מערך הבקרה בחיל האוויר הישראלי

הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.
סמל מיח"ה 517 – מפקדת יחידות הבקרה האווירית ומערך הבקרה
סמל יב"א 506 הצפונית, השוכנת על הר מירון
סמל יב"א 509 הדרומית, השוכנת על הר אריכא בקרבת מצפה רמון.
(הוקמה בשנת 1967)
סמל י"ב 528, השוכנת בבסיס עובדה ומשמשת כמרכז ההדרכה של מערך הבקרה

מערך הבקרה בחיל האוויר הישראלי אחראי על יצירת התמונה האווירית, תמונה של כל כלי הטיס הנמצאים במרחב האווירי של מדינת ישראל וסביבתה. המערך ממונה על פיקוח התנועה האווירית בכל המרחב האווירי של ישראל, וכן על גילוי וזיהוי ניסיונות חדירה למרחב האווירי של מדינת ישראל, והכוונת כלי הטיס המיירטים של החיל אל עבר מטרות אוויריות.

המערך מחולק ליחידות בקרה אזוריות (יחידת־בקרה אווירית אֲזורית[1]) בהר מירון (יב"א 506), בקרבת מצפה רמון (יב"א 509), יחידת גילוי והתראה על הר בעל חצור (י"ג 503[2][3]) המסייעת ליב"אות האזוריות, ויחידות בקרה וגילוי מקומיות, דוגמת זו שבבסיס חיל האוויר בעובדה (י"ב 528), הפרוסות ברחבי הארץ ומספקות כיסוי של המרחב האווירי של מדינת ישראל וסביבתה באמצעות מכ"מים. על כל יב"א מפקד קצין בדרגת סגן־אלוף. בראש מפקדת יחידות הבקרה (מיח"ה 517) עומד קצין בדרגת אלוף־משנה.

בקרה אוויריתעריכה

בשגרה ממונה המערך על פיקוח התנועה האווירית, צבאית ואזרחית, בכל המרחב האווירי של ישראל. יחידות הבקרה מקצות נתחים מהמרחב האווירי, בגבהים ובנתיבים שונים, לכלל סוגי התעבורה באוויר, כדי למנוע התנגשות בין כלי טיס. יש בקרים אזרחים, העוסקים בתעבורה האזרחית, בקרי גובה נמוך ובקרי גובה גבוה השולטים במרבית המרחב האווירי, ובאזורי האימונים של מטוסי הסילון.

גילוי וזיהויעריכה

כל כלי טיס נראה במכ"ם במרחק של יותר מ־200 מייל ימי (כ־360 ק"מ), הרחק מגבולות ישראל. על־פי חוקי התעופה הבינלאומיים, חייב כל כלי טיס שמתקרב למרחק של 80 מייל (120 ק"מ) מגבולות ישראל להזדהות מול מערך הבקרה הישראלי. במקרה שכלי טיס לא מזדהה מול מערך הבקרה או מעלה חשדות שונים, מוזנקים לכיוונו זוג מטוסי או מסוקי קרב, שמתקרבים, ובודקים כי לא מדובר באיום. כמעט בכל חשד לחדירה מוזנק גם זוג מטוסי יירוט לאזור הקריה למחקר גרעיני בדימונה, שמוגנת גם על ידי סוללות טילי קרקע־אוויר מסוג פטריוט.

אמצעים טכנולוגייםעריכה

כל יב"א מצוידת במכ"מים מתקדמים השוכנים בתוך ראדומים ענקיים. המכ"מים מאפשרים לגלות כלי טיס במרחק של יותר מ־200 מייל ימי (כ־360 ק"מ), הרחק מגבולות ישראל.

בנוסף למכ"מים הקרקעיים פועלת במערך הבקרה יחידת בלוני תצפית הנושאים מכ"ם. יחידת בלוני התצפית של חיל האוויר הוקמה בספטמבר 1990 והבלון הראשון נכנס לשירות במרץ 1991. המכ"ם בבלון צופה כלפי מטה ומשלים את התמונה האווירית על ידי גילוי כלי טיס בגובה נמוך. המכ"ם הנישא כיום על הבלונים מבוסס על מכ"ם "אורן ירוק" של מערכת ה"חץ 2" שפותח על ידי חברת "אלתא", והוא נחשב לאחד המתקדמים בעולם בתחומו.

גודלו של בלון התצפית הוא 71 מטר והוא עשוי מסיבי דקרון־פוליאסטר בעלי ציפוי מיוחד. הוא עמיד למים, זליגות גז וקרינה אולטרה־סגולה. הבלון קשור כל הזמן לכבל המחובר למערכת עגינה מיוחדת, או למערכת העגינה ישירות. מלבד החזקת הבלון, מספק הכבל את החשמל ואת התקשורת לבלון באמצעות סיבים אופטיים והוא מוחלף פעם בשלוש שנים. לכבל יש סיכוך, כך שגם אם ברק יפגע בכבל, הבלון לא ייפגע.

מיכשור וציוד בתקופות שונותעריכה

יחידות בקרה וגילוי בעבר ובהווהעריכה

סמלי יחידות גילוי, חטיבות וגפים נפרדיםעריכה

סיכות בקרי ופקחי טיסהעריכה

לקריאה נוספתעריכה

  • שלומי אבידר, מערך הבקרה: העיניים של המדינה, הוצאת משרד הביטחון, 1998. ISBN 9650509682 או ISBN 9789650509682
  • דני שלום, כרעם ביום בהיר, באויר – פרסומי תעופה, 2002.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ "מילון הקיצורים וראשי התיבות", צה"ל - אגף המבצעים - חט' תוה"ד - המדור לפרסומים ולמינוח, אוגוסט 2010, עמ' 75.
  2. ^ י.ג 503 בסיס מכ״ם חיל האוויר בעל חצור, עמוד חיילי היחידה באתר פייסבוק.
  3. ^ על פסגת ההר: יחידת הגילוי של חיל-האוויר, באתר חיל האוויר הישראלי.
  4. ^ י.ג 511 כמוס, באתר פייסבוק.
  5. ^ מאי פלג, ‏חשיפה ראשונה: מערך הבקרה משנה את פניו, באתר חיל האוויר הישראלי, 1 במרץ 2020.

מכשור וציודעריכה

  1. ^ 1 2 פגיעת טיל ביב"א בהר צפרא בסיני במלחמת יוה"כ, באתר פרש.
  2. ^ 1 2 3 4 דני שלום, "כרעם ביום בהיר", עמ' 36.
  3. ^ 1 2 דני שלום, "רוח רפאים מעל קהיר", כרך א', עמ' 72.
  4. ^ שימש לתגבור מערך הבקרה בשטחים מתים.
  5. ^ סוללה 9 - יולי 1966, באתר Wix.com.
  6. ^ 1 2 היסטוריית בסיס במצ"א 108, באתר Wix.com.
  7. ^ אריה הלל, וידי אדם מתחת כנפיהם, צה"ל - הוצאת ״מערכות״, משרד הביטחון - ההוצאה לאור, 1999, עמ' 116.
  8. ^ 1 2 3 דני שלום, "כרעם ביום בהיר", עמ' 28.
  9. ^ 1 2 דני שלום, "כרעם ביום בהיר", עמ' 35.