מעברת עמק חפר
מעברת עמק חפר התקיימה בשנות ה-50 בסמוך למושב חיבת ציון בעמק חפר.
היסטוריה עריכה
המעברה הוקמה כשכונת אוהלים ביולי 1950 בסמיכות לאלישיב. בהמשך הועברו התושבים לבדונים שהוצבו בין גבעת חיים וחיבת ציון[1], אך כ-20 משפחות סירבו לעבור ונותרו באוהלים ליד אלישיב. אוהלים אלו קרסו במטרות הגשם של דצמבר 1951[2]. לקראת סוף שנת 1951 הוצע להקים צריפים פיניים עבור תושבי המעברה בתור שיכון הקבע שלהם, אך תושבי המעברה סירבו לקבל צריפים אלו ודרשו מגורי קבע בבלוקים[3][4]. בסוף 1951 התגוררו במעברה 100 משפחות מעיראק ו-300 משפחות מתימן ונוצרו במעברה סכסוכים בין העדות[5][6]. תושבי המעברה עבדו במשקי הסביבה ולא חסר להם עבודה[7]. באוקטובר 1952 התגוררו במעברה 330 משפחות מעולי תימן, 100 משפחות יוצאי עיראק ו-40 משפחות מאיראן[8].
על היחסים בין תושבי המעברה לחקלאי הסביבה העיבו טענות על סחיבת פרי בכמויות גדולות על ידי תושבי המעברה. ב-25 באוקטובר 1952 התפתח עימות בין תושבי המעברה לשומר של פרדסי הסביבה. לטענת השומר הוא הותקף על ידי תושבי המעברה וסוסו נשדד ממנו בגלל שמנע מתושבי המעברה לגנוב פירות מהעצים. לעומת זאת, תושבי המעברה טענו שהשומר היה מבצע חיפושים בלתי חוקיים בכליהם ומשסה בהם את כלבו[8]. כוח משטרה שהגיע למעברה הותקף על ידי תושבי המעברה וגם תגבורת שהגיעה למקום גורשה. בעקבות זאת פשטה המשטרה על המעברה למחרת לפנות בוקר עם כוח של 200 שוטרים ועצרה מעל 100 מתושבי המעברה[9]. בעקבות תלונות של תושבי המעברה על חד צדדיות של המשטרה והפעלת כוח מוגזם שלח ראש הממשלה דוד בן-גוריון את ישראל ישעיהו ונחמיה ארגוב כוועדת בדיקה לבחון את האירועים. ישעיהו טען שהמשטרה שגתה בפשיטה על המעברה[10][11] וגם ראש מועצת עמק חפר האשים את המשטרה בפשיטה מיותרת במקום לפנות למועצה ולמנהל המעברה[12][13].
כבר בשנת 1951 הוקצה שטח לבניית מבני קבע ועובדה תוכנית מפורטת לשיכון. על פי התכנית, כל יחידת דיור תהיה על שטח של 2 דונם לצורך משק עזר. המועצה האזורית קיבלה על עצמה להקים מכון מים לשכונה[1]. בסוף פברואר 1953 דווח על התחלת בניית מבני קבע באליכין עבור תושבי המעברה[14]. חלק מתושבי המעברה, יוצאי תימן, היו בין מקימי מושב תנובות[7].
הערות שוליים עריכה
- ^ 1 2 מכתב ח. בן צבי לשרת העבודה, 19 בדצמבר 1951, בתיק: עמק חפר - תכנון השיכון, ארכיון המדינה
- ^ מטרות עוז וסופת־רוחות בכל הארץ, דבר, 16 בדצמבר 1951
- ^ למעלה מ־ 3000 ילד נרשמו לאיכסון במוסדות "קורת גג", על המשמר, 19 בנובמבר 1951
- ^ מכתב ח. בן צבי למר צבי גבעון, מנהל אגף השיכון של משרד העבודה, 16 בנובמבר 1951, בתיק: עמק חפר - תכנון השיכון, ארכיון המדינה
- ^ נפגעי השטפונות במעברות הפגינו ליד הסוכנות בת"א ותבעו צריפים, קול העם, 26 בדצמבר 1951
- ^ השנה הקשה ביותר, דבר, 4 במאי 1973
- ^ 1 2 צבי וולמוט, עובדי אדמה בצנעה, הַבֹּקֶר, 4 בפברואר 1955
- ^ 1 2 התפרעות תושבי המעברה בעמק חפר, דבר, 27 באוקטובר 1952
- ^ נעצרו 105 תושבי מעברה, מעריב, 25 באוקטובר 1952
- ^ תושבי מעברת עמק־חפר מאשימים, דבר, 3 בנובמבר 1952
- ^ הצד הציבורי בפרשת המעברה של עמק חפר, דבר, 7 בנובמבר 1952
- ^ מועצת חפר מגנה התנגדות תושבי המעבדה והתנהגות המשטר, על המשמר, 20 בנובמבר 1952
- ^ המשטרה מודה בשגיאתה באי־קיום קשרים הדוקים עם העתונות, הַבֹּקֶר, 4 בנובמבר 1952
- ^ החלה בניית שיכון ליושבי מעברת עמק חפר, דבר, 27 בפברואר 1953