פתיחת התפריט הראשי

מערכת להסעת המונים במטרופולין תל אביב - הקו הצהוב

הקו הצהוב היה קו רכבת קלה שתוכנן כחלק מהמערכת להסעת המונים במטרופולין תל אביב, בין הרצליה וחולון.

מערכת להסעת המונים במטרופולין תל אביב - הקו הצהוב
לוגו חברת נ.ת.ע
מדינה ישראל
עיר תל אביב-יפו, גבעתיים, רמת גן, הרצליה, רמת השרון, בני ברק, חולון
שם המערכת מערכת להסעת המונים במטרופולין תל אביב
מידע על ההקמה
עלות 5 מיליארד שקלים (משוער)
חברה בונה נת"ע
התחלת בנייה לא ידוע
פתיחת הקו לא ידוע
מידע על הקו
אורך הקו 34 ק"מ עריכת הנתון בוויקינתונים
רוחב המסילה 1435 מ"מ עריכת הנתון בוויקינתונים
צבע על המפה צהוב
מספר נוסעים בשנה 45 מיליון (משוער)
www.nta.co.il/line/7
תרשים הקו
TelAviv LightRail AllLines 2014.svg

מפת המערכת המתוכננת מ-2010
קווים נוספים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

קו זה היה עתיד להיות הקו החמישי שייחנך ועלותו הוערכה ב-5 מיליארד שקלים[1]. אורכו של קו זה תוכנן להיות 34 קילומטרים, ובו תוכננו 50 תחנות במפלס הקרקע. בניית הקו הוקפאה מכיוון שהתברר שלא יהיה יעיל מספיק. במקום קו זה מתוכננים שלושה קווי מטרו.

היסטוריהעריכה

התוכנית הראשונה לתוואי הקו גובשה כחלק מתוכנית מתאר ארצית 23א שאושרה ב-15 באוקטובר 1998[2]. בתוכנית הוצע לשמר רצועות דרך בצפון מטרופולין תל אביב בערים הרצליה, רמת השרון רעננה וכפר סבא ומזרח המטרופולין בערים רמת-גן ובני-ברק כדי לאכלס קוי רכבת קלה (LRT) במפלס הקרקע. התכנון כלל גם רצועות דרך לתוואי של "רכבת עירונית" (מטרו) שרובה נוסעת במנהרות מתחת לפני הקרקע בערים תל אביב, רמת-גן, יפו ובת ים. בשנת 2002, במסגרת העבודה על תוכנית המתאר המחוזית החל התכנון המפורט של תוואי הקו הצהוב[3]. במהלך התכנון התגלתה מחלוקת בין חברת נת"ע - נתיבי תחבורה עירוניים לעיריית תל אביב לגבי אופי המערכת. עיריית תל אביב רצתה לקדם מערכת של רכבות תחתיות ונת"ע מערכת של רכבת קלה, על קרקעית שתשתלב עד כמה שניתן בתפקוד הרגיל של הרחוב, בגלל עלותה הנמוכה[4].

בשנת 2006, הושלם התכנון הראשוני של הקו הצהוב כקו מזין לקו האדום, היוצא מבני ברק לצפון תל אביב, רמת השרון, הרצליה ושתי שלוחות לרעננה וכפר סבא, אורכו המתוכנן אז היה כ-26 ק"מ, עם 48 תחנות תת-קרקעיות[5].

התכנון המפורט של הקו אושר ב-2010 בתוכנית מתאר ארצית 23א שינוי 4[6]. בתוכנית זו, משיקולי עלות, פוצל הקו לשנים, בצפון - ברעננה וכפר סבא, כקו מערכת אוטובוסים מהירה (BRT – Bus Rapid Transit) שנקרא בשם "הקו הוורוד" ואילו שאר התוואי כרכבת קלה. התכנון המפורט כלל גם שלוחה של "הקו הצהוב" שתחבר את קריית עתידים בתל אביב לרמת השרון[7].

לאחר שהתברר כי מערכת להסעת המונים במטרופולין תל אביב המתוכננת לא תוכל לעמוד ביעדים שנדרשו לה (עקב הקיבולת הנמוכה של מערכת על קרקעית בתוואי הרחוב) בניית הקו הוקפאה בחודש ספטמבר 2016, והוחל בתכנון מערכת שתיתן מענה טוב יותר. חברת נת"ע פרסמה מכרז לתכנון שלשה קווי רכבת תחתיים[8]. בחודש ינואר 2017 זכתה חברת סיסטרה הצרפתית במכרז של נת"ע לתכנון קווי המטרו בגוש דן, בתקציב של כ-30 מיליון שקל[9].

תוואי הקועריכה

הקו היה אמור לחבר את הרצליה, רמת השרון והשכונות הצפוניות של העיר תל אביב עם הערים רמת-גן, בני-ברק, גבעתיים והשכונות הדרומיות והמזרחיות של העיר תל אביב. אורכו של הקו תוכנן להיות 34 ק"מ והוא תוכנן לכלול 50 תחנות במפלס הקרקע בלבד.

 
התוכנית לקו הצהוב משנת 2006 - מרעננה וכפר סבא לבני ברק עם חיבור לקו האדום

ראו גםעריכה

הערות שולייםעריכה