מעקב קפיטליסטי
המונח קפיטליזם מעקב מתאר תהליך ליקוט נתונים אישיים והפיכתם לסחורה עוברת לסוחר, המשמשת להפקת רווחים. פעולת המעקב נעשית באופן סודי, בהטעייה, תוך הסתרת הכוונה האמיתית של מבצעי המעקב[1]. ה"נתונים נרכשים באמצעות מעקב אחר המידע, הנראה חינמי אך הוא לא חינמי. אתם נותנים להם מידע – הם מוכרים את המידע שלכם"[2].
מי שטבעה את המונח היא שושנה זובוף, והיא מסבירה אותו בהקשר הרחב של קפיטליזם, כאשר במקום לסחור בעבודה או ברכוש או באדמות, קפיטליזם המעקב סוחר בחווייה האנושית[3]. לקפיטליזם המעקב יש השלכות מרחיקות לכת על תפישת הפרטיות ועל המרקם החברתי והפוליטי.
התפתחות עריכה
בתחילת המאה ה-21, כשמערכות המיחשוב של גוגל ומטא התחילו ללקט את הנתונים האלה, הם נחשבו לפסולת דיגיטלית. בהמשך התחילו להבין שאלה נתונים עשירים במידע שחוזה את ההתנהגות של הצרכנים. כך נוצר, למשל, בודק האיות וכן גם התיקון: Did you mean:, שניהם נמצאים בחיפושים בגוגל. ההצדקה לאלה מובנת לכל: איסוף הנתונים משפר את השרות ללקוחות.
אבל הסתבר לקובעי המדיניות בגוגל - ופייסבוק בעקבותיה - שהנתונים האלה מציגים לחברה שברשותה הם נמצאים תבניות של התנהגות אנושית. אפשר להסיק מתוכם כיצד אנשים בעלי מאפיינים מסוימים נוטים לנהוג במצבים שונים. שושנה זובוף מכנה אותם עודפי התנהגויות (behavioral surplus), שהם רצפים של פרטי מידע המאפשרים לחזות התנהגות עתידית.
המשמעות היא שהחברה מלקטת יותר מידע ממה שנחוץ לה לצורך שיפור השרות ללקוחותיה. למשל: ניתן לצפות איזה סוג אוכל יעניין אתכם בזמן נתון ואז למכור את המידע הזה למסעדה באזור בו אתם שוהים וזו תשלח אליכם פרסומת מתאימה, מלווה בשובר הנחה. כך זוכים בעלי העסקים בפרסומת שמותאמת ללקוחות באופן מושלם וזו מעניקה להם שיעור לחיצה גבוה, כלומר הצלחה של קמפיין הפרסום. הצלחה זו הושגה באמצעות ניצול המשתמשים וללא ידיעתם.
כך נוצרת כלכלת תשומת הלב, המנצלת את מגבלות הקשב האנושי לתועלתה.
יישומים בעולם הממשי עריכה
קפיטליזם מעקב רלוונטי לא רק להתנהלות באינטרנט[4]. אלגוריתמים שטיבם לא מובהר ללקוחות משמשים לחיזוי התנהגויות, ממיינים מאפיינים אישיותיים, מזהים תחושות מתחקים אחר נטייה מינית ופולשים גם לתחום העמדות הפוליטיות.
תמונות בפייסבוק מסייעות למערכת זיהוי תווי פנים והמידע נמכר בכסף לבעלי עסקים, לכוחות הביטחון, לגורמים פוליטיים ועוד, ללא ידיעת המצולמים ובלי שנתנו לכך את הסכמתם.
פייסבוק ערכה בהצלחה ניסויים בהשפעה תת-הכרתית באמצעות מילים ותמונות, כדי לגרום לאנשים להרגיש עצב או שמחה, בלי שהם יהיו מודעים למניפולציה[5].
פוקימון גו עריכה
ערך מורחב – פוקימון גו
דוגמה למעקב קפיטליסטי באמצעות איסוף נתונים היא משחק המציאות הרבודה פוקימון גו. בתחילת הדרך היה זה מוצר של חברת גוגל, אשר שימש את לווייני הריגול של ה-CIA[דרוש מקור]. לאחר מכן Google Earth פותח על אותו בסיס[6]. יותר מאוחר גוגל הקימה את חברת נאיינטיק, כדי שתפיץ את המשחק פוקימון גו. המשחק מצויד ברכיב פיתוי (lure module), אשר משמש לצורך משיכת לקוחות. בתי העסק משלמים לגוגל עבור העלאת מספר האנשים שנכנסים אליהם[7]. למשל: רשת של דוכני גלידה משלמת עבור הצבת פוקימונים בדוכניה, כדי להבטיח ששחקנים ייכנסו לסניפיה.
עסקים שילמו כדי לסחוף הרבה אנשים - בעיקר ילדים – אל בתי העסק. כך, באמצעות פיתוי, הפך חיזוי ההתנהגות האנושית למדויק מאוד ולכן כדאי למפרסמים. המשחקים לא ערים למניפולציה ומבחינת מי שסוחרים ומפיקים רווחים, המשתתפים אמורים לחוות הנאה ולא לשאול שאלות.
הרחבת המעקבים עריכה
גוגל התחילה להפיק רווח כספי מהמעקבים החל משנת 2004. עיקר הדיבידנדים של בעלי המניות הגיעו לא משיפור המוצרים או מאיכות הטכנולוגיה אלא מהמעקב אחר הנתונים שהמוצרים ליקטו.
כשהיא פיתחה את מערכת אנדרואיד גוגל שאפה להוזיל את מכשירי הטלפון כדי להפוך אותם לנגישים יותר לכולם. גוגל אוספת את נתוני עודפי ההתנהגות של המשתמשים בטלפון.
חברות נוספות – פורד למשל – מתקדמות לאותו כיוון: פיתוח מכוניות שמנטרות את המאפיינים האישיותיים וההתנהגויות של בעליהן כדי למכור את הנתונים למרבים במחיר.
קיימברידג' אנליטיקה עריכה
- ערך מורחב – קיימברידג' אנליטיקה
קיימברידג' אנליטיקה הייתה חברה פרטית בריטית שסחרה בנתונים לצורך מפלגות ומדינאים ששאפו לצבור השפעה פוליטית במדינות שונות ברחבי העולם. החברה השתמשה בנתונים של יותר מ-80 מיליון אמריקאים, אותם היא שלפה מפייסבוק, כדי להשפיע על תוצאות הבחירות לנשיאות ארצות הברית 2016. החברה השתמשה בהכרות האינטימית שלה את המיליונים כדי לכוון את הרגשות שלהם, להאביס אותם במידע, לחשוף אותם לחומרים ולהניע אותם להצביע בבחירות לפי רצון לקוחותיה.
השפעת המעקב על המשטרים הדמוקרטיים עריכה
לצורך המעקב חברות המידע זקוקות ל"כמות מקסימלית של נתונים שזורמים לתוך הצנרת [...והן אדישות לערך המידע ולתוכנו. התוצאה היא] שהאלגוריתמים - המערכת - מתגמלים את המחברים והמהנדסים של הדיסאינפורמציה"[8]. מצב עניינים זה "מעלה כוח אנטי־דמוקרטי בבסיסו, ששקול להפיכה מלמעלה, למיטוט הריבונות של העם"[9].
הַשְמָשָה עריכה
את התהליך של הפעלת בני אדם ללא ידיעתם ומבלי להתחשב ברצונותיהם מכנה זובוף "הַשְמָשָה" (instrumentalism)[10]. הבסיס להשמשה הוא ביהייביוריזם, גישה פילוסופית המסבירה את התנהגות האדם באופן מדעי, כשחופש, פרטיות ומאפיינים נוספים של הטבע האנושי מוסברים במושגים מדעיים.
על בסיס התאוריה הזו חברות המידע עוסקות בהנדסת התנהגות ולממשלות יש עניין לשתף איתן פעולה.
עקרונות החברה המבוססת על השמשה:
- . התנהגות שמכוונת לטוב העליון ומעדיפה אינטרסים כוללים על פני הזכות לפרטיות.
- . תוכניות ולא פוליטיקה - כשהחברה האנושית מנוהלת ביעילות באמצעות חישובים והכוונה מגבוה.
- . לחץ חברתי לצורך ההרמוניה והשמירה על הסדר, בעיקר באמצעות מניפולציות ברשתות החברתיות.
- . הכוונה של ההתנהגות האנושית לצורך חברה שפועלת ביעילות מרבית.
- . מות האינדיבידואליות ויצירת אורגניזם חברתי שמתפקד ביעילות בהתאם לתוכנית.
הערות שוליים עריכה
- ^ Shoshana Zuboff on surveillance capitalism
- ^ על האי-שוויון באוליגרכיה המקוונת, יעקב הכט, 11, בינואר 2018, ISOC, איגוד האינטרנט הישראלי.
- ^ surveillance,capitalism and the challenge of collective action מאת שושנה זובוף, בתוך SAGE 24.1.2019
- ^ The Age of Surveillance Capitalism : The Fight for a Human Future at the New Frontier of Power by Shoshana Zuboff, Chapter 10 Make them Dance, 1. Economies of Action
- ^ Gibbs, Samuel (2014-07-02). "Facebook apologises for psychological experiments on users". The Guardian (באנגלית בריטית). ISSN 0261-3077. נבדק ב-2023-12-28.
- ^ Shoshana Zuboff, The Age of Surveillance Capitalizm פרק 10 Make Them Dance, עמ' 309
- ^ פוקימון גו – כך תנצלו את התופעה בשביל להביא לקוחות לעסק שלכם
- ^ אורי פסובסקי, החוקרת המובילה של הרשתות החברתיות: "טראמפ הזריק רעל למחזור הדם הדיגיטלי שלנו דרך טוויטר", באתר גלובס, 13 ביוני 2020
- ^ אורי פסובסקי, נא להכיר: קפיטליזם מעקב , באתר כלכליסט, 31 במארס 2016
- ^ The Age of Surveillance Capitalism : The Fight for a Human Future at the New Frontier of Power by Shoshana Zuboff, Part III - Instrumentarian power for a Third Modernity