מעבר הירדן

מעבר הירדן הוא מאורע המתואר בספר יהושע, שאירע בעת כניסת בני ישראל לארץ ישראל, במהלכו עברו בני ישראל מעבר הירדן המזרחי אל ארץ כנען, דרך נהר הירדן שנבקע באורח נס.

בקיעת הירדן הייתה אות שנתן ה' לכך שיוריש לבני ישראל את ארץ כנען^[1].

אירוע זה אירע בי' בניסן^[2] ב'תפ"ח הנחוג ביום העלייה שמצוין בפועל בז' בחשוון.

מקורעריכה

סיפור המאורע מתואר בתחילת ספר יהושע:

וּכְבוֹא נֹשְׂאֵי הָאָרוֹן עַד הַיַּרְדֵּן וְרַגְלֵי הַכֹּהֲנִים נֹשְׂאֵי הָאָרוֹן נִטְבְּלוּ בִּקְצֵה הַמָּיִם וְהַיַּרְדֵּן מָלֵא עַל כָּל גְּדוֹתָיו כֹּל יְמֵי קָצִיר. וַיַּעַמְדוּ הַמַּיִם הַיֹּרְדִים מִלְמַעְלָה קָמוּ נֵד אֶחָד הַרְחֵק מְאֹד מֵאָדָם הָעִיר אֲשֶׁר מִצַּד צָרְתָן וְהַיֹּרְדִים עַל יָם הָעֲרָבָה יָם הַמֶּלַח תַּמּוּ נִכְרָתוּ וְהָעָם עָבְרוּ נֶגֶד יְרִיחוֹ

— ספר יהושע, פרק ג', פסוקים ט"ו–ט"ז

על פי המתואר, לאחר שדרכו הכוהנים נושאי הארון במי הירדן, המים בנקודה מסוימת נעצרו מזרימתם, ונערמו לחומה, ומאותה נקודה ואילך זרמו המים לכיוון ים המלח עד שנוצר מעבר יבש בקרקעית הירדן, כנגד העיר יריחו.

לאחר שסיימו בני ישראל לעבור ואחרוני הכהנים עזבו את הנהר, חזר הנהר לזרום כמקודם. ”וַיְהִי כַּעֲלוֹת הַכֹּהֲנִים נֹשְׂאֵי אֲרוֹן בְּרִית ה' מִתּוֹךְ הַיַּרְדֵּן נִתְּקוּ כַּפּוֹת רַגְלֵי הַכֹּהֲנִים אֶל הֶחָרָבָה וַיָּשֻׁבוּ מֵי הַיַּרְדֵּן לִמְקוֹמָם וַיֵּלְכוּ כִתְמוֹל שִׁלְשׁוֹם עַל כָּל גְּדוֹתָיו”^[3].

נס בקיעת הירדן מוזכר גם בספר תהלים ונכלל בקריאת ההלל ומשולב כחלק מן ההלל בהגדה של פסח:

מַה לְּךָ הַיָּם כִּי תָנוּס, הַיַּרְדֵּן תִּסֹּב לְאָחוֹר? הֶהָרִים תִּרְקְדוּ כְאֵילִים, גְּבָעוֹת כִּבְנֵי צֹאן? מִלִּפְנֵי אָדוֹן חוּלִי אָרֶץ מִלִּפְנֵי אֱלוֹהַּ יַעֲקֹב

— ספר תהלים, פרק קי"ד, פסוק ה'-ז

בחז"לעריכה

בתלמוד^[4] מובא מדרש ובו מחלוקת לגבי פרטי הנס:

רבי יהודה סבור שמקום המעבר היה שנים עשר מיל^[5] על שנים עשרה מיל כנגד שבטי ישראל.
רבי אלעזר ברבי שמעון חלק עליו וטען שהמים נערמו לגובה של יותר מ-300 מיל.

אמנם נחלת שניים וחצי השבטים היא בעבר הירדן המזרחי, אך יוצאי הצבא שבהם הצטרפו למעבר הירדן ולכיבוש הארץ, כמו שהתחייבו למשה.^[6] בעבר הירדן נשארו הנשים והטף והם לא השתתפו במעבר הירדן.

איורי מעבר הירדןעריכה

הכהנים מגיעים עם ארון הברית לנהר
בני ישראל עוברים באזור שיבש מן הנהר ולצידם מים עומדים כנד
מעבר הירדן מאת גוסטב דורה
הכהנים מחזיקים בארון הברית

קישורים חיצונייםעריכה

מדיה וקבצים בנושא מעבר הירדן בוויקישיתוף

פרק ג ופרק ד בספר יהושע, באתר ויקיטקסט
יהודה איזנברג, מעבר הירדן, באתר דעת
שמעון קליין, מעבר הירדן, מעבר הירדן (2), בין מעבר הירדן לקריעת ים סוף, באתר של ישיבת ברכת משה
מבנה מעבר הירדן, מאמר בוויקיטקסט
גילי צרפתי, נס מעבר הירדן(הקישור אינו פעיל), באתר של מרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא

הערות שולייםעריכה

^ ספר יהושע, פרק ג', פסוק י'
^ "והעם עלו מן הירדן בעשור לחדש הראשון ויחנו בגלגל בקצה מזרח יריחו" (ספר יהושע, פרק ד', פסוק י"ט)
^ ספר יהושע, פרק ד', פסוק י"ח
^ תלמוד בבלי, מסכת סוטה, דף ל"ד, עמוד א'
^ אורך המיל התלמודי הוא כקילומטר אחד ויש אומרים שהוא שווה למיל הרומי שאורכו כקילומטר וחצי.
^ ספר יהושע, פרק ד', פסוק י"ב

[1] ספר יהושע, פרק ג', פסוק י'

[2] "והעם עלו מן הירדן בעשור לחדש הראשון ויחנו בגלגל בקצה מזרח יריחו" (ספר יהושע, פרק ד', פסוק י"ט)

[3] ספר יהושע, פרק ד', פסוק י"ח

[4] תלמוד בבלי, מסכת סוטה, דף ל"ד, עמוד א'

[5] אורך המיל התלמודי הוא כקילומטר אחד ויש אומרים שהוא שווה למיל הרומי שאורכו כקילומטר וחצי.

[6] ספר יהושע, פרק ד', פסוק י"ב

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.	עריכה