פתיחת התפריט הראשי

קלנדיה

כפר ומחנה פליטים בנפת אל-קודס ברשות הפלסטינית
(הופנה מהדף מעבר קלנדיה)

קלנדיהערבית قلنديا - קלנדיא או قلنديه - קלנדיה) הוא שמו של כפר ערבי באזור עטרות בצפון ירושלים וכן שמו של מחנה פליטים פלסטינים סמוך. בין הכפר המקורי שאוכלוסייתו כאלף תושבים לבין מחנה הפליטים שבו אוכלוסייה של כ-10,000 איש, חוצצים שדה התעופה עטרות וכביש ירושלים-רמאללה.

קלנדיה (מחנה פליטים)
قلنديا
Flickr - boellstiftung - Flüchtlingslager Kalandia.jpg
טריטוריה הרשות הפלסטיניתהרשות הפלסטינית  הרשות הפלסטינית
נפה אל-קודס
חבל ארץ יהודה
תאריך ייסוד 1949
אוכלוסייה
 ‑ במחנה הפליטים 10,759 (2006)
קואורדינטות 31°52′05″N 35°13′42″E / 31.8679642°N 35.2282498°E / 31.8679642; 35.2282498
אזור זמן UTC +2
(למפת ירושלים רגילה)
Jerusalem location map with titles2.png
 
קלנדיה
קלנדיה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

הן הכפר קלנדיה[1] והן מחנה הפליטים נכללים בשטחי הרשות הפלסטינית ומחוץ לגדר ההפרדה[2]. בצד מחנה הפליטים פועל מעבר קלנדיה (ידוע גם כ"מחסום קלנדיה"), אחד המרכזיים והחשובים במעברים לאורך גדר ההפרדה, ובו מתנקזת מרבית התנועה הפלסטינית בין ירושלים ורמאללה.

"קלנדיה" הוא גם השם הערבי של אזור עטרות כולו, ושמו הערבי של שדה התעופה עטרות. עד 1967 היה זה שמו הרשמי של שדה התעופה.

תוכן עניינים

הכפרעריכה

עדויות כתובות לקיומו של כפר במקום בשם קלנדריה (Calandria), שאוכלוסייתו נוצרית, ניתן למצוא החל מן התקופה הצלבנית. הכפר נזכר כאחד מ-21 כפרים שהוענקו כפייף על ידי מלך ירושלים גוטפריד מבויון לכוהני הקבר הקדוש. לאחר הכיבוש העות'מאני נמנתה קלנדיה במפקד אוכלוסין שנערך ב-1596 כאחד מכפרי נפת אל-קודס, וצוין שאוכלוסייתו מונה 15 בתי אב, כולם מוסלמים, המתפרנסים מגידול חיטה, שעורה, זיתים, ומכוורנות.

לקראת שנות העשרים של המאה ה-20 החלה התיישבות יהודית על אדמות שנקנו מן הכפר קלנדיה. מפקד האוכלוסין הבריטי בשנת 1922 מונה בקלנדיה אוכלוסייה של 122 מוסלמים ו-22 יהודים[3]. ב-1923 התרחב היישוב היהודי והתארגן כמושב עובדים בשם עטרות. במאורעות תרפ"ט התקיימו שתי התקפות מכיוון קלנדיה לעבר עטרות, שבוצעו בידי ערביי הסביבה[4]. גם במהלך המרד הערבי הגדול הותקפה עטרות מכיוון קלנדיה[5].

בסיום מלחמת העצמאות עברה קלנדיה, יחד עם אדמות עטרות ושדה התעופה קלנדיה שלצידה, לשליטת ממלכת ירדן כחלק מיהודה ושומרון. ב-1949 הוקם מחנה פליטים בצד הכפר ושדה התעופה. במלחמת ששת הימים כבשה ישראל את קלנדיה וסביבותיה עם יתר שטחי יהודה ושומרון, וגבולה המוניציפלי החדש של ירושלים שורטט כך שיכלול את שדה התעופה קלנדיה תוך שהוא מותיר את הכפר (ממערבו) ואת מחנה הפליטים (ממזרחו) מחוץ לשטח העיר. בהסכמי אוסלו ב-1993 נכלל הכפר קלנדיה בשטחי הרשות הפלסטינית.

מחנה הפליטים קלנדיהעריכה

 
גרפיטי על גדר ההפרדה במעבר קלנדיה, 2006

המחנה נוסד בשנת 1949 על שטח של 353 דונם בצד כביש ירושלים-רמאללה, כ-10 ק"מ מצפון לירושלים וכ-5 ק"מ מדרום לרמאללה, בסמוך לקצהו המזרחי של מסלול הנחיתה בשדה התעופה קלנדיה. במקום יושבו פליטים פלסטינים מירושלים ומכפרי הסביבה, שבתיהם נותרו בצד הישראלי של קווי שביתת הנשק.

במלחמת ששת הימים ב-1967 נכבש אזור קלנדיה בידי צה"ל יחד עם יתר שטחי יהודה ושומרון, וגבולות ירושלים הישראלית הורחבו לכלול את שדה התעופה עטרות שיועד להיות נמל התעופה הבינלאומי של ירושלים, יחד עם שכונת כפר עקב הממוקמת מצפון לשדה התעופה, אך שטח מחנה הפליטים קלנדיה לא נכלל בסיפוח זה.

בדומה למחנות פליטים פלסטיניים אחרים, תנאי החיים במחנה ירודים והוא סובל מצפיפות, עוני והזנחה. ארגון אונר"א, סוכנות הסעד והתעסוקה של האו"ם, פועל במחנה לאספקת שירותי רווחה, חינוך ובריאות מינימליים. על פי נתוני אונר"א, מנתה אוכלוסיית המחנה בדצמבר 2006, 10,759 נפשות, מהם 2,800 תלמידי בתי ספר.

על פי הסכמי אוסלו נכלל מחנה קלנדיה כ"שטח C" – היינו, בשליטה אזרחית וביטחונית ישראלית. מיקומו האסטרטגי בנקודה הצפונית ביותר של ירושלים, על הדרך הראשית ירושלים-רמאללה ובעמדת שליטה על שדה התעופה של ירושלים, הפך אותו מוקד קבוע למתיחות, תופעה שהתעצמה עם פרוץ האינתיפאדה השנייה.

מחסום קלנדיהעריכה

 
מחסום קלנדיה
 
מכלית "בואש" במחסום קלנדיה, בהפגנה לציון יום האישה הבינלאומי, מרץ 2012

לאורך שנים ניכרה נוכחות ישראלית צבאית וביטחונית במבואות קלנדיה, והחל מ-2001 הפך מחסום הביקורת המאולתר במקום למסוף מעבר קבוע שמטרתו בקרת והגבלת כניסת פלסטינים מרמאללה למזרח ירושלים. עם הקמת גדר ההפרדה סביב ירושלים, התרחב מחסום קלנדיה לכדי מסוף מעבר ראשי שבו עוברים פלסטינים בעלי אישורי כניסה לישראל וכאלה האוחזים בתעודת זהות ישראלית.

במעבר עוברים מדי יום כ-10,000 פלסטינים מרמאללה לאזור ירושלים ועטרות. מחסום קלנדיה נמצא בתוך השטח המוניציפלי של ירושלים. צפונה לו מתגוררים כ-20 אלף פלסטינים נושאי תעודת זהות כחולה, שהם תושבי מדינת ישראל אך אינם אזרחי המדינה.[6]

במחסום נתפסו לאורך השנים חשודים רבים בכוונה לבצע פעילות טרור בישראל[7]. כן התבצעו באזור המחסום ניסיונות רבים לפגוע בחיילים ובשוטרים שמאיישים את המחסום, בין השאר בירי, בדקירה[8][9][10] ובדריסה[11]. ב-27 באפריל 2016 ירו מאבטחי "מודיעין אזרחי" למוות בפלסטינית בת 23 ובאחיה בן ה-16. על פי חקירת האירוע, המאבטחים קראו לשניים לעצור מספר פעמים, אך לאחר שהאישה זרקה לעברם סכין ירו לעברם והרגו אותם[12]. גורמים פלסטיניים טענו כי השניים לא היוו סכנה לכוח, כי הכדורים נכנסו לאישה מאחור וכי הירי היה לא מוצדק[13]. הפרקליטות סגרה את התיק נגד אחד המאבטחים מחוסר אשמה ונגד השני מחוסר בראיות[14].

ביקורת רבה הוטחה לאורך השנים על העומס במחסום. חברת הכנסת עדי קול שסיירה בשכונה ובמחסום בשנת 2013 ביקרה את התנאים השוררים במקום ואת היחס לו זוכים הפלסטינים העוברים במחסום: "גם אם אעלה תמונה של המכלאה הקפואה והמזוהמת במחסום קלנדיה, בה עברתי אתמול בשובי מרמאללה, לא תוכלו לראות ובטח שלא להרגיש את ההשפלה והעלבון שחשתי ושחשים פלסטינים בעלי אישורים הנאלצים לעבור בה יום אחרי יום".[15]

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ Qalandiya Village Profile
  2. ^ רווחה בכיס ואיבה בלב, דבר, 22 בפברואר 1971
  3. ^ Palestine Census 1922
  4. ^ ימי הדמים באב תרפ"ט, דבר, 31 ביולי 1934
  5. ^ חצי שעה ניתך מטר אש על עטרות עד שבא הצבא, דבר, 25 ביוני 1936
  6. ^ פרוטוקול מס' 205 מישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה, כאן, 8 באפריל 2008
  7. ^ אחיקם משה דוד, פלסטיני בן 19 נתפס כשעליו 8 מטעני חבלה, באתר nrg‏, 23 באוקטובר 2012
  8. ^ פיגוע בחברון, ניסיון דקירה במחסום קלנדיה, מאקו, 17 באוקטובר 2015
  9. ^ ניר חסוןסוכל פיגוע דקירה במחסום קלנדיה: נערה פלסטינית נעצרה עם סכין, באתר הארץ, 16 בדצמבר 2014
    ניר חסון, ג'קי חורי, פלסטינית התקרבה עם סכין למחסום קלנדיה ונורתה, באתר הארץ, 31 בדצמבר 2016
  10. ^ יואב זיתון ורועי ינובסקי, חייל נפצע בינוני בפיגוע דקירה במעבר קלנדיה, באתר ynet, 1 באוקטובר 2016
  11. ^ סוכל פיגוע במחסום: מחבל ניסה לדרוס ונורה, באתר ynet, 18 בדצמבר 2015
  12. ^ קובי פינקלר וחזקי ברוך, השליכו סכין על לוחמי מג"ב - וחוסלו, באתר ערוץ 7, 27 באפריל 2016
  13. ^ רועי ינובסקי, התקרית בקלנדיה: המאבטחים נוקו ללא צפייה בסרטון האירוע, באתר ynet, 2 במאי 2016.
  14. ^ יותם ברגרהירי באחים בקלנדיה: לא יוגשו כתבי אישום נגד המאבטחים, באתר הארץ
  15. ^ יהונתן ליסח"כ עדי קול: שום תמונה לא תעביר את ההשפלה שחווים במחסום קלנדיה, באתר הארץ, אפריל 2013