מערבון ספגטי

כינוי לתת-סוגה של מערבונים, כינוי זה נובע מהעובדה שרובם הופקו על ידי אולפנים איטלקיים.

מערבון ספגטי הוא כינוי לתת-סוגה של סרטי המערבונים שצצו בשנות ה-60 של המאה ה-20. כינוי זה נובע מהעובדה שרובם הופקו על ידי אולפנים איטלקיים. בתחילה לרבים מהם היו משותפים השפה האיטלקית, התקציב הנמוך, וצילום מינימליסטי ושוטף ששבר את המוסכמות של מערבונים מוקדמים יותר - לעיתים בכוונה, כתוצאה מהרקע התרבותי השונה של יוצרי הסרט ומהתקציב המוגבל. השימוש במונח נעשה בתחילת דרכה של הסוגה בזלזול, אך משנות השמונים התפתחה הערכה מחודשת לסרטים אלה.

סצנה מתוך הסרט Man Called Invincible

היצירה המפורסמת ביותר של הסוגה היא טרילוגיית "האיש ללא שם" בבימויו של סרג'ו לאונה ובכיכובו של קלינט איסטווד. היצירה כוללת את הסרטים "בעבור חופן דולרים" (1964), "בעבור חופן נוסף של דולרים" (1965), שנקרא בישראל "הצלפים", ו"הטוב, הרע והמכוער" (1966). לשלושת הסרטים פסקול שהלחין אניו מוריקונה, שכל הנעימות שכתב לסרטים נעשו סימן היכר של מערבוני ספגטי. "הטוב, הרע והמכוער" היה לאחד מסרטי המערבונים המפורסמים בכל הזמנים, וזאת למרות העובדה שבאופן לא טיפוסי לסוגת מערבוני הספגטי, הוא הופק בתקציב גבוה יחסית של כמיליון דולר.

מערבון ספגטי אחר שהתפרסם מאוד היה הסרט ג'נגו (Django) בבימויו של סרג'יו קורבוצ'י ובכיכובו של פרנקו נרו. גיבור הסרט, ג'נגו, גורר אחריו לאורך הסרט, ארון מתים ובו מכונת ירייה, שבעזרתה הוא קוטל עשרות מאויביו במכת אש אחת.[1] הצלחת הסרט הביאה גם להמשך שיתוף הפעולה הפורה של קורבוצ'י עם פרנקו נרו, וגם ליצירת סרטי ג'נגו נוספים, שבהם כיכבו שחקנים אחרים.

כוכבים איטלקיים מפורסמים נוספים בסרטים אלה היו ג'וליאנו ג'מה, שסרטו "Day of anger" נחשב לקלסיקה מהתקופה הזו, וטרנס היל ובאד ספנסר, שהתפרסמו במערבונים הקומיים שלהם כמו "קוראים לי טריניטי".

רבים מהסרטים צולמו באזור המדבר הספרדי של אלמריה (Almería), הדומה לנוף המצוי בקליפורניה. בשל אזור הצילום המדברי ומלאי הניצבים דוברי הספרדית באזור, נושא מקובל במערבוני הספגטי היה המהפכה המקסיקנית, שודדים מקסיקנים ואזור הגבול בין מקסיקו לארצות הברית.

"מערבוני אוכל" אחריםעריכה

השם "מערבון ספגטי" הוביל לקשרים בין סרטים אחרים לאוכל:

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא מערבון ספגטי בוויקישיתוף


הערות שולייםעריכה

  1. ^ בעקבות הסרט, נוצר בסלנג העברי הביטוי "סרט חקלאי", או "מערבון חקלאי", שמשמעותו היא סרט שבו יש "מאה מתים לדונם", ולא מתים בודדים. ראו גם: רוביק רוזנטל, מילון הסלנג המקיף, ירושלים, כתר, 2005, עמ' 269.