פתיחת התפריט הראשי

מערכת להסעת המונים במטרופולין תל אביב - קווי מטרו

קווי המטרו הם שלושה קווי רכבת תחתית כחלק מהמערכת להסעת המונים במטרופולין תל אביב. נכון לשנת 2017 שלושת הקווים נמצאים בבדיקת היתכנות. הם נועדו להרחיב את רשת הקווים לפרברים המרוחקים יותר - כפר סבא ורעננה בצפון, ראש העין במזרח ורחובות בדרום, ולקצר משמעותית את זמני הנסיעה למרכזי התעסוקה בתל אביב. הקווים נועדו בין היתר כתחליף לקווים שהוקפאו: הקו הצהוב, הקו הכחול והקו הוורוד.

מערכת להסעת המונים במטרופולין תל אביב - קווי מטרו
לוגו חברת נ.ת.ע
מדינה ישראל
עיר גוש דן עריכת הנתון בוויקינתונים
שם המערכת מערכת להסעת המונים במטרופולין תל אביב
מפעיל נת"ע - נתיבי תחבורה עירוניים עריכת הנתון בוויקינתונים
מידע על ההקמה
חברה בונה נת"ע
מידע על הקו
צבע על המפה תכלת
www.nta.co.il/line/185
תרשים הקו
METRO C3.jpg
קווים נוספים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

תוואי הקווים הוגדרו לפי שלושה "מסדרונות ביקוש":

  • קו המטרו M1 - קו מצפון (כפר סבא ורעננה) לדרום (ראשון לציון, לוד ורחובות) דרך תל אביב
  • קו המטרו M2 - קו מזרח-מערב שיספק שירות מראש העין דרך דרום פתח תקווה, רמת גן לתל אביב
  • קו המטרו M3 - קו בצורת חצי טבעת שיחבר בין כל קווי הרשת ויאפשר מעבר ביניהם

היסטוריהעריכה

התוכנית הראשונה למערכת להסעת המונים במטרופולין תל אביב גובשה כחלק מתוכנית מתאר ארצית 23א שאושרה ב-15 באוקטובר 1998[1]. בתוכנית הוצע לשמר רצועות דרך בצפון מטרופולין תל אביב בערים הרצליה, רמת השרון רעננה וכפר סבא ומזרח המטרופולין בערים רמת-גן ובני-ברק כדי לאכלס קוי רכבת קלה (LRT) במפלס הקרקע. התכנון כלל גם רצועות דרך לתוואי של "רכבת עירונית" (מטרו) שרובה נוסעת במנהרות מתחת לפני הקרקע בערים תל אביב, רמת-גן, יפו ובת ים. בשנת 2002, במסגרת העבודה על תוכנית המתאר המחוזית החל התכנון המפורט של המערכת[2]. במהלך התכנון התגלתה מחלוקת בין חברת נת"ע - נתיבי תחבורה עירוניים לעיריית תל אביב לגבי אופי המערכת. עיריית תל אביב רצתה לקדם מערכת של רכבות תחתיות ונת"ע מערכת של רכבת קלה, על קרקעית שתשתלב עד כמה שניתן בתפקוד הרגיל של הרחוב, בגלל עלותה הנמוכה[3]. רק בקו האדום וקטע קצר בקו הירוק תוכנן לעבור במנהרה.

בשנת 2006, הושלם התכנון הראשוני של המערכת[4].התכנון המפורט אושר ב-2010 בתוכנית מתאר ארצית 23א שינוי 4[5]. בתוכנית זו, משיקולי עלות, חלק מהקוים תכננו כמערכת אוטובוסים מהירה (BRT – Bus Rapid Transit) וחלק כרכבת קלה.

בחודש ספטמבר 2016, התברר כי מערכת להסעת המונים במטרופולין תל אביב המתוכננת לא תוכל לעמוד ביעדים שנדרשו לה (עקב הקיבולת הנמוכה של מערכת על קרקעית בתוואי הרחוב) והוחל בתכנון מערכת שתיתן מענה טוב יותר. חברת נת"ע פרסמה מכרז לתכנון שלשה קווי רכבת תחתיים[6]. בחודש ינואר 2017 זכתה חברת סיסטרה (אנ') הצרפתית במכרז של נת"ע לתכנון קווי המטרו בגוש דן, בתקציב של כ-30 מיליון שקל[7].

ביולי 2018 הוחלט במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים לתקצב את תכנון קווי המטרו בעלות של יותר מחצי מיליארד שקלים, אולם הקמתם, הנאמדת ב-150-100 מיליארד שקלים, לא אושרה נכון לזמן הזה. התכנון הוא להתחיל להקים ב-2022, כאשר תאריך היעד הוא 2026 לכל המוקדם.[8]

בפברואר 2019 נחשף התכנון הראשוני של מסלולי המטרו ופרטים נוספים לגבי הפרויקט. במסגרת הפרויקט מתוכננים בכל 3 הקווים מסילות באורך כולל של כ-140 ק"מ שיחלפו ב-22 רשויות מקומיות, וכן 110 תחנות. אומדן זמן הביצוע הוא כ-12 שנים (חנוכת הקווים ב-2030) ועלותו המשוערת כ-150 מיליארד שקל והתכנון הוא שניתן יהיה לבצע בו כ-450 מיליון נסיעות בשנה. כמו כן על פי התכנון, קרונות הרכבת יהיו אוטומטיים וללא נהגי קטר וניתן יהיה להפעילם בתדירות של מעבר רכבת בתחנות מדי 3 דקות.

ב-15 באפריל 2019 אישרה הוועדה לתשתיות לאומיות את תוואי הקווים M1, M2 ו-M3.[9]

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה