מערכת הבריאות בארצות הברית

יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.

שירותי הבריאות בארצות הברית מסופקים על ידי גופים פרטיים שהוסמכו על פי חוק. כיום ארצות הברית מוציאה יותר כסף על שירותי בריאות, גם ביחס לתל"ג וגם ביחס למספר האנשים החיים בה, מכל מדינה אחרת בעולם. ההערכה כיום היא שההוצאות של ארצות הברית על שירותי הבריאות קרובים ל-15 אחוזים מסך התל"ג, דבר אשר הופך אותם לשירותי הבריאות היקרים ביותר מכל מדינות העולם. העלות של שירותי הבריאות מסך התוצר הלאומי מצופה להמשיך בנטייה מעלה ולהגיע ל-19.6 אחוזים מסך התוצר הלאומי עד שנת 2016.

ארצות הברית היא אחת מהמדינות היחידות בעולם המתועש אשר לא מבטיחות עדיין גישה לשירותי הבריאות לכלל תושביה. קרוב ל-84% מכלל התושבים ישנו סוג כלשהו של ביטוח בריאות - או דרך המעביד (60%), או שהוא נרכש בנפרד (9%), או שהוא מסופק על ידי תוכניות ממשלתיות (בערך 27%). חלק מביטוחי הבריאות אשר ממומנים על ידי גופים ציבוריים, דואגים לספק שירותי בריאות לנכים, לזקנים, לילדים, ליוצאי הצבא ולעניים, ועל פי החוק הפדרלי קיימת גישה לכלל הציבור לשירותי הבריאות בחירום ללא תלות ביכולתם של המטופלים לשלם.

ההערכה היא כי נכון לשנת 2006 ל-47 מיליון אזרחים בקירוב בארצות הברית (16% מכלל האכלוסייה) לא היה קיים ביטוח בריאות כלשהו. העלות של ביטוחי הבריאות עולה באופן מהיר יותר מהמשכורות או מהאינפלציה, וכיום הסיבה השכיחה ביותר לפשיטות הרגל בארצות הברית היא אי היכולת לעמוד בתשלומים על החשבונות הרפואיים.

מעורבות ממשלתית במערכת הבריאות בארצות הבריתעריכה

למרות שמערכת הבריאות בארצות הברית מוצגת פעמים רבות כמערכת 'פרטית' ו'קפיטליסטית' מובהקת, בפועל מאמצע המאה ה-20 קיימת בה השפעה ממשלתית רבה וניתן לתאר אותה כ"סוציאליסטית למחצה"[1];

אחרי מלחמת העולם השנייה נקבע כי רכיב השכר של העובד המבוטא בביטוח הבריאות שהמעביד משלם עבורו, פטור ממס הכנסה. פטור זה שווה ערך לכ-280 מיליארד$ ומהווה למעשה תמיכה ממשלתית עקיפה בביטוח הבריאות שמעסיקים רוכשים עבור עובדיהם[1].

בשנת 1965 הוביל הנשיא לינדון ג'ונסון חקיקה שיצרה ביטוחי בריאות ממשלתיים; מדיקייר ומדיקייד.

בשנת 2010 אושר בארצות הברית חוק הגנת החולה וטיפול בר השגה המכונה "אובמה קייר".

מילטון פרידמן פרסם מאמר בשנת 2001, ובו הראה כי ההוצאות הממשלתיות והפטור ממס גרמו לכ-60% מההתייקרות בשירותי הבריאות בארצות הברית[1]

איכות שירותי הבריאות הארצות הבריתעריכה

מתנהל כיום ויכוח ציבורי ער בארצות הברית לגבי עתיד שירותי הבריאות האמריקאיים אשר מתמקד במתן הגישה לשירותי הבריאות לכלל הציבור, יעילותם של שירותי הבריאות, ואיכות שירותי הבריאות אשר מוצעים ביחס לסכומים הגבוהים אשר משלמים הלקוחות עבורם.

ארגון הבריאות העולמי דירג בשנת 2000 את מערכת שירותי הבריאות בארצות הברית במקום הראשון גם במתן המענה הרפואי וגם בכמות ההוצאות, אך במקום ב-37 ברמת הביצועים הכוללת ובמקום ה-72 ברמת הבריאות הכללית (191 מדינות נכללו במחקר).

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1 2 3 הלל גרשוני, ‏"רפואה חופשית", השילוח 18, פברואר 2020
  ערך זה הוא קצרמר בנושא ארצות הברית. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.