מפלגת הלוחמים

מפלגת הלוחמים או רשימת הלוחמים הייתה מפלגה קטנה שנבחרה לכנסת הראשונה.

מפלגת הלוחמים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מנהיגים נתן ילין-מור, יצחק שמיר, ישראל אלדד
תאריך ייסוד 1949 עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך פירוק 1951 עריכת הנתון בוויקינתונים
אפיון מפלגת יוצאי לח"י
כנסות 1
אותיות טו
שיא כוחה מנדט אחד
נוצרה מתוך נוצרה כמפלגה עצמאית
התמזגה לתוך לא התמזגה
האתר הרשמי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

מפלגת הלוחמים הוקמה על ידי יוצאי ארגון הלח"י עם קום המדינה ובראשה עמד נתן ילין-מור שכיהן כחבר הכנסת בכנסת הראשונה. בין חברי המפלגה שלא זכו להיכנס לכנסת הראשונה מטעם המפלגה היו מתתיהו שמואלביץ', יעקב בנאי, גאולה כהן, ראש הממשלה לעתיד יצחק שמיר, וישראל אלדד, שעזב את הרשימה אחרי הבחירות לכנסת עם תומכיו והביא בסופו של דבר לפירוק המפלגה[1]. הרשימה זכתה ב-5,363 קולות, או 1.2 אחוז מכלל הקולות, דבר שזיכה אותה כאמור בח"כ אחד.

ועידת יוצא הלח"יעריכה

לאחר הבחירות לכנסת הראשונה, ב-25 בינואר 1949, התכנסו יוצאי הלח"י ל"ועידה הארצית הראשונה של לוחמי חירות ישראל", בקולנוע רמה שברמת גן[2]. בוועידה דנו בשתי החלטות: נתן ילין מור הציע להפוך את מפלגת הלוחמים למלפגת פועלים סוציאליסטית, וישראל אלדד הציע להקים תנועה רעיונית שתתרכז בהחזרת "מלכות ישראל"[3]. יצחק שמיר תמך בהצעה של נתן ילין מור, וההצעה הזאת התקבלה ברוב של כשני שלישים. השליש שהתנגד,כולל אלדד, פרש והקים את הירחון הימני "סלם למחשבת חרות ישראל" שיצא לאור עד לשנת 1963[4]. לאחר ההחלטה על הקמת מפלגת פועלים סוציאליסטית, התווכחו חברי הועידה על "הגדרת האויב" המרכזי של המפלגה. בסופו של דבר ניצח האגף השמאלי של הוועדה, ורוב הוועדה החליטה, להגדיר את "האימפריליזם הבריטי" כהאויב, ולקרוא לשכנים הערבים ל"שכנות טובה". על אף זאת, שמיר התנגד לקריאה לתמיכה לברית המועצות והציע על לשמור על נייטרליות בין הגוש המערבי למזרחי.

יצחק שמיר הציג את מטרות המפלגה לדעתו:

"מקסימלזים לאומי וחתירה לצדק סוציאלי. אין בתנועה המסתייגים מסויצאליזם כשיטה חברתית הרצויה בעיניה. אך לגבי מרקסיזם- רוב החברים אינם בקיאים בתורה זו ואיננו מרגישים צורך נפשי מיוחד ללמוד אותה"

בסופו של דבר, למרות החלטת הועידה, הדבר לא יצא לפועל ומפלגת הלוחמים התפרקה זמן לא רב לאחר הועידה.[5]

נציגי הרשימה בכנסתעריכה

ח"כים בסיעה בכנסות שבהן פעלה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ הצעה במועצת "הלוחמים" לפרק את המפלגה, על המשמר, 12 בפברואר 1950
  2. ^ אריה אלדד, "דברים שרואים מכאן", עמ' 190, הוצאת כנרת זמורה-ביתן דביר, תשע"ו
  3. ^ אריה אלדד, "דברים שרואים מכאן", עמ' 191, הוצאת כנרת זמורה-ביתן דביר, תשע"ו
  4. ^ אריה אלדד, "דברים שרואים מכאן", עמ' 193, הוצאת כנרת זמורה-ביתן דביר, תשע"ו
  5. ^ אריה אלדד, "דברים שרואים מכאן", עמ' 192, הוצאת כנרת זמורה-ביתן דביר, תשע"ו


  ערך זה הוא קצרמר בנושא ישראל. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.