פתיחת התפריט הראשי

מערכת להסעת המונים במטרופולין תל אביב - הקו הירוק

הקו הירוק של הרכבת הקלה בתל אביב

הקו הירוק הוא קו רכבת קלה עתידי, שצפוי להיות השני שנחנך מבין קווי המערכת להסעת המונים במטרופולין תל אביב. מסלולו צפוי לעבור מחולון וראשון לציון דרך תל אביב-יפו עד הרצליה. על-פי התכנון הוא יעבור ברובו בדרך עילית, אך במרכזו באזור תל אביב הוא צפוי להיות תחתי, בין שדרות הר ציון לקצה הצפוני של רחוב אבן גבירול.[2]

מערכת להסעת המונים במטרופולין תל אביב - הקו הירוק
לוגו חברת נ.ת.ע
מדינה ישראל
עיר חולון, ראשון לציון, תל אביב-יפו, הרצליה
שם המערכת מערכת להסעת המונים במטרופולין תל אביב
מידע על ההקמה
עלות 5 מיליארד שקלים (משוער)
חברה בונה נת"ע
התחלת בנייה רבעון שלישי 2019[1]
פתיחת הקו סוף 2025[1]
מידע על הקו
רוחב המסילה 1435 מ"מ עריכת הנתון בוויקינתונים
צבע על המפה ירוק
www.nta.co.il/line/2
תרשים הקו
מפת מערכת המתע"ן בשנת 2024.jpg
קווים נוספים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

אורכו של הקו הוא כ-39 קילומטר במצבו הסופי, מתוכם 4.6 קילומטרים בשתי מנהרות מקבילות ו-34 קילומטר עיליים. הוא צפוי להתפרס על ארבע ערים וב-62 תחנות, מתוכן ארבע תת-קרקעיות.[2]

על הקועריכה

הקו מורכב משלושה מבנים - בדרומו הוא מתחיל בשתי שלוחות, מתאחד בתחנת סוקולוב בחולון, ממשיך צפונה דרך צומת חולון לקטע מרכזי עד צפון תל אביב, שם הוא מתפצל שוב לשתי שלוחות צפוניות. מבנה זה יאפשר להפעיל שני מסלולי שירות החוברים בקטע מרכזי משותף:

  • מסלול חולון-הרצליה ("ירוק בהיר"): מתחיל בכביש 412 (בו מפגש עם הקו הכחול העתידי) לאורך שדרות ירושלים בחולון, דרך צומת חולון, רחוב אבן גבירול עד אזור התעסוקה בהרצליה פיתוח.
  • מסלול מערב ראשון לציון-ראול ולנברג ("ירוק כהה"): מתחיל בתחנת הרכבת משה דיין בראשון לציון, עובר דרך מרכז חולון עד אוניברסיטת תל אביב, מרכז הירידים, עובר בצומת הרחובות פנחס רוזן וראול ולנברג, ומסתיים בקצה רחוב ולנברג, במפגש עם הקו הצהוב העתידי.
תחנות הקו הירוק
שלוחות צפוניות
שם התחנה קואורדינטות גאוגרפיות רשות מקומית תיאור מיקום יחס לפני הקרקע שלוחה מועד פתיחה הערות
נווה שרת-קריית עתידים 32°07′01″N 34°50′38″E / 32.116907°N 34.843947°E / 32.116907; 34.843947 תל אביב-יפו נווה שרת עילי צפונית-מזרחית 2024
דבורה הנביאה 32°06′51″N 34°50′26″E / 32.114235°N 34.840477°E / 32.114235; 34.840477 קריית עתידים
הנחושת 32°06′38″N 34°50′16″E / 32.110464°N 34.837876°E / 32.110464; 34.837876
הברזל 32°06′24″N 34°49′59″E / 32.106800°N 34.833026°E / 32.106800; 34.833026
פנחס רוזן 32°06′26″N 34°49′39″E / 32.107136°N 34.827501°E / 32.107136; 34.827501 תחנת הרכבת בני ברק – רמת החייל, קניון איילון
האצטדיון הלאומי 32°06′21″N 34°49′14″E / 32.105891°N 34.820517°E / 32.105891; 34.820517 אצטדיון הדר יוסף, אצטדיון רמת גן
מרכז הירידים 32°06′12″N 34°48′38″E / 32.103374°N 34.810604°E / 32.103374; 34.810604 מרכז הירידים תל אביב, פארק הירקון
רכבת האוניברסיטה 32°06′13″N 34°48′20″E / 32.103601°N 34.805551°E / 32.103601; 34.805551 תחנת הרכבת תל אביב – אוניברסיטה קישור לקווים של רכבת ישראל
וייז 32°06′22″N 34°48′05″E / 32.106203°N 34.801297°E / 32.106203; 34.801297 אוניברסיטת תל אביב, מכללת רידמן
אוניברסיטה 32°06′47″N 34°48′05″E / 32.113116°N 34.801476°E / 32.113116; 34.801476 אוניברסיטת תל אביב
ברודצקי 32°06′47″N 34°47′49″E / 32.112942°N 34.796904°E / 32.112942; 34.796904 קניון רמת אביב
דרך נמיר 32°06′45″N 34°47′33″E / 32.112597°N 34.792548°E / 32.112597; 34.792548 דרך נמיר קישור לקווי אוטובוסים לכיוון צפון על כביש 2
לוי אשכול 32°06′44″N 34°47′22″E / 32.112252°N 34.789458°E / 32.112252; 34.789458
אבא אבן 32°09′47″N 34°48′22″E / 32.163004°N 34.806185°E / 32.163004; 34.806185 הרצליה מחלף הסירה, הרצליה פיתוח צפונית-מערבית
החושלים 32°09′34″N 34°48′17″E / 32.159583°N 34.804630°E / 32.159583; 34.804630
דפו 32°09′19″N 34°48′08″E / 32.155223°N 34.802205°E / 32.155223; 34.802205
חוף תכלת צפון 32°09′08″N 34°48′02″E / 32.152094°N 34.800424°E / 32.152094; 34.800424 חוף רחצה נפרד
חוף תכלת דרום 32°08′47″N 34°47′55″E / 32.146372°N 34.798514°E / 32.146372; 34.798514
קאנטרי קלאב 32°08′47″N 34°47′55″E / 32.146372°N 34.798514°E / 32.146372; 34.798514 תל אביב-יפו קאנטרי קלאב באזור צומת גלילות
צפון מערב 2 32°08′08″N 34°47′35″E / 32.135633°N 34.792957°E / 32.135633; 34.792957
מכללות 32°08′00″N 34°47′32″E / 32.133245°N 34.792090°E / 32.133245; 34.792090 תיכונט ע"ש אלתרמן
אזורי חן 32°07′47″N 34°47′24″E / 32.129806°N 34.789995°E / 32.129806; 34.789995 אזורי חן
צפון מערב 1 32°07′38″N 34°47′20″E / 32.127198°N 34.788793°E / 32.127198; 34.788793
פרופס 32°07′28″N 34°47′18″E / 32.124354°N 34.788450°E / 32.124354; 34.788450
רמת אביב החדשה 32°06′58″N 34°47′07″E / 32.116175°N 34.785269°E / 32.116175; 34.785269
קטע מרכזי
שם התחנה קואורדינטות גאוגרפיות רשות מקומית תיאור מיקום יחס לפני הקרקע מועד פתיחה הערות
איינשטיין 32°06′42″N 34°47′05″E / 32.111582°N 34.784717°E / 32.111582; 34.784717 תל אביב-יפו שדה דב עילי 2024
דב 32°06′37″N 34°47′06″E / 32.110146°N 34.784959°E / 32.110146; 34.784959
ש"י עגנון 32°06′08″N 34°46′56″E / 32.102088°N 34.782262°E / 32.102088; 34.782262 מסוף רדינג
רוקח 32°05′55″N 34°46′52″E / 32.098558°N 34.781006°E / 32.098558; 34.781006
נורדאו 32°05′30″N 34°46′59″E / 32.091627°N 34.783024°E / 32.091627; 34.783024
ארלוזורוב 32°05′07″N 34°46′54″E / 32.085300°N 34.781737°E / 32.085300; 34.781737 תחתי קישור לקו הסגול
תחנת רבין 32°04′46″N 34°46′53″E / 32.079488°N 34.781317°E / 32.079488; 34.781317 כיכר רבין
דיזנגוף 32°04′25″N 34°46′55″E / 32.073522°N 34.781861°E / 32.073522; 34.781861 היכל התרבות, בית ציוני אמריקה, הקריה
קרליבך 32°03′56″N 34°47′00″E / 32.065558°N 34.783234°E / 32.065558; 34.783234 בית רובינשטיין, בית מעריב קישור לקו האדום
לוינסקי 32°03′28″N 34°46′38″E / 32.057884°N 34.777140°E / 32.057884; 34.777140 רחוב לוינסקי, התחנה המרכזית הישנה של תל אביב עילי קישור לקו הסגול
שלמה 32°03′18″N 34°46′31″E / 32.054897°N 34.775397°E / 32.054897; 34.775397 התחנה המרכזית החדשה של תל אביב
קיבוץ גלויות 32°02′58″N 34°46′24″E / 32.049559°N 34.773412°E / 32.049559; 34.773412
אבו כביר 32°02′38″N 34°46′18″E / 32.043857°N 34.771588°E / 32.043857; 34.771588 בית המעצר אבו כביר
גיתית 32°02′26″N 34°46′29″E / 32.040606°N 34.774808°E / 32.040606; 34.774808 קריית שלום
צומת חולון 32°02′13″N 34°46′36″E / 32.037048°N 34.776620°E / 32.037048; 34.776620 תחנת הרכבת צומת חולון קישור עם קווי רכבת ישראל
קוגל 32°01′37″N 34°46′25″E / 32.026939°N 34.773630°E / 32.026939; 34.773630 חולון
סוקולוב 32°01′22″N 34°46′31″E / 32.022718°N 34.775293°E / 32.022718; 34.775293
שלוחות דרומיות
שם התחנה קואורדינטות גאוגרפיות רשות מקומית תיאור מיקום יחס לפני הקרקע שלוחה מועד פתיחה הערות
קראוזה 32°01′21″N 34°46′53″E / 32.022491°N 34.781505°E / 32.022491; 34.781505 חולון עילי דרומית-מזרחית 2024
סרלין 32°01′16″N 34°47′12″E / 32.021023°N 34.786566°E / 32.021023; 34.786566
גאולים 32°01′05″N 34°47′17″E / 32.017948°N 34.787993°E / 32.017948; 34.787993
בצלאל 32°00′52″N 34°47′30″E / 32.014394°N 34.791648°E / 32.014394; 34.791648
המלאכה 32°00′37″N 34°47′42″E / 32.010177°N 34.794934°E / 32.010177; 34.794934
מפרץ שלמה 32°00′21″N 34°47′57″E / 32.005765°N 34.799231°E / 32.005765; 34.799231 ימית 2000
המרכבה 32°00′12″N 34°48′06″E / 32.003254°N 34.801683°E / 32.003254; 34.801683 היכל טוטו חולון
טרמינל דיפו 31°59′57″N 34°48′19″E / 31.999251°N 34.805261°E / 31.999251; 34.805261 מחלף חולון מזרח
היובל 31°59′38″N 34°48′52″E / 31.994015°N 34.814436°E / 31.994015; 34.814436 ראשון לציון מרכז וולקני
המכבים 31°59′37″N 34°48′45″E / 31.993511°N 34.812373°E / 31.993511; 34.812373
ההסתדרות 32°01′03″N 34°46′32″E / 32.017422°N 34.775515°E / 32.017422; 34.775515 חולון דרומית-מערבית
גולדה מאיר 32°00′47″N 34°46′30″E / 32.013030°N 34.774982°E / 32.013030; 34.774982 HIT מכון טכנולוגי חולון
לבון 32°00′31″N 34°46′27″E / 32.008607°N 34.774065°E / 32.008607; 34.774065
מנחם בגין 32°00′17″N 34°46′25″E / 32.004622°N 34.773604°E / 32.004622; 34.773604
משה דיין 32°00′02″N 34°46′24″E / 32.000643°N 34.773284°E / 32.000643; 34.773284
לסקוב 31°59′54″N 34°46′28″E / 31.998307°N 34.774456°E / 31.998307; 34.774456
ח' 500 31°59′39″N 34°46′35″E / 31.994214°N 34.776451°E / 31.994214; 34.776451
סחרוב 31°59′22″N 34°46′34″E / 31.989320°N 34.776217°E / 31.989320; 34.776217 ראשון לציון קניון הזהב
אבני חושן 31°58′59″N 34°46′20″E / 31.982940°N 34.772257°E / 31.982940; 34.772257 סינמה סיטי
לישנסקי 31°59′10″N 34°45′48″E / 31.986147°N 34.763333°E / 31.986147; 34.763333 כביש 441
מסוף דיין 31°59′16″N 34°45′30″E / 31.987885°N 34.758387°E / 31.987885; 34.758387 תחנת הרכבת ראשון לציון – משה דיין קישור לקווי רכבת ישראל

השלוחות הדרומיותעריכה

  • שלוחה דרומית (מערבית) מאזור התעשייה החדש ראשון לציון דרך דרום ומרכז חולון.
  • שלוחה דרומית מזרחית מאזור התעשייה הישן ראשון לציון דרך מזרח חולון.

שלוחה דרומית מערביתעריכה

השלוחה תחל ברחוב משה דיין בראשון לציון (שם תתחבר לתחנת הרכבת ראשון לציון משה דיין), תמשיך מזרחה עד לרח' לישנסקי, משם צפונית על ציר זה עד למפגש עם השלוחה המזרחית דרך רחובות בן-גוריון, אהרונוביץ' וויצמן בחולון. תחנות השלוחה (מדרום לצפון) הן מסוף משה דיין, לישנסקי, אבני חושן, סחרוב (ראשון לציון), לסקוב, משה דיין, בגין, לבון, גולדה מאיר, ההסתדרות ותחנת סוקולוב. עד תחנת אבני חושן, הרכבת תנוע בצד אחד של הרחוב (הצד הצפוני-מערבי), ולאחר מכן תעבור למרכז הרחוב.[3]

שלוחה דרומית מזרחיתעריכה

השלוחה תחל ברח' המכבים בראשון לציון (שם תהווה קישור לקו הכחול), תעבור דרך דיפו וגשר הסיירים מערבה לשדרות ירושלים בחולון לכל אורכן, משם לרחוב סוקולוב, שם יוקם מדרחוב בין רחובות קראוזה לשדרות קוגל ותתחבר לשלוחה הדרומית בתחנת סוקולוב. תחנות השלוחה (ממזרח למערב) הן מסוף המכבים, דיפו חולון, המרכבה, מפרץ שלמה, המלאכה, בצלאל, גאולים, סרלין, קראוזה ותחנת סוקולוב.[3]

הקטע המשותףעריכה

הקטע המשותף יתחיל בשדרות קוגל במרכז העיר חולון, יצפין לשדרות לוי אשכול בעיר, דרך צומת חולון, יכנס לתל אביב בדרומה החל מדרך בן-צבי לרחוב חיים לבון, שדרות הר ציון, סלומון, צומת מעריב (מפגש עם הקו האדום), קרליבך, לאורך רחוב אבן גבירול ויסתיים ברחוב איינשטיין בצפון העיר, סמוך לאוניברסיטת תל אביב.

הקטע התת-קרקעיעריכה

הקו יכלול קטע תת-קרקעי מצומת שדרות הר ציון - לוינסקי עד צומת מעריב יהיה תת-קרקעי עקב המורכבות הרבה של העברת קו עילי בתוואי דרך זה,[4] וכן ברחוב אבן גבירול, שלאחריו יעלה חזרה לפני הקרקע. אורך המנהרה הוא 4.6 קילומטר.[5]

בקטע התת-קרקעי מתוכננות התחנות הבאות: תחנת לוינסקי, תחנת קרליבך, תחנת דיזנגוף, תחנת כיכר רבין (בסמוך לעיריית תל אביב) ותחנת ארלוזורוב. לאחר מכן הקו עולה חזרה לתוואי הקרקע לפני חציית הירקון מעל גשר חדש.[6]

תחנת קרליבךעריכה

"תחנת קרליבך" היא אחת מהתחנות התת-קרקעיות המתוכננות לאורך הקו ומיקומה יהיה מתחת למפגש הרחובות המחומש קרליבך, דרך מנחם בגין, לינקולן, יצחק שדה, הידוע גם כ"צומת מעריב". התחנה תהיה משותפת עם הקו האדום ותאפשר לנוסעים החלפה מהירה בין שני הקווים.

פורטלי הכניסה והיציאה מהמנהרותעריכה

הפורטל הוא המקטע בו הרכבת הקלה עוברת ממפלס תת-הקרקע אל פני הקרקע. הפורטל הצפוני ימוקם בפינת רחוב נורדאו ואבן גבירול, וימשיך עד צומת יהודה המכבי, אבן גבירול וכיכר מילאנו (עקב קשיים הנדסיים להמשיך את מנהרת הרכבת מתחת לירקון, הוחלט שהקו יעלה חזרה לפני הקרקע מדרום לירקון). הפורטל הדרומי, שדרכו תיכנס הרכבת למנהרה בשדרות הר ציון, ימוקם מדרום לתחנה המרכזית הישנה בפינת רחוב לוינסקי ושדרות הר ציון.[7] ביוני 2016, הציעה הוועדה המחוזית של תל אביב להמשיך את הקטע התת-קרקעי עד להצטלבות הרחובות הר ציון וקיבוץ גלויות ולהעביר את הפורטל הדרומי סמוך לפארק החורשות.[8] באוגוסט 2016, הוועדה לתשתיות לאומיות (הוות"ל) אישרה פה אחד את התוכנית ודחתה את ההתנגדויות למיקום הפורטלים.[9]

השלוחות הצפוניותעריכה

  • שלוחה צפונית להרצליה (אזור מחלף הסירה).
  • שלוחה צפונית לרמת החייל, שתסתיים ברחוב ראול ולנברג בגבול תל אביב - בני ברק.

מקטע הויאדוקטעריכה

השלוחה הצפונית לרמת החייל תעבור בחלקה על ויאדוקט (גשר הבנוי מעמודים), החל מאוניברסיטת תל אביב יחצה התוואי את נתיבי איילון על גבי גשר באורך 198 מטר ובגובה של 15 מטר. על גבי גשר זה מתוכננת "תחנת רכבת האוניברסיטה" כדי לאפשר קישוריות לנוסעים למרכז הירידים ולתחנת האוניברסיטה של רכבת ישראל, ימשיך מעל שדרות רוקח בגשר באורך 316 מטר וירד למנהרה מתחת למסילת הירקון. גשר נוסף באורך 590 מטר יבנה מעל צומת צומת פנחס רוזן עד לכניסה לרמת החייל (בנקודה זו תוכנן מפגש מתחת לגשר עם הקו הצהוב שבוטל).[10]

הקמת הקועריכה

הקמת הקו חולקה למספר שלבים.

שלב א' (תת"ל 71 א')עריכה

חלקו הדרומי של הקו ממרכז תל אביב לחולון ומערב ראשון לציון נמצא בשלב התכנון המפורט על ידי קבוצת ד.א.ל.[11] כמו כן בעת הקמת תחנת הרכבת צומת חולון הוכן מעבר אל הקו הירוק מתחת לתחנה במפלס הרחוב. בדצמבר 2015 תוכנית החלק הדרומי של הקו אושרה להפקדה בוועדה לתשתיות לאומיות (הות"ל).

שלב ב' (תת"ל 71 ב')עריכה

שלב ב' כולל את הקטע המרכזי המשותף והמשכו עד רחוב ראול ולנברג.

תכנון הקטע המרכזי הגיע למבוי סתום, לאחר שמשרד התחבורה ועיריית תל אביב לא הגיעו להסכמה על סוג הקו בתוואי רחוב אבן גבירול. עיריית תל אביב דרשה שהקטע יהיה כולו תת-קרקעי, אך משרד התחבורה מעוניין שהקטע יהיה קו עילי בגלל עלות המנהור היקרה.[12]

בדצמבר 2011 החליט ראש הממשלה בנימין נתניהו כי הקו הירוק בתחום העיר תל אביב יהיה תת-קרקעי, ובכך הביא לסיום המחלוקת.[5] ביולי 2015 תוכנית החלק המרכזי של הקו אושרה להפקדה בוועדה לתשתיות לאומיות (הות"ל), הציבור יכול היה להשמיע התנגדויותיו עד 17 בפברואר 2016.[6]

שלב ג' (תת"ל 71 ג')עריכה

השלוחה הצפונית להרצליה דרך "הגוש הגדול" בתוך שכונת רמת אביב, מתוכננת במסגרת תוכנית תת"ל 71/ג'. על פי התוכנית המוצעת, הקו יתפצל לצד מזרח בצומת אבן גבירול-ש"י עגנון. ענף מזרחי זה יפנה צפונה בשדרות לוי אשכול עד רחוב איינשטיין, שם יפגוש פיצול מזרחי נוסף של המשך הקו, שיצא מאזור שדה דוב של היום. מנקודה זו ימשיך הקו מזרחה לרמת החיל. הקו הצפוני ימשיך דרך שדה דב של היום עד להרצליה פיתוח. במקביל, העירייה שוקדת על תוכניות בינוי באזור ("תוכנית 3700 לצפון מערב העיר").

היסטוריהעריכה

שנים 2008-1998עריכה

באוקטובר 1998, אושרה תוכנית מערכתית כוללת (תוכנית תמ"א/23/א) על ידי המועצה הארצית לתכנון ובנייה, שאושרה בממשלה, אבל לא תוקצבה.[13] עלות התוכנית כולה הוערכה אז בשבעה מיליארד דולר, אך משרד האוצר התנגד להקצות את התקציב הדרוש, ונת"ע נאלצה להגיש תוכנית ביצוע ראשונית בעלות של שני מיליארד דולר בלבד. שני הקווים הראשונים שהוצעו בתוכנית היו: "הקו האדום" - מפתח-תקווה לתל אביב ומשם לבת-ים, שכולו בנוי במנהרות כרכבת תחתית, ו"הקו הירוק" - מתל אביב לחולון וראשון-לציון, כרכבת עילית קלה. משרד האוצר מנע את אישור התוכנית בגלל עלות המנהור לאורך תוואי של כ-18 ק"מ של "הקו האדום" והתחנות התת-קרקעיות. לפיכך העלתה נת"ע הצעה נוספת: רק ב-11 ק"מ מתוואי "הקו האדום" תפעל רכבת תחתית, בקטע מרחוב ז'בוטינסקי עד לתחנת אלנבי, ואילו ביתר הקו, תהיה רכבת עילית קלה.[14]

בינואר 1999, פירסמה נת"ע מכרז לתכנון שני תוואי הרכבת הקלה, "האדום" ו"הירוק",[15] ובמאי 1999 הקימו משרדי האוצר והתחבורה צוות בדיקה כלכלית לתוכנית נת"ע להסעת המונים, בראשות הפרופסור ראובן גרונאו. הצוות בחן את כל ההצעות של נת"ע, ומסקנותיו היו שיש כדאיות כלכלית לתוכנית בתקציב המוצע.[16] אך בפועל קודם רק פרויקט "הקו האדום".

התוכנית המפורטת של הקו פורסמה על ידי חברת נת"ע - נתיבי תחבורה עירוניים בשנת 2007, כחלק מהמערך הכולל של מערכת להסעת המונים במטרופולין תל אביב.[17]

שנים 2019-2009עריכה

ב-12 בינואר 2012, הנחה שר התחבורה, ישראל כץ, לפרסם מכרז לכריית המנהרות של הקו האדום והירוק ביחד, באורך כולל של כ-31 קילומטר (באותה עת תוכנן הקו האדום להחנך בשנת 2017 והקו הירוק בשנת 2020).[5] אך לבסוף הוחלט להפריד את שני הפרויקטים ובשנת 2014 פורסם מכרז לכריית המנהרות של הקו האדום בלבד.[18]

בשנת 2013 ביצעה חברת נת"ע קידוחי ניסיון לקו הירוק באזור רחוב אבן גבירול - בכיכר רבין וברחוב הדסה. ובאזור הרחובות יהודה המכבי ופנקס בתל אביב. הקידוחים נועדו לבדוק את טיב הקרקע לפני התחלת תכנון הקו, ובוצעו לעומק של 45 מטרים.[19]

קו 189 של חברת "דן" אשר החל לפעול בשנת 2011, מהווה למעשה שתי זרועות של הקו (הזרוע למזרח חולון מדרום והזרוע לקריית עתידים מצפון). באוגוסט 2015 החל הקו לפעול באמצעות אוטובוסים רבי קיבולת. כמו כן, קו 71 של חברת אגד מהווה גם שתי זרועות החל משנת 2011 (הזרוע לראשון לציון, והזרוע להרצליה, אם כי הוא מסתיים בקריית חינוך בצפון תל אביב) אך הקו עובר דרך המסגר ודרך נמיר בניגוד לתוואי הקו הירוק שעובר דרך שדרות הר ציון ואבן גבירול.

בפברואר 2016 בוצעו עבודות קידוח בשדרות הר ציון בדרום תל אביב כעבודות הכנה לקו זה.
ב-29 במרץ 2016 נערך מפגש תושבים בין נת"ע לתושבי חולון ובו הוצגו תוכניות המקטע הדרומי של הקו הירוק.
ב-1 באוגוסט 2016 הוועדה לתשתיות לאומיות אישרה פה אחד את התוכנית להקמת הקו.[9]

ב–28 בנובמבר 2017 פורסם צו הפקעה למבנה מגורים בחולון. ההפקעה נועדה לאפשר את הקמתה של תחנת הרכבת הקלה המתוכננת להיבנות בפינת הרחובות ההסתדרות ופיכמן.[20]

ב-11 ביולי 2018 פורסמו מסמכי המיון המוקדם למכרז בהיקף של כ-15 מיליארד שקל, להקמת קו זה יחד עם הקו הסגול, והוא יתבצע כשותפות ציבורית-פרטית – (Public–Private Partnership).[21] ב-28 בפברואר 2019 הגישו שש קבוצות בינלאומיות את מועמדותן להשתתפות במכרז להקמת הקו.[22]

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1.0 1.1 תשתית לצמיחה של ממשלת ישראל לשנים 2018-2022
  2. ^ 2.0 2.1 הפרויקט הגדול ביותר בישראל יוצא לדרך: השר כץ הנחה את נת"ע לפרסם מחר מכרז ענק בהיקף של מיליארדי שקלים לחפירת מנהרות הרכבת הקלה בתל אביב, משרד התחבורה, ינואר 2012
  3. ^ 3.0 3.1 ב-29 במרץ 2016 נערך מפגש בין נת"ע ותושבי חולון שם הוצגו התוכניות למקטע הדרומי.
  4. ^ גיא נרדי, ת"א לא תיראה אותו דבר: מה לא מספרים לכם על החפירות שבדרך?, באתר ynet, 15 פברואר 2016
  5. ^ 5.0 5.1 5.2 שירות גלובס, ‏מחר יפורסם מכרז לחפירת מנהרות הרכבת הקלה בתל אביב, באתר גלובס, 11 בינואר 2012
  6. ^ 6.0 6.1 הדי כהן, ‏לא עוצרים: הקו הירוק של הרכבת הקלה בת"א מעלה הילוך, באתר גלובס, 4 אוגוסט 2015
  7. ^ אילן ליאור, מנהרת הרכבת תפריד בין שני צדי רחוב אבן גבירול בתל אביב, פארקים ייסגרו לשנים, באתר הארץ, 29 בפברואר 2016
  8. ^ נעמה ריבהועדה מחוזית ממליצה להזיז את מנהרת הרכבת הקלה כך שתקטין את הפגיעה בדרום תל אביב, באתר הארץ, 19 ביוני 2016
  9. ^ 9.0 9.1 נעמה ריבהוהוועדה לתשתיות לאומיות אישרה את ביתור השכונות בת"א עבור הרכבת הקלה, באתר הארץ, 19 באוגוסט 2016
  10. ^ תת"ל 71 ג' הקו הירוק - מקטע צפוני
  11. ^ הקו הירוק - רכבת קלה תל אביב, באתר קבוצת ד.א.ל הנדסה
  12. ^ אבי בר-אלי, משרד התחבורה שוקל לבטל את הקו הירוק של הרכבת הקלה מראשל"צ להרצליה, באתר הארץ, 25 בנובמבר 2007
  13. ^ תמ"א 23 א' להקמת רשת מסילות למערכת הסעת המונים משולבת במטרופולין גוש דן, באתר מינהל התכנון
  14. ^ הנה באה הרכבת?, באתר גלובס, 7 באפריל 1999
  15. ^ נת"ע פרסמה מכרז לתכנון רכבת קלה בשני תוואים, אחד מהם התוואי הרכבת התחתית, באתר גלובס, 25 בינואר 1999
  16. ^ ראובן גרונאוהשקעה בתשתיות ב-2002 - השלכות לטווח קצר וארוך, באתר הארץ, 12 בדצמבר 2001
  17. ^ שרון קדמי, עד 2020 תגיע לגלילות: בשנים הקרובות נצטרך לשנן מונח חדש - מערכת תחבורה עתירת נוסעים (מתע"ן), שתתבסס על רכבות קלות ואוטובוסים רבי קיבולת., באתר הארץ, 12 בינואר 2007
  18. ^ עמירם ברקת, ‏7 חברות זרות יתמודדו על חפירת המנהרות לרכבת הקלה, באתר גלובס, 7 במאי 2014
  19. ^ החלו קידוחי ניסיון לקו הירוק באתר עיריית תל אביב
  20. ^ יעל דראל, הרכבת הקלה בגוש דן תעבור דרך בניין - המדינה הפקיעה חצי מהדירות בו, באתר TheMarker‏, 7 בינואר 2018
  21. ^ המכרז הגדול בישראל יוצא לדרך: שתי רכבות קלות נוספות בגוש דן, באתר TheMarker‏, 11 ביולי 2018
  22. ^ עמירם ברקת, ‏שש קבוצות בינלאומית יתמודדו על הקמת שני קווי רכבת קלה נוספים בגוש דן, באתר גלובס, 28 בפברואר 2019