פתיחת התפריט הראשי

מערך לוויינים

ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
מערך מערכת ה-GPS המורכב מ-24 לוויינים השומרים על מיקום מדויק

מערך לוויינים הוא כינוי לכמה לוויינים אשר יש תיאום מיקומי ביניהם. למערך לוויינים שימושים שונים: מערכת ניווט לוויינית, מערכות תקשורת, סיוע במקרה אסון, ועוד. מספר הלוויינים במערך יכול לנוע בין עשרות לעשרות אלפים. יצירת מערך שומרת על תחום כיסוי מלא של כל נקודה על כדור הארץ, ומאפשרת נגישות מלאה בשירותים השונים, בכל שעות היממה.

היסטוריהעריכה

 
שעון אטומי ממוזער שנחשף ב-2004. מהרכיבים האלקטרוניים החשובים בלוויין אשר במערך.

מערך ה-GPS נשלח כבר בשנת 1973. החל מהעשור השני של המאה ה-21, כמה גורמים הפכו את יישום שיטת מערך הלוויינים לאפשרית יותר ונפוצה:

  • כניסת חברות פרטיות ומסחריות לתחום החלל מציעה זמינות יותר גבוהה לשיגור
  • יכולת המזעור של רכיבים אלקטרוניים, תורמת לדחיסת ו/או הקטנת רכיבי וגודלי הלוויינים
  • מעבר ויכולת בניית לוויינים על פס ייצור[1].
  • שלושת הגורמים מעלה הובילו להוזלת השיגורים בכלל.
  • מזעור הרכיב שעון אטומי שדרוש לדיוק המיקום, ולסנכרון בין הלוויינים.

פריסת הלווייניםעריכה

 
שמירה על כיסוי מלא של נקודה על כדור הארץ, בכל רגע נתון.

אופן הפריסהעריכה

אם מדובר בלוויינים קטנים, בדר"כ דרך הפריסה שלהם היא בתור "מטען טרמפ", אשר משוגרים יחד עם עוד מטען יותר גדול, אך מתוזמנים לפריסה בזמן שונה. לעיתים אף משוחררים לחלל מלוויין יותר גדול[2].

מיקום המערךעריכה

 
דיאגרמה המראה מסלולים סביב כדור הארץ, המסלול הנמוך LEO מסומן בתכלת. המסלול של תחנת החלל הבינלאומית מסומן בקו האדום שבתוך התכלת. מסלול לווייני בינוני MEO מסומן בצהוב. מסלול גאוסטציונרי GEO בקו השחור.

העקרון המנחה בפריסת מערך הוא כזה: ככל שהגובה בו משייט הלוויין נמוך יותר, הרי שהוא יוצר שטח כיסוי יותר קטן על פני כדור הארץ. בנוסף, כמות פחותה של לוויינים, עלולה לצמצם את זמינות הכיסוי. לפיכך המשחק הוא בין כמות הלוויינים לגובה בו הם נמצאים.

מספר הלוויינים הדרושים לכיסוי כדור הארץ תלוי בגובה הלוויינים: 3 לוויינים גבוהים (GEO - מסלול גאוסטציונרי) מכסים כמעט את כל כדור הארץ, אבל לפחות 50 לוויינים נמוכים (LEO - מסלול לווייני נמוך) דרושים לביצוע משימה דומה[3].

בנוסף, ככל שלוויין יותר נמוך, אזי הזמן שלוקח לאות שמשדר הלוויין להגיע לפני השטח, הוא יותר קצר. עניין זה הוא פרמטר משמעותי במגוון השירותים הניתנים מלוויין[4]. לפיכך, זהו עוד גורם המשפיע על איפה לשים את מערך הלוויינים.

תיאום ושימור הפריסהעריכה

ציוד בלווייןעריכה

בלוויין צריך שיהיה המכשור המתאים לשמירה אוטונומית על המיקום העצמי, וכן להתגבר על הגרר של האטמוספירה, כגון גלגל תנע(אנ') ו/או מנוע דחף קטן(אנ').

סוף חייו של לווייןעריכה

לשם תפקוד מלא ויציב של מערך לוויינים, יהיה צורך בהחלפת לוויינים שאינם מתפקדים עוד, מסיבות שונות.

  ערך מורחב – סוף חייו של לוויין

מערכותעריכה

לווייני אינטרנטעריכה

עם התפתחות הגלובליזציה, והדרישה לקישוריות, נעשים ניסיונות שונים להנגשת האינטרנט בכל נקודה על פני כדור הארץ. התפתחות והוזלת תחום הלוויינות הופכים תהליך זה לאפשרי, בעיקר על ידי פריסת מערכי לוויינים.

OneWeb satellite constellationעריכה

בתחילת 2019 נשלחו לחלל ששת הלוויינים הראשונים של OneWeb satellite constellation (אנ'), פרויקט ששאיפתו להנגיש את האינטרנט לכל נקודה בכדור הארץ על ידי פריסת מערך רחב היקף של לוויינים[5].

Starlinkעריכה

 
שיגור "מחסנית" של 60 הלוויינים הראשונים בפרויקט Starlink

פרויקט Starlink (אנ') של SpaceX תכליתו ליצור מערך רחב היקף של 12,000 מיני לוויינים[6] אשר יספקו קישוריות אינטרנט לכל נקודה בכדור הארץ. ב-24 במאי 2019 שוגרו לחלל 60 הלוויינים הראשונים לשם בדיקת היתכנות[7][8].

China 125עריכה

חברת תקשורת סינית המתעתדת לפרוש מאות לווייני תקשורת. ב-5 ביוני 2019 היא שיגרה שני לווייני תקשורת שלה[9].

NSLCommעריכה

ב 9.7.19 שוגר הלוויין הזעיר של NSLSat-1 חברת ההזנק הישראלית NSLComm. הלוויין הוא הראשון מתוך מאות שעתידים להיות במערך זה עד 2023, והם עתידים לספק אינטרנט למקומות נידחים. החברה תציע גם פריסת תקשרות אינטרנטית ל: תעשייה הצבאית, תחום הספנות, האינטרנט של הדברים (IoT) ותחומים נוספים. החברה מציעה שני פרמטרים ייחודיים וחדשניים שעתידים לשנות את תחום פריסת האינטרנט העולמי :

  • קצב העברת נתונים של 1.5 ג'יגה-ביט לשנייה, לעומת 20 מגה-ביט בלוויינים בגודל זהה.
  • הלוויין נושא אנטנה ייחודית הבנויה מפולימר גמיש המאפשר לה להתקפל ולחסוך מקום בעת השיגור. פריסתה מאפשרת למקסם את יכולות השידור עד פי 100 ביחס ללוויינים באותו גודל.

שני הפרמטרים הנ"ל וכן בהתחשב בגודל הלוויין, עשויים לגרום להוזלת לווייני תקשורת הנתונים עד פי עשרה.[10]

לווייני תקשורתעריכה

אירידיוםעריכה

 
פריסת האירידיום מאפשרת תקשורת גם באנטארקטיקה

מיזם מתחום הטלפוניה המאפשר תקשורת בין כל שתי נקודות על פני כדור הארץ. את המיזם הקימה באמצע שנות ה-90 חברת מוטורולה.

לווייני ניווטעריכה

לווייני הניווט הלווייני היו מהמערכים הראשונים להיפרס בחלל, עקב הדרישה הגבוהה ליכולת זו (גם אם לא הייתה נפוצה ופתוחה לשימוש אזרחי עד לשנות ה-90 של המאה ה-20).

הראשונות לשגר מערכים אלו היו המעצמות ברית המועצות וארצות הברית

  • GPS - מערכת ניווט אמריקאית, בשליטה אזרחית למחצה. פריסה עולמית עוד משנת 1973. מערך הלוויינים המוכר והנפוץ ביותר, ומשמש כמעט בכל מערכת ופלטפורמת ניווט.
  • GLONASS - מערכת ניווט רוסית, בשליטה צבאית מלאה. פריסה עולמית משנת 1982[11].

עם התפתחות תעשיית החלל, נכנסו לתמונה עוד מדינות, החל מתחילת המאה ה-21 :

  • גלילאו - מערכת הניווט אירופאית, בשליטה אזרחית מלאה. פריסה עולמית[12].
  • BeiDou - מערכת ניווט סינית, בשליטה צבאית מלאה. פריסה אזורית[13].
  • QZSS - מערכת ניווט יפנית, בשליטה צבאית מלאה. פריסה אזורית.
  • IRNSS - מערכת ניווט הודית, בשליטה צבאית מלאה. פריסה אזורית[14].

לווייני התרעה והצלהעריכה

Disaster Monitoring Constellation(אנ')עריכה

תפקידה העיקרי של מערך לוויינים זה הוא לזהות אסונות טבע, ואסונות מעשה ידי אדם. המערך בן שמונת הלוויינים הוא פרויקט בינלאומי למעקב אחרי אסונות, המשמש גם מדינות שאינן במיזם. מטרת המערך לספק מידע לצוותי חירום וסיוע על אזורים שנפגעו, למשל משריפות, רעידות אדמה ושיטפונות. המערך משמש גם ארגונים למען איכות הסביבה, כך הם יכולים לעקוב אחרי צמיחת יבולים או כריתה בלתי חוקית של יערות. המערך מספק תמונות ברזלוציה גבוהה, בשטח ובכיסוי גבוה של כמה תמונות לאותו אזור במהלך היום.[15]

לווייני מזג אווירעריכה

פרויקט CloudCTעריכה

פרויקט שמטרתו לצמצם את אי הוודאות בחיזוי ובמידול מזג האוויר, וכן לספק מידע נוסף על השפעת העננים על האקלים. הפרויקט ייתן מענה לחקר שדות של עננים קטנים, שאינם נמדדים היטב בטכנולוגיות הלויינים הנוכחיות, אך השפעתם גדולה על מזג האוויר והאקלים. המערכת תספק נתונים על ההרכב הפנימי והמבנה החיצוני של עננים, באמצעות טכנולוגיה שפותחה בהשראת CT רפואי. המערך יכלול עשרה ננו לוויינים, שמשקל כל אחד מהם שלושה ק"ג וגודלו כשל קופסת נעליים. הפרויקט הוא שיתוף פעולה של הטכניון, מכון ויצמן למדע והמכון לטלמטיקה בגרמניה[16].

אסטרונומיה לווייניתעריכה

New Worlds Mission(אנ')עריכה

הדגמה של פריסת המערך New Worlds Mission

מערך עתידי מתוכנן של טלסקופ החלל ג'יימס וב יחד עם הלוויין Starshade להסתרת אור כוכב לשם מציאת כוכב לכת חוץ-שמשי. המערך צריך להיות בתיאום מוחלט על מנת שטלסקופ החלל יקלוט רק את הסביבה שמסביב לכוכב, ללא הסינוור שיוצר הכוכב.

יתרונות וחסרונותעריכה

יתרונותעריכה

  • הנגשת ופריסה כלל עולמית לצרכים השונים
  • המערך פועל כמו רשת, אם אחד יוצא מכלל שליטה, זה לא נורא, כי יש עוד הרבה שיכולים לתפוס את מקומו.
  • עלות כספית ללוויין בודד וקטן נמוכה, יחסית ללוויין גדול יותר.
  • (בדור החדש) בקרה אוטונומית על דיוק המיקום.

חסרונותעריכה

 
חלק קטן מפסולת החלל המקיפה את כדור הארץ בכמה מסלולים
 
הבזק לוויין אירידיום מהחזרה של קרני השמש. פריסה של אלפי לוויינים נוספים, עלולה לגרום לזיהום אור
  • תופסים המון מקום באזורים המותרים ל"חנית" לוויינים.
  • במקרה של כשל מערכתי, הם עלולים לצאת משליטה ולהוות פסולת חלל.
  • במקרה היותר גרוע הם עלולים לגרום לאפקט קסלר (אנ').
  • תהליך שיגורם עשוי לקחת זמן רב (תלוי בכמות הלוויינים ובגודלם).
  • פריסה של קבוצה גדולה של לוויינים יחד, אשר יוצרו בפס ייצור, מסתכמת באיבוד סטטיסטי של כמה לוויינים בדרך.
  • יצירת זיהום אור אפשרי, עקב החזרת אור לעבר כדור הארץ מהתאים הפוטו-וולטאיים.
  • הפרעה לתצפיות אסטרונומיות.


ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא מערך לוויינים בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ https://www.space.gov.il/news-space/130519
  2. ^   KickSat Sprite deployment, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 0:28)
  3. ^ mop-old.ort.org.il/courses/meida/satell/sat8.htm
  4. ^ https://experis.co.il/kickstart/articles/תקשורת-אלחוטית-חלק-ג-תקשורת-לווינית/
  5. ^ https://www.youtube.com/watch?v=PPtr4Eec4Hg=Arianespace TV VS 21 Live Launch English - סרטון השיגור
  6. ^ שגיא כהןהמירוץ לאינטרנט מהחלל: הקרב בין הענקיות, מאיפה יבוא הכסף - ומה יקרה כש-13 אלף לוויינים יתקלקלו?, באתר TheMarker‏, 14 במאי 2019
  7. ^ יניב אביטל, ספייס X שיגרה בבת אחת 60 לוויינים לחלל; אסטרונום חובב לכד את זה בוידאו. Geektime. ‏26 במאי 2019
  8. ^ Mike Wall, SpaceX Is Launching 60 Starlink Internet Satellites Thursday: How to Watch Live. Space.com. May 16, 2019
  9. ^ רויטרס, לראשונה: סין שיגרה טיל לחלל מספינה בים, באתר ynet, 6 ביוני 2019
  10. ^ https://www.space.gov.il/news-space/131665 הסטארטאפ הישראלי NSLComm שיגרה בהצלחה לוויין אינטרנט זעיר 05.07.2019
  11. ^ https://gssc.esa.int/navipedia/index.php/GLONASS_Space_Segment
  12. ^ https://www.gsc-europa.eu/system-status/Constellation-Information
  13. ^ https://www.glonass-iac.ru/en/BEIDOU/
  14. ^ https://www.isro.gov.in/irnss-programme
  15. ^ שירות הידען, ‏מערך לווינים בינלאומי יסייע בהתמודדות עם אסונות, באתר "הידען", 21 בספטמבר 2006
  16. ^ יפעת גדות, מערך לווינים חדשני יספק מידע על עננים ועל השפעתם, באתר News1 מחלקה ראשונה‏, 18 בדצמבר 2018