מעמד בינוני גלובלי

המעמד הבינוני הגלובלי (GMC) הוא מונח במדעי החברה, המתייחס בעיקרו לפלח אמיד באוכלוסיית מעמד הביניים, בעל סגנון חיים מערבי ואוריינטציה גלובלית. בני מעמד זה הם בעלי תפיסה קוסמופוליטית, ומוביליות תדירה. ההגדרה הכלכלית על פי הOECD למעמד בינוני גלובלי היא משקי בית בהם קיימת הכנסה של בין 10 ל־100 דולר בכוח קנייה מקומי[1]. על פי הגדרה זו חיים בעולם כ־1.8 מיליארד בני המעמד הבינוני הגלובלי. מרביתם חיים באמריקה הצפונית, אירופה ואסיה. רק כמה עשרות מיליונים בודדים חיים באפריקה. עד שנת 2030 צפוי המעמד הבינוני הגלובלי להגדיר כשני מיליארד בני אדם. בני המעמד הבינוני הגלובלי הם בעלי השכלה גבוהה, מומחים במקצועות החופשיים ועובדים בצוותים רב-תרבותיים. רוב בני המעמד הבינוני הגלובלי שולטים ביותר משפה אחת, מרביתם שולטים באנגלית. אחד המאפיינים המרכזיים של בני המעמד הבינוני הגלובלי הוא התניידות מרחבית תכופה, לעיתים בליווי בני משפחותיהם[2].

התפתחות המעמד הבינוני הגלובליעריכה

הגלובליזציה שהחלה באמצע המאה ה-19 הובילה להתפתחות של המעמד הבינוני ברחבי העולם. צמיחתם והתרחבותם של תאגידים בינלאומיים הובילו לגידול במספר העובדים המקצוענים בתחומי ייצור, צריכה ובירוקרטיה המאפשרים לתאגידים בינלואמיים אלו להצליח. בניגוד לעבר בו רוב העולם נחשב לעני, המומחים מעריכים כי בעשורים הקרובים מרבית בני האדם ישתייכו למעמד הבינוני הגלובלי,[3] כתוצאה מכך צפויה התרחבות של תוכניות בגרויות בינלאומיות ברחבי העולם ושילוב ערכים קוסמופוליטיים בתוכניות הלימוד המקומיות[4]. לצד הסממנים הגלובליים שאנו רואים בקרב בני המעמד, חוקרים טוענים כי משפחות רבות מבקשות לשמר את הזהות הלאומית שלהם על אף המעברים הפיזיים, על ידי רכישת השפה ושימור טקסים ומסורות תרבותיים או לאומיים.[5]

מעמד בינוני גלובלי בישראלעריכה

ישראל היא מדינה עם אוכלוסייה הטרוגנית המורכבת מקבוצות אתניות רבות. בני המעמד הבינוני הגלובלי בישראל מקפידים לשמור על זהות אתנית לאומית למרות התניידות תכופה ברחבי העולם . מרבית בני המעמד הבינוני הגלובלי בישראל מתגוררים בגוש דן המאפשר להם להיות חלק מהעולם הגלובלי בהיבטי השכלה, שוק העבודה ואורח חיים. מטרופולין תל אביב משרת פונקציות כלכליות, פעילות בתחומים עתירי הון אנושי ופיננסי ותעשיות עתירות ידע כתחום ההייטק, ומשמש מוקד שליטה ופיקוח כלכלי ברמה הלאומית, שוכנים בו חברות ותאגידים בינלאומיים רבים, מוסדות תרבות, תקשורת, השכלה, מדינה ושגרירויות של מדינות זרות.

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ דוח OECD
  2. ^ Maayan Mizrachi, Claire Maxwell, Miri Yemini, Buffered mobility: parenting strategies of religious Jewish global middle class families, Education Inquiry, 2020-12-09, עמ' 1–21 doi: 10.1080/20004508.2020.1857976
  3. ^ Mathew Burrows, The Emerging Global Middle Class—So What?, The Washington Quarterly 38, 2015-01-02, עמ' 7–22 doi: 10.1080/0163660X.2015.1038170
  4. ^ Miri Yemini, Claire Maxwell, Discourses of Global Citizenship Education: The Influence of the Global Middle Classes, Cham: Springer International Publishing, 2020, עמ' 523–535, ISBN 978-3-319-67827-6
  5. ^ Miri Yemini, Claire Maxwell, Aaron Koh, Khen Tucker, Mobile Nationalism: Parenting and Articulations of Belonging among Globally Mobile Professionals, Sociology 54, 2020-12, עמ' 1212–1229 doi: 10.1177/0038038520933457