מס גולגולת

(הופנה מהדף מס הגולגולת)
ערך שניתן לשפר את מקורותיו
בערך זה יש מקורות, אבל ניתן וכדאי לשפר את המקורות שכבר קיימים בו.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

מס גולגולת הוא מס המוטל בסכום אחיד על אדם באופן בלתי-תלוי בהכנסתו, רכושו, או הוצאותיו.

קבלה על מס גולגולת, קהילת ג'פרסון, לואיזיאנה, 1917.

מס גולגולת, או "מס בסכום קבוע" (lump-sum tax), מהווה אחת הדרכים שבאמצעותן מדינה יכולה לגבות מיסים מתושביה. כיום, הדרך הנפוצה לגביית מיסים היא כאחוז מסוים מבסיס המס (למשל ההכנסה, ההוצאה, או הנכס שעליהם מוטל המס). להבדיל, מס גולגולת אינו נגבה על פי בסיס כלשהו, אלא על עצם קיומו של משלם המס. בפרט, מס גולגולת מאופיין על ידי התכונות הבאות:

  • המס אינו מותנה בפעילות כלכלית כלשהי שעליה מוטל המס - אדם חייב במס גולגולת בלי קשר למעשיו.
  • המס אינו תלוי בערך של נכס או מוצר שבבעלות משלם המס, כלומר המס הוא בסכום קבוע. תכונה זו מבדילה בין מס גולגולת למס רכוש, שנקבע כאחוז מערך הנכסים בבעלות משלם המס.

באופן מעשי, קשה ליישם מס גולגולת טהור, משום שלא לכל אחד יש היכולת לשלם את מלוא המס. לכן, מדינות שיישמו מס גולגולת בכל זאת נתנו הנחות לאנשים דלי אמצעים.

היסטוריה

עריכה

אחת מהדוגמאות הקדומות ביותר של מס גולגולת באה מהתנ"ך. אחרי יציאת מצרים, נצטווה כל אדם מגיל עשרים ומעלה לשלם "מס" קבוע של חצי שקל כדי לממן את עבודת אוהל מועד. בתיאור התשלום בפירוש מודגש שגובה התשלום אינו תלוי בהכנסה:

”כל העובר על הפקודים מבן עשרים שנה ומעלה ייתן תרומת ה'. העשיר לא ירבה, והדל לא ימעיט, ממחצית השקל לתת את תרומת ה' לכפר על-נפשותיכם. ולקחת את-כסף הכיפורים מאת בני ישראל ונתת אותו על-עבודת אוהל מועד; והיה לבני ישראל לזיכרון לפני ה', לכפר על-נפשותיכם” (שמות, ל יד-טו).

בניגוד לשיקולים המודרניים בעד מסי גולגולת הקשורים ביעילות ואכיפה (ראו שיקולים בעד ונגד מסי גולגולת), פרשנים סבורים שהסיבות לתשלום הקבוע נובעות דווקא משיקולים דתיים. סיבה אחת שלפעמים מוזכרת לציווי על כל אדם לשלם כמות זהה בלי קשר להכנסתו היא משום שהמס מהווה דמי כיפורים, ומכך לא יהיה זה ראוי שליותר עשירים יהיה יותר קל לקנות מחילה על עוונותיהם. הסבר אחר הוא שתשלום קבוע איפשר עריכת מפקד אוכלוסין ללא ספירת בני-אדם, דבר שנחשב לאסור בזמן זה. מכיוון שהיה ניתן למדוד את גודל האוכלסיה על פי מספר השקלים שנאסף, אפשר היה להסיק את גודל האוכלוסייה בלי לספור בני-אדם.

בתקופה המודרנית, מסי גולגולת היו מקובלים במדינות רבות עד המאה ה-19. דוגמה אחת באה מימי הביניים באנגליה. ב-1377, אדוארד השלישי מלך אנגליה הטיל מס גולגולת חד-פעמי בסכום של ארבעה פנס (שליש שילינג) כדי לממן את מסעו הצבאי נגד צרפת. ב-1379 הטיל ג'ון מגונט, השליט בפועל עבור יורשו של אדוורד, ריצ'רד השני, עוד מס חד-פעמי בסכום ארבעה פנס, אך חייב כמרים, נזירים, ודוכסים לשלם סכומים עוד יותר גבוהים. ב-1381 הטיל ג'ון מגונט מס שלישי, הפעם בסכום של שילינג לאדם בלי קשר למקצועו או למעמדו. בגין עול המס הכבד פרץ "מרד האיכרים" נגד המלוכה והמס, ובשלב מסוים הבטיח ריצ'רד לבטל את המס, אך לבסוף המרד נכשל, מנהיגיו הוצאו להורג, והמס אכן נגבה.

דוגמה נוספת היא מס ה"ג'יזיה", מס גולגולת שהוטל על לא-מוסלמים בתקופת האימפריה העות'מאנית, כולל בארץ ישראל. לג'יזיה היו מספר דרגות, והיהודים בארץ ישראל שילמו את המס בדרגה הנמוכה ביותר. שיטת תשלום המס השתנתה ממקום למקום: בירושלים הייתה השיטה לפי רישום של יחידים, ובצפת - לפי קהלים.

מסי גולגולת כיום פחות מקובלים. ב-1988, ראש ממשלת בריטניה דאז מרגרט ת'אצר הובילה הטלת מס גולגולת כחלק מרפורמת מיסים. בשנה הראשונה הוטל המס רק בסקוטלנד, ולאחר מכן הוטל גם באנגליה ובוויילס. המס התקבל בקרב הציבור הבריטי כלא הוגן, והיה מאוד לא פופולרי. מיליונים הצטרפו למסע התנגדות לתשלום המס, ובהם גם בתה של ת'אצר, קרול. ב-1990 יצאו למעלה מ-200,000 אנשים לכיכר טרפלגר בלונדון להפגין נגד המס, ולבסוף מחליפה של מרגרט ת'אצר, ג'ון מייג'ור, ביטל את המס והמירו במס ערך מוסף. בעקבות כישלון צורב זה דעכה התלהבותם של תומכי מסוי בסכום קבוע, הן בבריטניה והן מחוצה לה.

שיקולים בעד ונגד

עריכה

למס יש שתי מעלות עיקריות:

  • המס לא מעוות פעילות כלכלית: בעוד שמיסים על פעילות כלכלית, כגון מס הכנסה, עלולים לגרום לירידה בפעילות הכלכלית, מס גולגולת לא משפיע עליה. לדוגמה, הטלת מס הכנסה גורמת לירידה בכמות התעסוקה. תוצאה זו נחשבת כלא יעילה, משום שבהיעדר מס על הכנסה, מעסיק שמעריך את זמנו של העובד יותר מאשר העובד מעריך את זמן הפנאי שלו תמיד יכולים לסכם ביניהם שכר אשר כדאי לשניהם. לעומת זאת, תחת מס הכנסה - אך לא תחת מס גולגולת - נוצר הפרש בין מה שהמעסיק משלם ומה שהעובד מכניס לכיסו. אפילו במצב בו המעסיק מעריך את זמנו של העובד יותר מאשר העובד עצמו, לא תמיד אפשר להגיע להסכם על שכר שכדאי לשניהם. זאת משום שהכמות שהמעסיק צריך לשלם לפצות את העובד גם עבור הפנאי שעל העובד לוותר וגם עבור המס שהעובד יהיה חייב לשלם. אם כן, ייתכן שמשכורתו של העובד תהיה גבוהה דיה שלא יהיה רווחי למעסיק לשלם אותה. מכך, סחר שמטיב לשני הצדדים עשוי להימנע תחת מס הכנסה, בעוד שלא נמנע תחת מס גולגולת.
  • המס קל לגבייה באופן יחסי למיסים אחרים: מכיוון שמס גולגולת אינו תלוי בפעילות כלכלית, אין הממשלה צריכה לעקוב אחר מעשיהם של תושביה כדי לגבות את המס. כל מה שנצרך הוא מפקד אוכלוסין, עובדה שמסבירה את הפופולריות של מיסים אלו בקרב ממשלות רבות לפני המאה ה-19.

המס נחשב כלא הוגן, משתי סיבות:

  • נטל המס נופל יותר על עניים מאשר עשירים. בפרט, אלו שהכנסתם נמוכה יותר משלמים אחוז גבוה יותר מהכנסתם כמס. מס כזה נקרא מס רגרסיבי, והוא מגדיל את אי-השוויון הסוציו-אקונומי מאשר היה לפני תשלומי המיסים (כאשר אי-השוויון נמדד על פי היחס בין ההכנסה הגבוהה ביותר וההכנסה הנמוכה ביותר).
  • המס פוגע במשפחות מרובות ילדים. שתי משפחות עם אותה הכנסה אך מספר שונה של בני משפחה ישלמו מיסים שונים תחת מס גולגולת. יש כלכלנים הגורסים שמסיבה זו אין להחשיב מס גולגולת כמס יעיל, בגלל שיש לו השפעות שליליות על ילודה. משפחה אשר בהיעדר המס מוכנה לגדל ילדים נוספים נמנעת מלעשות כרצונה בגלל המס.

תאוריות בכלכלה העוסקות במסי גולגולת

עריכה

בגלל המעלות לעיל של מסי גולגולת, כלכלנים לפעמים שואלים מה היה קורה אילו היה ניתן לממן את הוצאות הממשלה אך ורק על ידי מסי גולגולת. אחת התוצאות היותר מפורסמות מתרגיל מחשבה זה היא שאילו כל הכנסות הממשלה היו באות ממסי גולגולת, גרעון תקציבי שנוצר מקיצוץ במיסים לא ישפיע במאומה על הכלכלה. תוצאה זו נקראת "שקילות ריקארדו" (Ricardian neutrality או Ricardian equivalence), על שם הכלכלן דייוויד ריקרדו שהיה הראשון שהעלה השערה זו. יש כלכלנים שמשתמשים בתוצאה זו לבקר את האסכולה הקיינסיאנית שטענה שבתקופות של מיתון צריכה הממשלה ליצור גרעון תקציבי כדי לעודד את הכלכלה. זאת משום שהתוצאה מראה שישנן מערכות מסוי שתחתן לא תוכל הממשלה להשפיע על הכלכלה כשהיא מגדילה את הגירעון התקציבי שלה על ידי הורדה במיסים.

ההוכחה המתמטית של תוצאה זו, והקשר בינה ובין מסי גולגולת, ניתנה על ידי הכלכלן רוברט ברו. הרעיון מאחורי התוצאה הוא שממשלה שמורידה בנטל המס היום תחויב להעלות את נטל המס בעתיד כדי לשלם בחזרה את חובותיה. כל עוד תושבי המדינה מבינים את מה שצפוי בעתיד, הם פשוט יחסכו את כל מה שאינם חייבים היום כדי שיוכלו לשלם את המיסים בעתיד. אילו היה המס נקבע כמס הכנסה או כמס ערך מוסף ולא כמס גולגולת, שינויים במס היו בהכרח משפיעים על הפעילות הכלכלית גם היום וגם בעתיד (לאו דווקא באופן שווה), ואזי הגירעון לא יהיה נייטרלי.

שימוש במס גולגולת להרתעת מצביעים

עריכה
 
  מס גולגולת
  מס גולגולת מצטבר (מיסים שהוחמצו בשנים הקודמות חייבים להיפרע כדי להצביע)
  ללא מס גולגולת
תולדות מס הגולגולת לפי מדינה בין 1868 ל-1966.

בשנת 1870 הוכנס התיקון ה-15 לחוקת ארצות הברית, האוסר על אפליה במתן זכות בחירה על רקע גזעי. לאחר תיקון זה החלו במדינות הדרום לנקוט פעולות שונות כדי למנוע מהשחורים להצביע. נגד מצביעים שחורים הופעלו אלימות ואיומים, וכן נקבעו תנאי הצבעה סלקטיביים, שהלבנים עמדו בהם והשחורים לא עמדו בהם, כמו ידיעת קרוא וכתוב ותשלום מס גולגולת. ב-1902, כל אחת-עשרה מדינות הקונפדרציה לשעבר הנהיגו מס גולגולת, והנהיגו אמצעים אחרים להקטנת מספר הבוחרים בהן, כמבחני קרוא וכתוב. מס הגולגולת ניצב לצד חוקים שנועדו להוכיח את אזרחות הסבא של מי שרצה לבחור, ואיומים באלימות הובילו לכך שהבחירות היחידות במדינות הללו היו בחירות מקדימות בתוך המפלגה הדמוקרטית, בהן רק לבנים בחרו את המתמודד שקרוב לוודאי היה מנצח בבחירות הכלליות. בארקנסו, למשל, המצביעים נאלצו לעבור "הערכה" והתעלמו משחורים.[1] בחלק מהמדינות נקבע חוק לפיו רק אדם שאביו או סבו הצביע בבחירות קודמות יוכל להצביע ללא תשלום המס. חוקים אלה נקבעו כבלתי חוקתיים בפסק דין של בית המשפט העליון של ארצות הברית בשנת 1915, אך מס הגולגולת עצמו שרד את בית המשפט ב-1937 כשבית המשפט פסק פה-אחד שזכות ההצבעה ניתנת בידי המדינות שיכולות לקבוע את התנאים שלהן בכפוף לחוקה.[2]

מעט מדינות ביטלו את החוקים בתחילת ואמצע המאה העשרים. באחרות מס הגולגולת המשיך להתקיים תוך אפליה באכיפתו: כלפי שחורים נבחנה העמידה בתנאים בקפדנות, בעוד כלפי לבנים לא נעשה כל מאמץ לבדוק האם אכן שילמו את המס או ידעו קרוא וכתוב. בשנת 1964 אושרר התיקון ה-24 לחוקה שהבטיח את האפשרות להצביע ללא קשר לתשלום מס.

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ Ogden, Frederic D. (1958). The Poll Tax in the South. Tuscaloosa, Alabama: University of Alabama Press. pp. 4–13, 170–231.
  2. ^ "Breedlove v. Suttles :: 302 U.S. 277 (1937)". US Supreme Court. Mountain View, California: Justia. נבדק ב-7 ביולי 2017. {{cite web}}: (עזרה)