מפלגת הקרנפים

מפלגת הקרנפיםצרפתית: Parti Rhinocéros, באנגלית: Rhinoceros Party) היא מפלגת מחאה סאטירית קנדית.

מפלגת הקרנפים
Rhinoceros Party
מדינה קנדה
תקופת הפעילות 1963–1993 (כ־30 שנה) עריכת הנתון בוויקינתונים
אידאולוגיות סאטירה
www.partyrhino.ca

המפלגה, שהבטיחה "לא לקיים אף הבטחה", הבטיחה בדרך כלל דברים שהיו בלתי-אפשריים, בעיקר כדי לבדר את הציבור. כל זאת כמחאה כנגד המערכת הפוליטית.

היסטוריה

עריכה

את מפלגת הקרנפים הקים בשנת 1963 ז'אק פרון, שאף התמודד ב-1979 במחוז הבחירה של ראש הממשלה המכהן דאז, פייר אליוט טרודו.

בשנים 19932007 המפלגה לא הייתה פעילה לאחר שהתקבל חוק שחייב מפלגה להריץ מועמדים לפרלמנט ב-50 מחוזות בחירה לפחות, דבר שהיה כרוך בעלות כספית גבוהה מדי עבור המפלגה. בשנת 2004 בוטלה מגבלה זו, ובעקבות כך הוקמה מחדש המפלגה בשם "מפלגת הקרנפים החדשה" (Neo-Rhino) והריצה מספר מועמדים בבחירות הכלליות והמיוחדות בשנים 2007–2009. לאחר מכן, שינתה המפלגה את שמה לשם המקורי - "מפלגת הקרנפים".

מקור השם

עריכה

המפלגה נקראה על שמו של קרנף שהתמודד בבחירות לעיריית סאו פאולו שבברזיל. מפלגת הקרנפים הקנדית אף בחרה כמנהיג המפלגה קרנף צר-שפה בשם קורנליוס הראשון שהתגורר בגן חיות בקוויבק. המפלגה טענה שקרנף הוא שם ראוי למפלגה פוליטית, מכיוון שקרנפים, בדומה לפוליטיקאים, "הם בעלי עור עבה, נעים לאט, אינם חכמים, נעים מהר בעת סכנה ויש להם קרניים שעירות הגדלות במרכז ראשם".

המפלגה נקראה גם "המפלגה המרקסיסטית-לנוניסטית", אך לא על שם קרל מרקס וולדימיר לנין, כי-אם על שם גראוצ'ו מרקס וג'ון לנון.

מצע המפלגה

עריכה

המפלגה, שהבטיחה במצעה בדרך כלל הבטחות מבדרות ובלתי אפשריות, הבטיחה בין היתר:

המפלגה, שקיבלה זמן במסגרת תעמולת הבחירות, השתמשה בזמן שניתן לה כדי לבדר את הציבור. לדוגמה, אחד המועמדים של המפלגה לפרלמנט אמר בשידורי התעמולה: "יש לי שני דברים לומר לכם: סלרי ומדרכה. תודה ולילה טוב".

הישגים פוליטיים

עריכה

המפלגה לא הצליחה מעולם להשיג מושב בפרלמנט הקנדי, אך מועמדים מטעמה הצליחו להגיע למקום השני בבחירות בכמה ממחוזות הבחירה, ולגרום מבוכה למועמדים משתי המפלגות הגדולות. בבחירות בשנת 1988 הם אף הריצו מועמד בשם ג'ון טרנר במחוז הבחירה של ראש הממשלה לשעבר וראש האופוזיציה דאז ג'ון טרנר (ראש הממשלה לשעבר טרנר זכה בכ-24,000 קולות, טרנר השני ב-760 קולות). באותה שנה ניסה שחקן בייסבול מקומי, ביל לי, לרוץ מטעם המפלגה לתפקיד נשיא ארצות הברית אך לא הצליח להיכנס לרשימת המועמדים באף מדינה.

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה