מסרשמיט Bf 110

מטוס קרב כבד גרמני בשנות ה-40

מסרשמיט BF 110 (כונה לעיתים גם מי 110) היה מטוס קרב דו-מנועי כבד (Zerstörer, "צרשטרר", בגרמנית: "משמיד") שהיה בשירות הלופטוואפה בזמן מלחמת העולם השנייה. הרמן גרינג שהיה תומכו של המסרשמיט, נתן לו את הכינוי "כנפי ברזל".

מסרשמיט BF 110
Messerschmitt Bf 110
מאפיינים כלליים
סוג מטוס קרב כבד
ארץ ייצור גרמניה הנאציתגרמניה הנאצית גרמניה הנאצית
יצרן מסרשמיט
טיסת בכורה 12 במאי 1936
תקופת שירות 19371945[1] (כ־8 שנים)
יחידות שיוצרו 6,170
משתמש ראשי לופטוואפה
משתמשים משניים חיל האוויר ההונגרי
חיל האוויר המלכותי האיטלקי
חיל האוויר הרומני
חימוש 
תותחים

2 × 20-ממ, 4 × 7-ממ (נכון לדגם C-7).

ומקלע אחד או שניים מאחור
פצצות

מגוון גדולם ביניהם לדוגמה 12×50-קג/ 6×100-קג/

2×400-קג.
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

פיתוחו של ה-Me 210, שהיה אמור להחליף את המסרשמיט, החל לפני תחילת המלחמה, אך עקב בעיות בייצורו שירת ה-Bf 110 לצד מחליפיו, ה-Me 210 וה-Me 240, במגוון רחב של תפקידים עד לסופה.

היסטוריה עריכה

המטוס הוכתר כהצלחה במבצעים הראשונים של המלחמה, פלישת גרמניה לפולין, המערכה בנורווגיה ובקרב על צרפת. חולשתו העיקרית של המסרשמיט הייתה חוסר זריזותו ויכולות תמרון נמוכות. חיסרון זה של המטוס ניכר בקרב על בריטניה, כאשר טייסות שלמות של מסרשמיט נסוגו מהקו עקב אבדות כבדות והוצבו מחדש כמטוסי קרב במתקפות לילה, תפקיד שהתאים לו. המטוס נהנה מתקופה מוצלחת לאחר הקרב על בריטניה כמטוס קרב למשימות עליונות אווירית. במהלך המערכה בבלקנים, המערכה בצפון אפריקה ובחזית המזרחית הוא שימש כמטוס קרב-הפצצה ותרומתו לצבא הגרמני, הוורמאכט, הייתה רבה. מאוחר יותר במלחמה היה תפקידו העיקרי כמטוס קרב בגיחות ליליות, והוא הפך למטוס הקרב הלילי העיקרי של הלופטוואפה. רוב טייסי הלופטוואפה הטיסו בשלב זה או אחר של המלחמה מטוס זה, ואלוף ההפלות שהטיס מטוס זה היה מיור היינץ וולפגנג שנאופר, שטען ל-121 הפלות ב-164 משימות.

 
מבט מהקוקפיט של המטוס

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא מסרשמיט Bf 110 בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה