פתיחת התפריט הראשי

מערוף א-דואליבי

פוליטיקאי סורי

מערוף א-דואליביערביתمعروف الدواليبي;‏ 29 במרץ 1909 - 15 בינואר 2004) היה פוליטיקאי סורי, ממייסדי מפלגת העם (אנ'), שכיהן פעמיים כראש ממשלת סוריה.

מערוף א-דואליבי
معروف الدواليبي
אין תמונה חופשית
לידה 29 במרץ 1909
חלב, האימפריה העות'מאנית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 15 בינואר 2004 (בגיל 94)
ערב הסעודית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה סוריהסוריה סוריה
מקום קבורה אל-בקיע עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק פוליטיקאי, דיפלומט עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה המפלגה העממית, מפלגת הבעת' עריכת הנתון בוויקינתונים
יושב ראש מועצת העם הסורית
23 ביוני 1951 – 30 בספטמבר 1951
(14 שבועות ויומיים)
רושדי כיח'יא ←
ראש ממשלת סוריה ה־31
28 בנובמבר 195129 בנובמבר 1951
(יומיים)
→ זאכי אל-ח'טיב
ראש ממשלת סוריה ה־44
22 בדצמבר 196128 במרץ 1962
(13 שבועות ו-6 ימים)
→ עיזאת אל-נוס
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

הוא נולד בעיר חלב והיה פרופסור למשפטים באוניברסיטה הסורית ומנהיג בולט באחים המוסלמים בדמשק.

ב-1942, בהיותו סטודנט בפריז, ביקר את המופתי הפלסטיני חאג' אמין אל-חוסייני בגרמניה הנאצית. הוא התיידד איתו ושהה אצלו במשך 40 יום. ב-1943 ביקר אותו שוב, באישור השלטונות הצבאיים, ושהה עמו במשך 50 יום. ב-1946 ביקר אותו מספר פעמים במקום כלאו בצרפת, ובחודש יוני אותה שנה חילץ אותו ממעצר הבית שלו והביאו לקהיר, וזאת לאחר שעשה את כל הדרך הזו לפני כן בעצמו כדי לוודא שלא נשקפת למופתי סכנה.[1]

ב-1947, כשנה לאחר עצמאותה של סוריה, נבחר כחבר מועצת העם הסורית, בה ייצג את ציבור הבוחרים של עירו חלב. בשנים 1949–1950 כיהן כשר הכלכלה, וב-1951 כיהן לזמן קצר כיושב ראש מועצת העם הסורית (אנ').

ב-28 בנובמבר 1951 הפך לראש הממשלה בפעם הראשונה. אולם משסירב למנות את שר הביטחון הקודם פאוזי סלו לממשלתו, הורה הגנרל אדיב שישכלי ב-29 בנובמבר 1951 על מעצרו של דואליבי. הממשלה כולה וכל הפוליטיקאים התומכים בברית עם עיראק, כולל מנהיג מפלגת העם, נאזם אל-קודסי ורושדי אל-כיח'יא נכלאו. במחאה, הנשיא האשם אל-אתאסי התפטר והצטרף לאופוזיציה. שישכלי מינה את יד ימינו פאוזי סלו לתפקידי הרמטכ"ל, ראש הממשלה, שר הביטחון והנשיא.

לאחר בריחתו של שישכלי מסוריה, כיהן דואליבי בשנים 1954–1955 כשר ההגנה. אחרי ניצחונה של מפלגת העם בבחירות, כיהן מ-22 בדצמבר 1961 במשך מעט יותר משלושה חודשים כראש הממשלה (ובמקביל גם כשר החוץ), עד שהודח שוב ב-28 במרץ 1962 בהפיכה צבאית.

לאחר תפיסת השלטון על ידי מפלגת הבעת', אחרי ההפיכה של הגנרל לואי אל-אתאסי (אנ') ב-8 במרץ 1963, הוא נעצר יחד עם כל אויביה האחרים של הרפובליקה הערבית המאוחדת ונכלא בבית הסוהר הצבאי. לאחר שחרורו כעבור כמה חודשים יצא לגלות, תחילה בלבנון ואחר כך לסעודיה, שם עבד כיועץ פרטי של המלך.

בנו, נואף א-דואליבי, קשור לאופוזיציה הסורית.

הערות שולייםעריכה

  1. ^ ג'ון רוי קרלסון, מקהיר עד דמשק, פרק עשרים ושניים, עמ' 296-294.