מעלה עירון

יישוב ערבי במעמד מועצה מקומית באזור המשולש

מַעֲלֵה עִירוֹןערבית: طلعة عارة, טַלְעַת עַארַה) היא מועצה מקומית במחוז חיפה בישראל. מעלה עירון נוצרה כרשות מקומית משותפת עבור הכפרים מוּסמוּס, זלַפה, מוּשֵׁיירִפה, סאלם ובַיַאדַה, הנמצאים בנחל עירון. היא הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1996. למועצה החדשה היה שטח שיפוט של 3,048.5 דונם, ועם השנים שטחה הורחב כמעט פי שנים.

מעלה עירון
תצלום אוויר של מושיריפה, ספטמבר 2013
שם בערבית طلعة عارة
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז חיפה
מעמד מוניציפלי מועצה מקומית
ראש המועצה מוחמד ג׳לאל אגבאריה
גובה ממוצע[1] ‎249 מטר
סוג יישוב יישוב 10,000‏–19,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף יולי 2024 (אומדן)[1]
  - אוכלוסייה 16,168 תושבים
    - דירוג אוכלוסייה ארצי[2] 128
    - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎1.2% בשנה
  - צפיפות אוכלוסייה 2,583 תושבים לקמ"ר
    - דירוג צפיפות ארצי[2] 87
תחום שיפוט[3] 6,260 דונם
    - דירוג ארצי[2] 178
32°33′08″N 35°11′06″E / 32.552315°N 35.185°E / 32.552315; 35.185
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2021[4]
3 מתוך 10
    - דירוג ארצי[2] 225
מדד ג'יני
לשנת 2019[3]
0.3817
    - דירוג ארצי[2] 179
לאום ודת[3]
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2022
אוכלוסייה לפי גיל[3]
גילאי 0 - 4 9.6%
גילאי 5 - 9 8.9%
גילאי 10 - 14 9.1%
גילאי 15 - 19 9.8%
גילאי 20 - 29 20.3%
גילאי 30 - 44 17.6%
גילאי 45 - 59 16.1%
גילאי 60 - 64 3.0%
גילאי 65 ומעלה 5.5%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2022
חינוך[3]
סה"כ בתי ספר 7
–  יסודיים 4
–  על-יסודיים 5
תלמידים 3,261
 –  יסודי 1,658
 –  על-יסודי 1,603
מספר כיתות 131
ממוצע תלמידים לכיתה 25.3
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשפ"ב (2021-‏2022)
פרופיל מעלה עירון נכון לשנת 2020 באתר הלמ"ס
אתר המועצה האזורית
קיר תומך מעוטר בציורים בכפר מוסמוס
צומת הכניסה למושיירפה

היסטוריה

עריכה

בשנת 1992 הוקמה המועצה האזורית נחל עירון שכללה גם את היישובים ברטעה, עין א-סהלה ומועאויה. התושבים הביעו התנגדותם למהלך ההקמה ובעקבותיו הוקמה ועדת חקירה בראשותו של יוסף גינת. לאחר שהתושבים הופיעו בפני הוועדה, המליצה זו לשר הפנים לפצל את המועצה האזורית לשתי מועצות מקומיות. בשנת 1996 הוקמו 2 רשויות:

  • מועצה מקומית מעלה עירון
  • מועצה מקומית בסמ"ה שבה נכללו היישובים ברטעה, עין א-סהלה ומועאויה.

משרדי המועצה מקומית מעלה עירון שכנו עד סוף שנת 2003 בעפולה. משנת 2004 עברו לכפר זלפה.

בסוף 2006 הפסיק מנכ"ל משרד הפנים את כהונתו של ראש המועצה ופיזר את מועצת הרשות עקב אי-אישור תקציב המועצה לשנת 2006 במועדו, כמתחייב מפקודת המועצות המקומיות. בעקבות זאת, באפריל 2007 מינה משרד הפנים ועדה קרואה. מאפריל 2007 ועד ספטמבר 2009 כיהן מיכאל אילוז בתפקיד יו"ר הוועדה הקרואה מאוקטובר 2009 ועד אוקטובר 2013 פרנקו גונן. ב-2015 פרסם משרד מבקר המדינה ביקורת על תפקוד הוועדה הקרואה במעלה עירון. הביקורת העלתה מחדלים חמורים בתהליכי קבלת ההחלטות ובהתקשרויות עם נותני שירותים. כמו כן, ממצאי הביקורת לימדו על התנהלותה הבזבזנית של הוועדה ועל הטבות כספיות שהוענקו לעומדים בראשה[5].

באוקטובר 2013 התקיימו בחירות לראשות המועצה ולחבריה. בסיבוב הבחירות השני לראשות המועצה נבחר מוסטפא אגבאריה. בבחירות 2018 נבחר מחמוד ג'בארין לראש המועצה.

אוכלוסייה

עריכה

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף יולי 2024 (אומדן), מתגוררים במעלה עירון 16,168 תושבים (מקום 128 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎1.2%‏. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"ב (2021-‏2022) היה 72.4%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2021 היה 7,228 ש"ח (ממוצע ארצי: 11,330 ש"ח).[6]

להלן גרף התפתחות האוכלוסייה ביישוב:

ראשי המועצה

עריכה

ספורט

עריכה

בתחום המועצה פועלות שלוש קבוצות כדורגל: "בני מוסמוס", "בני מושיירפה ביאדה" ו"הפועל בני זלפה". ניסיון להקים קבוצה אחת מאוחדת של המועצה המקומית לא הצליח[7].

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף יולי 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
  2. ^ 1 2 3 4 5 לטבלת הדירוג המלא.
  3. ^ 1 2 3 4 5 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס עבור סוף 2022
  4. ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2021
  5. ^   זיאד אבו חבלה, לחקור את מחדל משרד הפנים בפיקוח על הוועדות הממונות ביישובים ערביים, באתר TheMarker‏, 18 בינואר 2016
  6. ^ פרופיל מעלה עירון באתר הלמ"ס
  7. ^   עירד צפריר, נאסים אגברייה: "בני מוסמוס קבוצה עם אפס תנאים, צריך להוריד את הכובע", באתר הארץ, 21 בדצמבר 2017