מפלגת הפועלים הסוציאליסטית הספרדית

מפלגה בספרד

מפלגת הפועלים הסוציאליסטית הספרדית, או בקיצור המפלגה הסוציאליסטיתספרדית: Partido Socialista Obrero Español, ידועה גם בראשי התיבות PSOE המבוטאים פֵסואה), היא מפלגה סוציאל-דמוקרטית בספרד.

מפלגת הפועלים הסוציאליסטית הספרדית
Partido Socialista Obrero Español
מדינה ספרדספרד ספרד
מייסד פאבלו איגלסיאס פוזה עריכת הנתון בוויקינתונים
מנהיגים כריסטינה נרבונה עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1879–הווה (כ־145 שנים)
אידאולוגיות סוציאל-דמוקרטיה
מטה calle de Ferraz עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום במפה הפוליטית שמאל
ארגונים בינלאומיים מפלגת הסוציאליסטים האירופאים, הברית הפרוגרסיבית, האינטרנציונל הסוציאליסטי, האינטרנציונל הסוציאליסטי והלייבורי עריכת הנתון בוויקינתונים
צבעים רשמיים אדום
www.psoe.es
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

המפלגה נוסדה במדריד ב-1879 על ידי מנהיג הפועלים פבלו איגלסיאס פוסה (Paulino Iglesias Posse). ב-1910 היא זכתה לראשונה לייצוג פרלמנטרי כאשר איגלסיאס נבחר לקורטס. המפלגה הייתה חלק מהחזית העממית (ספרד) שניצחה בבחירות של 1936, בסוף תקופת הרפובליקה הספרדית השנייה. המפלגה הוצאה מחוץ לחוק ב-1939 אחרי נפילת הרפובליקה במלחמת האזרחים, ופעיליה נרדפו בתקופת הדיקטטורה של פרנסיסקו פרנקו.

בקונגרס ה-26 שנערך ב-1974 בגלות בצרפת נבחר לראשונה פליפה גונסאלס למזכיר הכללי של המפלגה. בחירתו סימנה עליה של דור צעיר שנולד אחרי מלחמת האזרחים. גונסאלס הוביל את המפלגה לנטישת שורשיה המרקסיסטיים ואימוץ אידאולוגיה סוציאל-דמוקרטית. בשתי מערכות הבחירות הראשונות שנערכו בספרד לאחר החזרת הדמוקרטיה, ב-1977 וב-1979 זכתה המפלגה הסוציאליסטית במקום השני, והייתה מפלגת האופוזיציה הראשית. המפלגה ניצחה בבחירות של 1982, וגונסאלס כיהן כראש ממשלת ספרד במשך ארבע קדנציות רצופות עד ההפסד בבחירות ב-1996.

המפלגה חזרה לשלטון ב-2004 בהנהגתו של חוסה לואיס רודריגס ספאטרו, שכיהן כראש ממשלה במשך שתי קדנציות עד 2011. המשבר הכלכלי שהכה בספרד בסוף שלטון ספאטרו גרם לא רק להפסד בבחירות של 2011, אלא גם לירידה חדה בכוחה של המפלגה לטובת פודמוס שקמה בתקופה זו ואיתגרה אותה משמאל. למרות זאת, בשתי מערכות הבחירות שהתקיימו ב-2015 ו-2016, בה הוביל את המפלגה פדרו סנצ'ס הגיעה המפלגה במקום השני, לאחר המפלגה העממית ולפני פודמוס. שתי מערכות הבחירות הובילו למבוי סתום, כשאף מפלגה לא הצליחה להקים ממשלה במשך 10 חודשים. סנצ'ס סירב לאפשר למנהיג המפלגה העממית מריאנו רחוי להקים ממשלת מיעוט, על ידי הימנעות בהצבעה. אבל הלחץ בתוך המפלגה להימנע ובכך להימנע ממערכת בחירות שלישית תוך שנה גבר, קרע את המפלגה והביא להתפטרותו של סנצ'ס.

קישורים חיצוניים

עריכה