מפלגת הפועלים הגרמנית

מפלגת הפועלים הגרמנית
Deutsche Arbeiterpartei
מדינה	גרמניה (הרייך הגרמני) - רפובליקת ויימאר
מייסד	קרל הרר, דיטריך אקארט, אנטון דרקסלר, גוטפריד פדר
מנהיגים	אנטון דרקסלר
תקופת הפעילות	1919–1920
אידאולוגיות	פאן-גרמניות; לאומנות גרמנית; פופוליזם; אנטי-מרקסיזם; אנטישמיות תורת הגזע
מטה	מינכן, גרמניה
מיקום במפה הפוליטית	ימין רדיקלי

מפלגת הפועלים הגרמנית או מפלגת הפועלים הגרמנים (בגרמנית: Deutsche Arbeiterpartei, DAP) הייתה מפלגה פוליטית למשך תקופה קצרה אשר ממנה צמחה המפלגה הנאצית (בגרמנית: Nationalsozialistische Deutsche Arbeiterpartei, בראשי תיבות NSDAP).

מפלגת הפועלים הגרמנית התקיימה בין ינואר 1919 לפברואר 1920.

היסטוריה עריכה

מפלגת הפועלים הגרמנית נוסדה ב-5 בינואר 1919 בעיר מינכן על ידי אנטון דרקסלר, יחד עם גוטפריד פדר, דיטריך אקרט וקארל הרר.

היא התפתחה מתוך תנועת עובדים בשם Freier Arbeiterausschuss für einen guten Frieden (קהילת פועלים חופשיים לשלום טוב), אשר דרקסלר הקים ב-1918. בהמשך אותה שנה שוכנעו דרקסלר וחברים פוליטיים נוספים על ידי עיתונאי וחבר באגודת תולה בשם קארל הרר להקים את Politischer Arbeiterzirkel (מעגל הפועלים הפוליטי). החברים נפגשו לעיתים קרובות ודנו בנושאי לאומיות ואנטישמיות כנגד היהודים. את העידוד להקים את מפלגת הפועלים הגרמנית בדצמבר 1918, קיבל דרקסלר מהמנטור שלו, ד"ר פאול טאפל. טאפל היה מנהיגו של האיגוד הכול-גרמני (איגוד פאן-גרמני), דירקטור בחברת מאן, וחבר באגודת תולה. עם הקמת מפלגת הפועלים הגרמנית בינואר 1919, נבחר דרקסלר ליושב ראש והרר מונה ל"יושב ראש רייך", תואר כבוד. במאי נכחו רק 10 חברים בישיבה, באוגוסט נכחו 38 חברים בלבד בישיבה.

חברותו של אדולף היטלר עריכה

כרטיס החבר של היטלר במפלגת הפועלים הגרמנית

לאחר שמלחמת העולם הראשונה הסתיימה, חזר אדולף היטלר למינכן. מכיוון שהיה ללא השכלה פורמלית וניסיון תעסוקתי, הוא ניסה להישאר בצבא במשך זמן רב ככל האפשר.^[1] ביולי 1919 הוא מונה ל-Verbindungsmann (סוכן המודיעין) של Aufklärungskommando (סיור קומנדו) של הרייכסווהר, במטרה להשפיע על חיילים אחרים וכדי להסתנן למפלגת הפועלים הגרמנית. בעוד הוא עקב אחר הפעילות מפלגת הפועלים הגרמנית, נמשך היטלר לרעיונות האנטישמיים, לאומניים, אנטי-קפיטליסטיים, אנטי-מרקסיסטיים של המייסד דרקסלר.^[2] היטלר השתתף בפגישה שנערכה ב-12 בספטמבר 1919, והיה מעורב בוויכוח פוליטי סוער שהתעורר בה. דרקסלר שהתרשם מהיטלר הזמין אותו להצטרף למפלגה, היטלר התקבל רשמית באותו היום והפך לחבר ה-55 במפלגה.^[3]^[4]

תוך פחות משבוע, קיבל היטלר גלויה מדרקסלר בה מצוין באופן רשמי כי התקבל למפלגת הפועלים הגרמנית והוא נדרש להגיע ל"ועדת" פגישה במטרה לדון בנושא. היטלר נענה והשתתף ב"ועדה".^[5] . בדרך כלל, אנשי הצבא לא הורשו להצטרף למפלגות פוליטיות. אולם במקרה זה, להיטלר ניתן אישור מקפטן קרל מאייר. יתרה מכך, הותר להיטלר להישאר בצבא ולקבל את המשכורת השבועית שלו.^[6] באותו זמן לא היו למפלגה כרטיסי חבר - רק בינואר 1920 הונפקו כרטיסים כאלה לראשונה: היטלר קיבל את המספר 555. בפועל הוא היה החבר ה-55 (הספירה החלה מהמספר 501 במטרה להציג את המפלגה כגדולה יותר). היטלר טען במיין קאמפף כי היה החבר השביעי במפלגה (ולמעשה, הוא היה החבר השביעי בהנהלה של הוועד המרכזי של המפלגה).^[7] לאחר שנשא את הנאום הראשון עבור המפלגה ב-16 באוקטובר, הפך היטלר במהירות לנואם הפעיל ביותר של המפלגה. הנהגת המפלגה העריכה את כישורי הרטוריקה והתעמולה של היטלר. עם תמיכתו של אנטון דרקסלר, היטלר הפך להיות ראש התעמולה במפלגה בתחילת 1920. היטלר העדיף את התפקיד הזה, הוא ראה בתעמולה את הדרך להביא לאומיות לציבור.^[8]

ממפלגת הפועלים הגרמנית למפלגה הנאצית עריכה

חברי המפלגה המעטים נכבשו במהרה באמונותיו הפוליטיות של היטלר. הוא ארגן את המפגש הגדול ביותר של 2,000 אנשים, ב-24 בפברואר 1920 במינכן. בניסיון להפוך את המפלגה לרלוונטית יותר לחלקים רחבים באוכלוסייה, שונה שם המפלגה למפלגת הפועלים הגרמנית הלאומית-סוציאליסטית (המפלגה הנאצית) ב-24 בפברואר.^[9]^[10] קארל הרר התפטר מהפלגה עקב חילוקי דעות עם היטלר על המהלך.^[11]

המצע ב-25 סעיפים של מפלגת הפועלים הגרמנית עריכה

כפי שנוסח בפברואר 1920.

1.אנחנו רוצים את איחוד כל הגרמנים בגרמניה אחת גדולה על סמך הזכות להגדרה העצמית של העמים.
2.אנחנו רוצים השוואת זכויות העם הגרמני לאלו של שאר הלאומים וביטול הסכמי ורסאי וסן-ז'רמן.
3. אנחנו רוצים אדמה ומרחב למען קיום עמנו וחיי עודף האוכלוסייה שלנו
4.יכול להיות אזרח רק מי שהוא חלק מהעם ("חבר העם" - Volksgenosse).

Volksgenosse יכול להיות אך ורק מי שיש לו דם גרמני , בלי קשר לדתו. אף יהודי לא יכול להיות חלק מהעם.

5.מי שאיננו אזרח יכול לחיות בגרמניה אך ורק בתור אורח, אם הוא מכבד את חוקינו בנוגע לזרים.
6.רק לאזרח שייכית הזכות להחליט על הממשל ועל חוקי המדינה. על כן אנחנו רוצים שכל תפקיד ציבורי, מכל סוג שהוא, ברייך, בפרובינציות וביישובים, יוטל רק על אזרחים. אנחנו ניאבק נגד השחיתות הפרלמנטרית המחלקת תפקידים רק לפי נקודת מבט מפלגתית בלי קשר ליכולת ולכישורים.
7.אנחנו רוצים שהמדינה תתחייב קודם כל לספק לאזרחים עבודה ויכולת קיום. אם אין אפשרות להבטיח את צרכי כלל אוכלוסיית המדינה יהיה הכרחי לגרש מהרייך את הזרים (שאינם אזרחים).
8.יש למנוע כניסת כל גל חדש של זרים ואנחנו רוצים שהגרמנים שהיגרו לגרמניה אחרי 2 באוגוסט 1914 יאולצו לעזוב מיד את השטחים הגרמניים.
9. כל האזרחים יהנו מזכויות וחובות שווים.
10. היצירה הרוחנית והחומרית תהיה חובתו הראשונה של כל אזרח.פעילותו של הפרט לא צריכה להיות מנוגדת לאינטרסים של הקהילה, כי אם להתנהל במסגרת הכלל ולטובתו.
11. חיסול ההכנסות שהושגו ללא עבודה ויגיעת כפיים. חיסול עבדות המסים.
12.לאור הקרבנות האדירים של העם ברכוש ובדם בזמן כל מלחמה, ההתעשרות האישית כתוצאה מהמלחמה תיחשב לפשע נגד העם. לפיכך אנחנו רוצים את ההפקעה המוחלטת של כל הרווחים הכלכליים שהושגו כתוצאה מהמלחמה.
13.אנחנו רוצים את הלאמת כל החברות שהפכו לתאגידים.
14.אנחנו רוצים שתהיה השתתפות ברווחי החברות הגדולות.
15.אנחנו רוצים התפתחות נדיבה של קצבאות הזקנה.
16. אנחנו רוצים יצירתו של מעמד בינוני בריא ואת שמירתו. את הפקעה לטובת הכלל

של החנויות הגדולות והשכרתן במחירים צנועים לסוחרים הקטנים וכן התחשבות מיוחדת בסוחרים הקטנים בהבטחת שירותי האספקה עבור המדינה, הפרובינציות והיישובים.

17. אנחנו רוצים רפורמה אגררית תואמת את הצרכים הלאומיים ולחוקק חוק להפקעת חינם של קרקעות למען האינטרס הציבורי, כמו כן את ביטול המסים על הקרקע וסילוק כל ספקולציות באדמות.

18.עבריינים, ספקולנטים, רמאים וכו' ייענשו עונשי מוות ללא הבדלי דת וגזע. אנחנו רוצים מסע ללא פשרות נגד אלו שפעילותם פוגעת באינטרס הציבורי.

19 . אנחנו רוצים שהמשפט הגרמני יחליף את המשפט הרומי הנוטה לסדר חומרי של העולם.
20. על מנת לאפשר לכל גרמני מוכשר וחרוץ להגיע לרמת חינוך יותר גבוהה ולהגיע על ידי כך לעמדות ניהול , יש לדאוג לפיתוח חדש לגמרי של חינוכנו הלאומי.

תוכניות הלימודים של כל מוסדות ההשכלה תתאומנה לצרכי החיים המעשיים. הבנת מושג המדינה צריכה להתאפשר בבית הספר עוד מן הגיל שבו מתחילה להתפתח התבונה. אנחנו רוצים שילדים של הורים עניים, אם הם מחוננים , יזכו בחינוך על חשבון המדינה, ללא הבדל של מעמד או מקצוע.

21. המדינה תדאג להעלאת רמת שירות הבריאות הציברית תוך הגנה לאם ולתינוק. איסור שיעבוד הילדים. עידוד ההתפתחות הגופנית תוך הבטחת התעמלות וספורט חובה, הגנה מירבית של כל האגודות העוסקות בחינוך הגופני של העם.
22. ביטול הצבא השכיר והקמת צבא העם. (Volkswehr).
23. אנחנו רוצים חקיקת חוקים נגד השקרים הפוליטיים במודע והפצתם באמצעות העיתונות.

א.על מנת לאפשר הקמת עיתונים גרמנים אנחנו רוצים שכל העורכים והכותבים בעיתונים המופיעים בשפה הגרמנית יהיו Volksgenossen,
ב.שהעיתונים הלא גרמנים יידרשו לאישור מפורש של המדינה. הם לא חייבים להתפרסם בשפה הגרמנית.
ג. תיאסר כל השתתפות של לא גרמנים במימון העיתונים הגרמנים וכל השפעה שלהם עליהם. כל הפרה של כלל זה יביא לסגירת החברה האשמה ולגירושם המידי של הגרמנים האשמים בכך. העיתונים הפועלים נגד טובת הציבור ייאסרו.

אנחנו רוצים חוקים שייאבקו במגמות הספרותיות והאמנותיות המשחיתות את חיי עמנו ואת סגירת אותם המופעים שאינם עונים לדרישות אלה.

24. אנחנו רוצים חופש לכל הדתות במדינה , בתנאי שלא תסכננה את קיומו של הגזע הגרמני ולא תהיינה מנוגדות למנהגים ולמוסר של הגזע הגרמני.

המפלגה מקדמת את נקודת המבט של נוצרי חיובי בלי קשר לאיזו כנסייה הוא שייך. היא נאבקת ברוח היהודית והחומרנית בתוכנו ובחוץ. היא משוכנעת שהבראה איתנה של עמנו יכולה להתרחש אך ורק מבפנים על בסיס העקרון שטובת הכלל קודמת לטובת הפרט.

25. על מנת שניישם את כל אלה אנחנו רוצים: יצירת שלטון מרכזי חזק של הרייך. סמכות מוחלטת של הפרלמנט המרכזי על כל הרייך וארגוניו בכלל. יצירת איגודים לפי קטגוריות ומקצועות לצורך יישום חוקי הרייך בכל מדינה של הקונפדרציה. ראשי המפלגה מבטיחים שבמקרה הצורך, במחיר חייהם, מתחייבים באופן מוחלט ליישום כל הסעיפים הנ"ל.

^[12]

חברים עריכה

חברי מפלגה מוכרים:

קישורים חיצוניים עריכה

מדיה וקבצים בנושא מפלגת הפועלים הגרמנית בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

^ Kershaw 1999, p. 109.
^ Kershaw 2008, p. 82.
^ Kershaw 2008, p. 75.
^ Mitcham 1996, p. 67.
^ Kershaw 2008, pp. 75, 76.
^ Kershaw 2008, p. 76.
^ Werner Maser, Der Sturm auf die Republik - Frühgeschichte der NSDAP, ECON Verlag, Düsseldorf, Vienna, New York, Moscow, Special Edition 1994, ISBN 3-430-16373-0
^ Kershaw 2008, pp. 81, 84, 85, 89, 96.
^ Kershaw 2008, p. 87.
^ Zentner & Bedurftig 1997, p. 629.
^ Shirer 1960, p. 36.
^ באתר polyarchy באיטלקית

[FOOTNOTEKershaw1999109-1] Kershaw 1999, p. 109.

[FOOTNOTEKershaw200882-2] Kershaw 2008, p. 82.

[FOOTNOTEKershaw200875-3] Kershaw 2008, p. 75.

[FOOTNOTEMitcham199667-4] Mitcham 1996, p. 67.

[FOOTNOTEKershaw200875,_76-5] Kershaw 2008, pp. 75, 76.

[FOOTNOTEKershaw200876-6] Kershaw 2008, p. 76.

[7] Werner Maser, Der Sturm auf die Republik - Frühgeschichte der NSDAP, ECON Verlag, Düsseldorf, Vienna, New York, Moscow, Special Edition 1994, ISBN 3-430-16373-0

[FOOTNOTEKershaw200881,_84,_85,_89,_96-8] Kershaw 2008, pp. 81, 84, 85, 89, 96.

[FOOTNOTEKershaw200887-9] Kershaw 2008, p. 87.

[FOOTNOTEZentnerBedurftig1997629-10] Zentner & Bedurftig 1997, p. 629.

[FOOTNOTEShirer196036-11] Shirer 1960, p. 36.

[12] באתר polyarchy באיטלקית

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]