פתיחת התפריט הראשי

מערת התאומיםערבית: מע'רת אם אל-תואמין, כלומר 'מערת אם התאומים') היא מערה קארסטית הנמצאת בגדה הצפונית של נחל המערה, בשוליים המערביים של הרי ירושלים, כ-1.5 ק"מ ממזרח למפגש נחל המערה עם נחל זנוח. המערה ממוקמת כשני קילומטרים ממזרח למושב זנוח באזור העיר בית שמש. בעונת החורף, מהראשון בנובמבר ועד 31 במרץ, המערה סגורה למטיילים במטרה להגן על אוכלוסיית העטלפים המצויים בתרדמת חורף. בשאר העונות, היא נפתחת לציבור.

מערת התאומים
Entrance of the "Twins cave" , Israel.jpg
הכניסה למערת התאומים
מיקום באזור העיר בית שמש, ישראלישראלישראל
קואורדינטות 31°43′37″N 35°01′23″E / 31.726944444444°N 35.023055555556°E / 31.726944444444; 35.023055555556
אורך 75 מטר
רוחב 50 מטר
שנת הגילוי 17 באוקטובר 1873
נחקרה לראשונה קונדר וקיצ'נר
גאולוגיה מערה קארסטית
גישה רגלית
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
שילוט בכניסה למערה

תיאור המערהעריכה

מערת התאומים נמצאת על הגדה הצפונית של נחל מערה הזורם מהרי יהודה לים התיכון, כ-10 מטר מעל גובה פני הנחל. רוחבה הוא 50 מטר ואורכה 75 מטר. בכניסה למערה מצוי עץ תאנה גדול.

המערה היא מערה קארסטית, שנוצרה בתהליך ארוך של המסת סלע הגיר על ידי מים. תהליך זה הוא שהביא ליצירת הנטיפים והזקיפים הרבים שבמערה. המערה כוללת חלל מרכזי גדול בעומק כעשרים מטרים שבקצהו ברכה קטנה מעשה ידי אדם המתמלאת ממיימי מעיין, ומערות קטנות יותר שמתפצלות מהחלל המרכזי.

במערה חיים ארבעה מיני עטלפים: נשפון דק אוזן והאפלול מצוי ממשפחת הנשפוניים Vespertilionidae, פרסף גמדי ממשפחת הפרספיים Rhinolophidae ועטלף פירות מצוי ממשפחת עטלפי פרי Pteropodinae. המערה כולה מוגדרת כשמורת טבע. בעונת החורף, מהראשון בנובמבר ועד 31 במרץ, המערה סגורה למטיילים במטרה להגן על אוכלוסיית העטלפים המצויים בתרדמת חורף[1].

המערה קרויה מערת התאומים בזכות זקיף המזכיר בצורתו אישה עם ילדיה, הנקשר לאגדה אודות אישה עקרה ששתתה מים מהברכה שבעומק המערה, וילדה תאומים.

ממצאים ארכאולוגייםעריכה

המערה נחקרה לראשונה בידי הארכאולוגים האנגלים קלוד קונדר והוריישו קיצ'נר, שנכנסו למערה ב-17 באוקטובר 1873 ומיפו אותה. בשנות השבעים של המאה העשרים חקר את המערה ואת הפיר שבתוכה גדעון מן, מטעם החברה להגנת הטבע.

בשנת 2009 החל מחקר מחודש של המערה, על ידי המרכז לחקר מערות באוניברסיטה העברית, בשיתוף עם אוניברסיטת בר-אילן. במחקר התגלה כי המערה שימשה כמערת מפלט בתקופת מרד בר כוכבא – נמצאו בה שרידי עצמות של המורדים וכלי נשקם ומטמון מטבעות כסף וזהב, ביניהם עשרות מטבעות בר כוכבא. זהו מטמון מטבעות בר כוכבא הגדול ביותר שהתגלה על ידי ארכאולוגים ולא על ידי שודדי עתיקות. במערה התגלתה גם מחצבה קדומה של בהט (אלבסטר) – משקע קלציטי של מערות ששימש להכנת כלי יוקרה. המחצבה תוארכה בעזרת אורניום-תוריום לתקופת הברונזה התיכונה[2].

בשנת 2012, בעקבות מציאת נרות חרס במערה, צוות החוקרים משער שהתקיים בה פולחן לאלה דמטר, אלת התבואה במיתולוגיה היוונית. זאת בגלל מיקומם של הנרות, חוסר השימושיות שלהם והעדר כתובת או איור שיסבירו מדוע הונחו עשרות מהם במעמקיהם של סדקים בסלע, כך שנראה שהטמנתם הייתה חלק מפולחן פגאני[3].

לקריאה נוספתעריכה

  • בועז זיסו, בועז לנגפורד, רועי פורת ועמוס פרומקין, "הממצאים מתקופת מרד בר־כוכבא ממערת התאומים שבמערב הרי ירושלים", מערות המפלט מתקופת מרד בר־כוכבא - קובץ שני, 2010, עמ' 402–422
  • בועז זיסו, בועז לנגפורד, רועי פורת ועמוס פרומקין, "המטבעות ממערת התאומים", מערות המפלט מתקופת מרד בר־כוכבא - קובץ שני, 2010, עמ' 423–453
  • בועז זיסו, "ממצאים מימי מרד בר כוכבא במערת התאומים שבמערב הרי ירושלים", קדמוניות 42 (138), 2009, עמ' 118–121
  • בועז זיסו, "מערת התאומים שבמערב הרי ירושלים - מערת מפלט מזמן מרד בר כוכבא", חידושים בחקר ירושלים 15, 2009, עמ' 175–186

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה