פיקוד הדרום

פיקוד הדרום (בר"ת: פָּדָ"ם) הוא פיקוד מרחבי בצה"ל. הפיקוד, שמפקדתו הראשית שוכנת בבית הסראייה בבאר שבע, אחראי לכל היחידות הממוקמות בגזרת עזה, הנגב, הערבה ואילת. מטה הפיקוד צפוי עד 2023 לעבור למתחם בצמוד לקריית התקשוב שמוקמת במזרח באר שבע. מפקד הפיקוד הנוכחי הוא אלוף יניב עשור.

פיקוד הדרום

סמל ודגל של פיקוד הדרום
פרטים
מדינה
שיוך	צבא הגנה לישראל
סוג	פיקוד מרחבי
בסיס האם	באר שבע
אירועים ותאריכים
מלחמות	כל מלחמות ישראל
פיקוד
יחידת אם	המטה הכללי
דרגת המפקד	אלוף
מפקד נוכחי	יניב עשור
מפקדים	מפקדי הפיקוד

במשך שנים רבות היה אחראי פיקוד הדרום על הגנת הנגב (וחצי האי סיני, בעת שהיה בשליטת ישראל) מפני מצרים. פיקוד הדרום היה מעורב בכל 5 מלחמות שבין ישראל למצרים: מלחמת העצמאות (1949–1948), מבצע קדש (1956), מלחמת ששת הימים (1967), מלחמת ההתשה (1970–1968) ומלחמת יום הכיפורים (1973). ריבוי הפעילות המבצעית באזור והנטל הרב על הפיקוד גרם לתחלופה מהירה יחסית של מפקדי הפיקוד.

היסטוריה

סמל ותג פיקוד הדרום הישן, שהיה בשימוש משנות ה-50 של המאה ה-20 ועד 2019. בספטמבר 2019 נכנס הסמל החדש עם שועל שעבר רענון ועיצוב מחדש

משמר כבוד של פיקוד הדרום בטקס חילופי אלוף הפיקוד בין אליעזר טולדנו לירון פינקלמן, יולי 2023

מפת בסיסי פיקוד הדרום

 

אוגדת עזה

עוצבת אדום

עוצבת סיני,
בא"פ דרום

מפקדת עוצבת הפלדה

מטה הפיקוד

מלחמת יום הכיפורים, חזית הדרום. מוצב הפיקוד של פיקוד הדרום בג'בל אום-חשיבה. מימין לשמאל: אלוף שמואל גונן, מפקד פיקוד הדרום, שר הביטחון רא"ל (מיל) משה דיין, עוזר הרמטכ"ל אלוף רחבעם (גנדי) זאבי. בין שר הביטחון לאלוף זאב עומד סא"ל שי תמרי קצין האג"מ של פיקוד הדרום. מקום הצילום: סיני.

ב־6 באוגוסט 1948, במהלך ההפוגה השנייה, הוצאה פקודה לחלוקת הארץ לחזיתות, בהן חזית הדרום (חזית ד'). החזית גבלה מצפון בחזית המרכז שגבולה עבר בוואדי נבי רובין (חלקו המישורי של נחל שורק) על למסילת הרכבת יפו–ירושלים עד לכביש הרטוב־שער הגיא, והייתה אחראית לכל שטח הנגב שבידי ישראל. תחת פיקוד החזית היו חטיבת גבעתי וחטיבת הנגב.

במאי 1949 הוחלפו החזיתות בפיקודים מרחביים, וחזית הדרום הפכה לפיקוד הדרום.

ב־31 בדצמבר 1954 בוטל פיקוד הדרום ואוחד עם פיקוד המרכז. הפיקוד המאוחד נקרא הפיקוד השני, בעוד פיקוד הצפון נקרא הפיקוד הראשון (בצפון). במקום פיקוד הדרום שישבה בקסטינה הוקמה מפקדת הדרום בבאר שבע שנועדה להפוך בעת מלחמה לפיקוד עצמאי.

ב־19 בספטמבר 1955 הוקם מחדש פיקוד הדרום, והגבול בינו לבין פיקוד המרכז נקבע בקו כביש אשקלון–פלוג'ה–נחל אדוריים.

במהלך פעולות התגמול, בחצי הראשון של שנות ה-50, ערך פיקוד הדרום פעולות אחדות, נגד מצרים ונגד ירדן.

בעקבות מלחמת ששת הימים צורף חצי האי סיני לשטח שבשליטת פיקוד הדרום. הפיקוד נשא בחלק ניכר מעול הלחימה במלחמת ההתשה, שהחלה ב-8 במרץ 1969 ונמשכה עד 7 באוגוסט 1970. המלחמה התאפיינה בהפגזות כבדות של ארטילריה מצרית על עמדות צה"ל לאורך התעלה ובפשיטות קומנדו מצריות. בתגובה הפעיל צה"ל את חיל האוויר שניסה לשתק את מקורות הירי לאורך התעלה ובשלב מאוחר יותר עבר לתקיפת מטרות רבות בעומק מצרים. בנוסף, יזמה ישראל פשיטות קומנדו ופשיטות משוריינות לשטח מצרים.

במלחמת יום הכיפורים הייתה זירת הדרום הזירה היבשתית החשובה ביותר. הצבא המצרי חצה את תעלת סואץ וערך התקפה רחבת היקף על קו בר-לב. סמכות מפקד הפיקוד הופקעה מהאלוף שמואל גונן ("גורודיש") שאיבד שליטה בתחילת המלחמה בעקבות סכסוכים חוזרים ונשנים עם אלוף (מיל') אריאל שרון (שהיה קודמו בתפקיד). הממשלה מינתה בצו חירום את רא"ל חיים בר-לב, הרמטכ"ל לשעבר, כמפקד-על של חזית הדרום והוא זה שהנהיג את המלחמה שם עד לסיומה.

במרץ 1972 הועברה האחריות על רצועת עזה מפיקוד הדרום לפיקוד המרכז, לאחר החלשות גל הטרור שהחל בראשית שנות השבעים ברצועה. בשלהי 1977 חזרה הרצועה לפיקוד הדרם.

החל משנות ה-80, לאחר שנחתם הסכם השלום בין ישראל למצרים, הייתה חזית הדרום מול מצרים שקטה למדי ועיקר הפעילות התמקדה בשמירה על הגבול בפני מבריחים וביטחון שוטף ברצועת עזה.

לפיקוד הדרום יש המנון, שכתב איזי מן והלחין דרור אלכסנדר: "ארץ הדרום / של אשל ושיטה / אנחנו הפיקוד / על פני הסכנה / ארץ הדרום / שקטה אך לא שקטה / אנחנו הפיקוד / שומרים על המדינה...".

האינתיפאדה השנייה

טנק מרכבה סימן 4מ עם מערכת "מעיל רוח" מסייר בציר הוברס.

אימון צמ"ה של "חתולי הפלדה"

ערך מורחב – האינתיפאדה השנייה – הלחימה ברצועת עזה

באינתיפאדה השנייה היה אחראי פיקוד הדרום על המלחמה בטרור ברצועת עזה. גדר המערכת שנבנתה סביב הרצועה ב-1993 סייעה למניעת זליגה של פיגועי התאבדות מהרצועה, אך המחבלים עקפו בעיה זו באמצעות פיתוח רקטות קסאם שנורו מעל הגדר לעבר יישובי עוטף עזה והעיר שדרות. רצועת עזה - אחד המקומות הצפופים בעולם - הייתה ידועה כמעוז קיצוני של הטרור, בייחוד של החמאס והג'יהאד האיסלאמי - שם הם שלטו במחנות הפליטים והקימו תעשיית יצור אמל"ח משגשגת. עזה רוויה בנשק נ"ט ולכן יש בה סכנה גדולה לכלי רכב בעלי מיגון קל. החל משנת 2004 הלחימה ברצועת עזה נהפכה לאינטנסיבית במיוחד, וכללה סיכולים ממוקדים, פשיטות משוריינות קצרות ומלחמה עיקשת במנהרות ההברחה והתופת של המחבלים. בעקבות ריבוי פעילות הטרור ברצועה, ובייחוד המנהרות וירי הקסאמים, חישפו דחפורי חיל ההנדסה שטחים נרחבים מאוד בצפון ודרום הרצועה והרסו (לפי מספרים של ארגוני זכויות אדם) אלפי בתים. זירות העימות העיקריות ברצועה הן (מצפון לדרום) מעבר ארז, בית חאנון, מחנה הפליטים ג'בליה, חאן יוניס, ציר כיסופים, רפיח וציר פילדלפי.

בשנת 2005 היה פיקוד הדרום מעורב בביצוע תוכנית ההתנתקות שחלקה העיקרי היה פינוי כל ההתנחלויות ברצועת עזה. ב-12 בספטמבר יצא אחרון החיילים מרצועת עזה וצה"ל נערך מחוץ לגדר המערכת.

אחרי האינתיפאדה

כיום מקובל לציין את סוף האינתיפאדה השנייה ב-2005. אחרי ביצוע תוכנית ההתנתקות באוגוסט-ספטמבר 2005 המצב ברצועת עזה רק הסלים. קצב ירי הרקטות גבר, וצה"ל חזר לתקיפות אוויריות של פעילי טרור ומחסני אמל"ח. ב-25 ביוני 2006 נחטף החייל גלעד שליט ובעקבותיו יצאה ישראל למבצע גשמי קיץ שגרם נזק ואבדות לארגוני הטרור, אך לא השיג את מטרתו, בין השאר בעקבות פרוץ מלחמת לבנון השנייה בחזית הצפונית. בשנים שלאחר מכן התנהל עימות מוגבל ביישובי עוטף עזה שספגו פגיעות רקטות ופצמ"רים וברצועת עזה שם תקף צה"ל את ארגוני הטרור. ב-2008 הגיעו ישראל וחמאס להסכם רגיעה "תהדיאה", אך הוא נשבר בנובמבר 2008 ובעקבות הסלמה נוספת יצא צה"ל בסוף דצמבר למבצע עופרת יצוקה (דצמבר 2008 - ינואר 2009). ההיבט הצבאי של המבצע נוהל על ידי מפקד פיקוד הדרום האלוף יואב גלנט. במבצע גרמה ישראל נזק כבד ואבדות רבות לארגוני הטרור ובראשם לחמאס (למעלה מ-700 מחבלים נהרגו במבצע) תוך ספיגת מעט מאוד אבדות. מנגד, ישראל ספגה ביקורת בעולם על הנזק הרב שגרמה ברצועת עזה. בעקבות המבצע קטן ירי הרקטות באופן ניכר.

עד סוף 2010 שרר באזור שקט יחסי, אך המצב הסלים שוב בדצמבר 2010, אז ירה חמאס טיל נגד טנקים מדגם קורנט אל עבר טנק ישראלי. סבב הלחימה ידע הסלמות ורגיעות, כאשר באפריל 2011 רשמה מערכת כיפת ברזל יירוטים מוצלחים של רקטות גראד 122 מ"מ תקניות שנורו אל עבר אשקלון, אשדוד ובאר שבע.

ב־18 באוגוסט 2011 התרחשה מתקפת הטרור בדרום ישראל, כ-12 ק"מ מצפון לאילת, בסמוך לגבול ישראל-מצרים. מחבלים מצרים פתחו באש על אוטובוס "אגד" (קו 392) בכביש 12, ובהמשך פתחו באש (לרבות שיגור טיל נ"ט) על אוטובוס נוסף ומכוניות של אזרחים ישראלים ובכך רצחו שישה אזרחים ישראלים, ופצעו 40. בחילופי האש במהלך המרדף אחרי התוקפים נהרגו 7 מהמחבלים, חמישה חיילים מצרים וכן חייל צה"ל ולוחם ימ"מ. ישראל הגיבה לפיגועים בהתקפה של חיל האוויר לעבר מטרות של ועדות ההתנגדות העממית ברצועת עזה, אותו האשימה ישראל בתכנון הפיגוע. הפלסטינים הגיבו בירי רקטות לעבר יישובי הדרום שגרר חילופי אש שנמשכו מספר ימים.

בשנת 2012 היו שני סבבים של הסלמה:

• הסלמת מרץ 2012 החלה עם הריגתו של זוהיר אל-קייסי, מזכ"ל ועדות ההתנגדות העממית על ידי צה"ל ב-9 במרץ. בעקבות זאת החל ירי רקטות נרחב מרצועת עזה לעבר מטרות אזרחיות בישראל, ובתגובה תקף חיל האוויר הישראלי יעדי טרור. ההסלמה נמשכה מספר ימים ודעכה ב-16 במרץ.
• מבצע עמוד ענן החל ב-14 בנובמבר 2012 והסתיים ב-21 בנובמבר 2012. המבצע החל עם חיסולו של אחמד ג'עברי, מפקדה בפועל של הזרוע הצבאית של החמאס. במהלך המבצע תקף צה"ל אלפי תקיפות על יעדים ברצועת עזה, ובמקביל נורו מרצועת עזה אלפי רקטות לעבר יישובים בישראל. פיקוד הדרום נערך לכניסה קרקעית לרצועה, אך זו לא מומשה.

מבצע צוק איתן

פיר מנהרת טרור שאותר במהלך מבצע צוק איתן

אחרי מבצע עמוד ענן שרר שקט יחסי, שהופר מדי פעם בשיגורי רקטות ופצמ"רים ובהתקפות על ציר הוברס. צה"ל הגיב באופן נקודתי להפרות וכמעט שלא ביצע פעילות צבאית התקפית בהיקף משמעותי. בחודש מרץ 2014 החל המצב להתדרדר, בירי של למעלה מ-60 רקטות על ישראל. הירי נמשך עד לתחילת יולי 2014, אז בעקבות ההסלמה והירי הגובר יצאה ישראל למבצע צוק איתן. המבצע החל ב-8 ביולי 2014, והסתיים ב-26 באוגוסט עם הפסקת אש. המבצע החל בעקבות ירי רקטי הולך וגובר מרצועת עזה לעבר אוכלוסייה אזרחית בדרום ישראל, כתגובה ל"מבצע שובו אחים" של צה"ל לאחר חטיפת שלושת הנערים ורציחתם ב-12 ביוני. בשלב הראשון כלל המבצע בעיקר הפצצות כבדות של חיל האוויר הישראלי, חיל השריון וחיל התותחנים ברצועת עזה, כשבמקביל ישראל ספגה ירי רקטי מרצועת עזה והתמודדה עם חדירה של מחבלים חמושים לשטחה שהגיעו מרצועת עזה דרך הים או דרך מנהרות. בשלב השני, שהחל ב-17 ביולי, נכנסו כוחות קרקעיים של צה"ל לרצועה, תחילה לעיירה בית חאנון, במטרה להרוס את מנהרות הטרור. בשלב שלישי, שהחל ב-5 באוגוסט הושלמה יציאת הכוחות הקרקעיים של צה"ל מרצועת עזה, אך הלחימה נמשכה במתכונת השלב הראשון. במהלך המבצע נמנו 12 ניסיונות לתיווך ולהשגת הפסקת אש, כאשר רוב הניסיונות התקבלו על ידי ישראל, אך נדחו על ידי חמאס. המבצע הסתיים לאחר 50 ימי לחימה, עם קביעת הפסקת האש.

עם תחילת המבצע נפרסו סוללות כיפת ברזל ברחבי ישראל כדי להגן גם על יישובים במרכז הארץ. במהלך המבצע נורו 4,594 רקטות ופצצות מרגמה לעבר ישראל, מתוכן 735 יורטו על ידי כיפת ברזל, 64 מהן נפלו בשטחי מגורים, 188 מהן כשלו ונפלו בתוך שטחי הרצועה ו-3,607 מהן נפלו בשטחים פתוחים. מנגד צה"ל תקף 6,231 מטרות טרור בשטחי רצועת עזה; 10,590 מבנים נפגעו בתקיפות, 4,024 מבנים נהרסו כליל עד היסוד ו-32 מנהרות טרור הושמדו בידי חיל ההנדסה הקרבית.

בצד הישראלי נהרגו 67 חיילים ו-5 אזרחים, ונפצעו 1,620 חיילים ו-837 אזרחים. מבחינת הפלסטינים, מבצע צוק איתן היה קטלני ביותר: 2,203 פלסטינים נהרגו במהלך המבצע, מתוכם, בין 1,068 ל-1,408 פעילי טרור ובין 805–1473 אזרחים הרוגים, מעל ל-11,000 פלסטינים פצועים, ומעל ל-200 פעילי טרור נשבו בידי ישראל. בנוסף, עשרות פלסטינים ברצועת עזה הוצאו להורג בידי חמאס בטענה ששיתפו פעולה עם ישראל. במהלך הלחימה בין 300 אלף לחצי מיליון מתושבי הרצועה נאלצו לנטוש את בתיהם.

לאחר מבצע צוק איתן

הרמטכ"ל רא"ל הרצי הלוי בהערכת מצב במטה פיקוד הדרום במהלך מלחמת חרבות ברזל

ב-2016 הוקמה המעבדה הטכנולוגית לגילוי ואיתור מנהרות של פיקוד הדרום, ומאז 2017 החלה בגילוי, איתור והשמדה שיטתית של מנהרות הטרור חודרת הגדר שחפרו חמאס והג'יהאד האסלאמי הפלסטיני מרצועת עזה אל תוך שטח ישראל.

מבצע שומר החומות

במאי 2021 התרחש מבצע שומר החומות שנפתח עקב שיגור רקטות פלסטיניות על ישראל מרצועת עזה. במבצע שיגרו החמאס והג'יהאד האסלאמי הפלסטיני למעלה מ-4000 רקטות על ישראל, כולל על עוטף עזה, אשקלון, אשדוד, השפלה, גוש דן וירושלים. מהירי נהרגו 9 ישראלים (8 אזרחים וחייל) ו-3 עובדים זרים. מנגד, צה"ל - ובעיקר חיל האוויר הישראלי - תקף אלפי מטרות טרור ברצועה, השמיד מעל 100 ק"מ של מנהרות לחימה ברצועת עזה, בניינים רבי-קומות ששימשו כמטות ומפקדות ארגוני הטרור, נכסי מודיעין צבאי ומשגרי רקטות. בתקיפות צה"ל נהרגו מעל ל-200 מחבלים ו-25 מחבלים בכירים.

בין שומר החומות למלחמת חרבות ברזל

לאחר מבצע שומר החומות שרר שקט יחסי למשך שנה, שהופר מדי פעם בשיגורי רקטות ופצמ"רים ובהתקפות על ציר הוברס. צה"ל הגיב באופן נקודתי להפרות וכמעט שלא ביצע פעילות צבאית התקפית בהיקף משמעותי. המצב החל להתדרדר בליל 2 באוגוסט 2022 בו ערכו צה"ל, מג"ב והשב"כ, כחלק ממבצע שובר גלים, מבצע מעצרים נרחב בג'נין, שבמהלכו נעצר בסאם א-סעדי, ראש הג'יהאד האסלאמי בג'נין. המעצר הביא לאיומי הסלמה, מצד הג'יהאד האסלאמי, והעלאת המתיחות. לאחר שכל הניסיונות להפיג את ההסלמה נכשלו פתח צה"ל במבצע עלות השחר במסגרת המבצע תקף צה"ל מטרות המזוהות עם הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני ברצועת עזה, כולל מחסני אמצעי לחימה ועמדות צבאיות, מתקני שיגור רקטות, מנהיגי הארגון ויעדים צבאיים נוספים.

דחפור משוריין D9R וכוחות הנדסה פועלים בעזה, מלחמת חרבות ברזל, 2 בנובמבר 2023

לאחר מבצע עלות השחר שרר שקט יחסי במשך פחות משנה. ב-2 במאי 2023 מת בכלא בישראל האסיר הביטחוני ח'דר עדנאן, חבר בפלוגות אל-קודס של הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני, אחרי שביתת רעב ממושכת. בתגובה למותו, בהמשך אותו היום שיגרו הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני 102 רקטות לעבר שדרות, יישובי עוטף עזה וצפון הנגב. במטחים אלו נפצע קשה אדם (עובד זר) בשדרות ונפצעו עוד כ-6 אנשים. במשך שבוע נמנעה ישראל מלהגיב על הירי מהרצועה, עד 9 במאי, פתח צה"ל במבצע מגן וחץ.

מלחמת חרבות ברזל

ערך מורחב – מלחמת חרבות ברזל

בבוקר 7 באוקטובר 2023, יום שבת, שמחת תורה, כ"ב בתשרי ה'תשפ"ד, פתחו ארגוני הטרור חמאס והג'יהאד האסלאמי הפלסטיני בטבח שבעה באוקטובר. בחסות שיגור כ-4,300 רקטות, חדרו כ-6,000 מחבלים מרצועת עזה לעשרות יישובים ישראליים, ליער בארי ולמתקנים צבאיים באזור עוטף עזה ובסביבתו, מ-119 פרצות שונות בגדר, מהאוויר ומהים, תוך ניהול קרבות ירי נגד כוחות ביטחון מעטים. המחבלים ביצעו מעשי טבח ואונס, רצחו והרגו 1,163 בני אדם, מתוכם טבחו ב-779 אזרחים, וחטפו לרצועת עזה כ-251 אנשים, ובהם גברים, נשים, קשישים ותינוקות. בשעות הראשונות נלחמו נגדם כיתות הכוננות, שוטרי משטרת ישראל, לוחמי הימ"מ וחיילי צה"ל, שהיו בנחיתות מספרית. בקרבות נהרגו כ-1,609 מחבלים בשטח ישראל, ובצד הישראלי נהרגו 329 חיילים, 58 שוטרים ו-10 אנשי שירות הביטחון הכללי. בעקבות המתקפה הכריזה ממשלת ישראל על מלחמת חרבות ברזל, שמטרותיה הן השמדת חמאס, שחרור החטופים והשבת הביטחון ליישובי עוטף עזה.

השלב הראשון של פעילות צה"ל, שהחל ב-7 באוקטובר, כלל הריגה של מאות מחבלים בשטח ישראל, טיהור עורף ישראל ממחבלים, יציבות קו הגבול והתקפה מהאוויר ומהקרקע של יעדי טרור ברצועת עזה. השלב השני היה תמרון קרקעי על ידי אוגדה 162, אוגדה 36 ואוגדה 252, בשילוב אש מהאוויר ומהים.

מבנה ארגוני

פיקוד הדרום אלוף יניב עשור פיקוד הדרום אלוף יניב עשור

ראש מטה הפיקוד תא"ל מנור ינאי ראש מטה הפיקוד תא"ל מנור ינאי

קצין אג"ם פיקודי אל"ם אפרים אבני קצין אג"ם פיקודי אל"ם אפרים אבני

אוגדת עזה תא"ל ברק חירם אוגדת עזה תא"ל ברק חירם

עוצבת אדום תא"ל איתמר בן חיים עוצבת אדום תא"ל איתמר בן חיים

עוצבת הפלדה תא"ל יצחק כהן עוצבת הפלדה תא"ל יצחק כהן

עוצבת סיני תא"ל יהודה ואך עוצבת סיני תא"ל יהודה ואך

חטיבת הגפן אל"ם חיים כהן חטיבת הגפן אל"ם חיים כהן

חטיבת פארן אל"ם שמר רביב חטיבת פארן אל"ם שמר רביב

חטיבת גבעתי אל"ם לירון בטיטו חטיבת גבעתי אל"ם לירון בטיטו

עוצבת התבור אל"ם יותם בורשטיין עוצבת התבור אל"ם יותם בורשטיין

גדוד האיסוף הקרבי נשר גדוד האיסוף הקרבי נשר

גדוד האיסוף הקרבי איתם גדוד האיסוף הקרבי איתם

חטיבת קטיף חטיבת קטיף

חטיבת יואב אל"ם איתמר דשל חטיבת יואב אל"ם איתמר דשל

חטיבת הנח"ל אל"ם יאיר צוקרמן חטיבת הנח"ל אל"ם יאיר צוקרמן

חטיבת ירושלים אל"ם נתאי עוקשי חטיבת ירושלים אל"ם נתאי עוקשי

גדוד התקשוב רעם גדוד התקשוב רעם

יחידת המודיעין פיקוד הדרום יחידת המודיעין פיקוד הדרום

חטיבה 401 אל"ם מאיר בידרמן חטיבה 401 אל"ם מאיר בידרמן

חטיבת הנגב אל"ם עברי אלבז חטיבת הנגב אל"ם עברי אלבז

אגד לוגיסטי מרחבי 5005 אגד לוגיסטי מרחבי 5005

אגד לוגיסטי מרחבי 5006 אגד לוגיסטי מרחבי 5006

עוצבת עמוד האש אל"ם אסף רחמים עוצבת עמוד האש אל"ם אסף רחמים

חטיבת הראל אל"ם איתמר מיכאלי חטיבת הראל אל"ם איתמר מיכאלי

יחידת המשטרה הצבאית 392 יחידת המשטרה הצבאית 392

עוצבת השרון אל"ם טל קוריצקי עוצבת השרון אל"ם טל קוריצקי

עוצבת המחץ אל"ם טל אלקובי עוצבת המחץ אל"ם טל אלקובי

יחידת השלישות פיקוד הדרום יחידת השלישות פיקוד הדרום

יחידת הרפואה פיקוד הדרום יחידת הרפואה פיקוד הדרום

גדוד ציוד מכני הנדסי גדוד ציוד מכני הנדסי

בסיס אימונים פיקודי דרום בסיס אימונים פיקודי דרום

מקרא:      חטיבה מרחבית;      חטיבת חי"ר;      חטיבת שריון;      חטיבת אש;      גבול אפור מסמן חטיבת מילואים

מפקדי הפיקוד

דיוקן	שם	תקופת כהונה	צעדים עיקריים	הערות
	אלוף יגאל אלון	1948 – 1949	מפקד חזית הדרום במלחמת העצמאות	לימים ראש הממשלה (בפועל), שר החוץ, סגן ראש ממשלת ישראל
	סגן-אלוף יצחק רבין	1949	כיהן כממלא מקום	לימים הרמטכ"ל ה-7 ,ראש הממשלה
	אלוף משה דיין	אוקטובר 1949 – אוקטובר 1951	במקביל למד קורס מפקדים בכירים בריטניה	לימים הרמטכ"ל ה-4 ,שר החוץ, שר החקלאות ושר הביטחון ה-4
	אלוף משה צדוק	אוקטובר 1951 – ינואר 1954	מפקח הכללי של צהל	ראש אגל בנוי ומשק במשרד הביטחון
	אלוף יעקב פרי (פרולוב)	1954	כיהן כממלא מקום	נשיא בית הדין הצבאי לערעורים ויו״ר האגודה למען החייל ויו״ר יד לבנים רחובות
	אלוף-משנה צבי גילת	1955		נספח צבאי בגאנה
	אלוף מאיר עמית	נובמבר 1955 – אוגוסט 1956	תכנן את מבצע קדש	לימים ראש המוסד
	אלוף אסף שמחוני	אוגוסט – נובמבר 1956	מפקד הפיקוד בתקופת מבצע קדש, נספה בתאונת מטוס לאחר המלחמה, והועלה לדרגת אלוף לאחר מותו
	אלוף חיים לסקוב	נובמבר 1956 – ינואר 1958	תקופת מבצע קדש	לימים הרמטכ"ל ה-5
	אלוף חיים הרצוג (ממלא מקום)	ינואר – יולי 1958		לימים נשיא המדינה ה-6
	אלוף אברהם יפה	יולי 1958 – מאי 1962		לימים מפקד אוגדה 31 במילואים ויו״ר רשות שמורת הטבע ממסיידי התנועה למען ארץ ישראל השלמה
	אלוף צבי זמיר	מאי 1962 – דצמבר 1965		לימים ראש המוסד
	אלוף ישעיהו גביש	דצמבר 1965 – דצמבר 1969	תקופת מלחמת ששת הימים	מפקד מרחב שלמה במלחמת יום כיפור ומנכ״ל כור תעשיות
	אלוף אריאל שרון	דצמבר 1969 – יולי 1973	מלחמת ההתשה, מיגור הטרור ברצועת עזה	לימים ראש הממשלה ושר הביטחון ה-8
	אלוף שמואל גונן (גורודיש)	יולי – נובמבר 1973	תקופת מלחמת יום הכיפורים. ב-10 באוקטובר הוכפף לחיים בר-לב שמונה למפקד חזית הדרום.
	רב-אלוף חיים בר-לב	אוקטובר 1973	כיהן כמפקד חזית הדרום בתקופת מלחמת יום כיפורים (כשהיה רמטכ"ל בדימוס), אחר היותו הרמטכ"ל ה-8	לימים שר המשטרה, שר המסחר והתעשייה ה-10, שר הפיתוח ה-9 ושגריר ישראל ברוסיה ה-9
	אלוף ישראל טל	נובמבר 1973 – ינואר 1974	פיתח טנקי מרכבה	אחר היותו סגן הרמטכ"ל
	אלוף אברהם אדן	ינואר – יולי 1974	התמנה כממלא מקום	ממיניפי דגל הדיו באום רשרש לימים מבקר משרד המשטרה
	אלוף יקותיאל אדם	יולי 1974 – מרץ 1976	מימוש הסכם הביניים בין ישראל למצרים 1975	לימים סגן הרמטכ"ל
	אלוף הרצל שפיר	מרץ 1976 – פברואר 1978		לימים מפכ"ל משטרת ישראל
	אלוף דן שומרון	פברואר 1978 – ינואר 1982	היה אחראי על פנוי חלקו המערבי של סיני לקו אל עריש - ראס מוחמד	לימים הרמטכ"ל ה-13
	אלוף חיים ארז	ינואר 1982 – אוקטובר 1983	היה אחראי על השלמת נסיגת כוחות צהל מסיני	לימים ראש אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה
	אלוף משה בר כוכבא (בריל)	אוקטובר 1983 – פברואר 1986		לימים מנכ״ל רכבת ישראל
	אלוף אורי שגיא	פברואר – אוגוסט 1986		לימים ראש מפקדת חילות השדה גיס 479 וראש אמ"ן
	אלוף יצחק מרדכי	אוגוסט 1986 – 1989	תחילת האינתיפאדה הראשונה	לימים שר הביטחון ה-12, שר התחבורה ה-23
	אלוף מתן וילנאי	1989 – נובמבר 1994	מימוש הסכם קהיר - נסיגת צה"ל מעזה	לימים סגן הרמטכ"ל שר המדע, התרבות והספורט ה-13 ,שר להגנת העורף ה-1 שגריר ישראל בסין ה-7
	אלוף שאול מופז	נובמבר 1994 – 1996		לימים הרמטכ"ל ה-16 ,המשנה לראש הממשלה, סגן ראש הממשלה,שר הביטחון ה-15
	אלוף שלמה ינאי	1996 – ספטמבר 1997		לימים ראש אגף התכנון
	אלוף יום טוב סמיה	ספטמבר 1997 – 2000	פריצת האינתיפאדה שנייה בעזה
	אלוף דורון אלמוג	2000 – יולי 2003	האינתיפאדה השנייה	לימים חתן פרס ישראל ויו"ר הסוכנות היהודית
	אלוף דן הראל	יולי 2003 – אוקטובר 2005	האינתיפאדה השנייה תוכנית ההתנתקות	לימים סגן הרמטכ"ל ומנכ"ל משרד הביטחון ומנכ"ל משרד התחבורה
	אלוף יואב גלנט	אוקטובר 2005 – אוקטובר 2010	מבצע עופרת יצוקה	לימים שר החינוך ה-24 ושר הביטחון ה-22
	אלוף טל רוסו	אוקטובר 2010 – אפריל 2013	מבצע עמוד ענן	לימים חבר הכנסת
	אלוף סמי תורג'מן	אפריל 2013 – אוקטובר 2015	מבצע צוק איתן
	אלוף אייל זמיר	14 באוקטובר 2015 – 6 ביוני 2018	העימותים בגבול ישראל–רצועת עזה	לימים מנכ"ל משרד הביטחון והרמטכ"ל ה-24
	אלוף הרצי הלוי	6 ביוני 2018 – 21 במרץ 2021	העימותים בגבול ישראל–רצועת עזה מבצע חגורה שחורה	לימים הרמטכ"ל ה-23.
	אלוף אליעזר טולדנו	21 במרץ 2021 – 9 ביולי 2023	מבצע שומר החומות מבצע עלות השחר מבצע מגן וחץ העימותים בגבול ישראל - רצועת עזה	לימים ראש אגף אסטרטגיה ומעגל שלישי.
	אלוף ירון פינקלמן	9 ביולי 2023 –12 במרץ 2025	טבח שבעה באוקטובר מלחמת חרבות ברזל
	אלוף יניב עשור	12 במרץ 2025 –	מלחמת חרבות ברזל	נכנס לתפקיד במהלך מלחמת חרבות ברזל.

ראשי מטה הפיקוד

שם	תקופת כהונה	הערות
צבי צור	1949-?
יוסף איתן
יעקב פרי
רחבעם זאבי	1955-1957
חיים הרצוג	1957-1958
ברוך גלבוע
אריה שחר	1967
אשר לוי	1967-1970
נתן שרוני	1972-1973
ששון יצחקי	1973
אבירם גילעד
חיים גרניט	1978-1980
יעקב לפידות	1983-1984
יהודה דובדבני
יאיר נפשי
יעקב אור	1987-1990
יוסי מלמד
יחיאל גוזל	1998-?
צביקה פוגל	2000-2003
אפי עידן	2005-2006
שמעון דניאל	2006-2007
דוד סויסה	2008-2009
הראל כנפו	2009-2010
רועי אלקבץ	2011-2013
אודי בן-מוחה	2013-2016
עופר לוי	2016-2019
ציון רצון	2019-2022
מנור ינאי	2022-מכהן

ראו גם

• פיקוד מרחבי
• עוצבת סיני
• אוגדת עזה

לקריאה נוספת

• צבי נטע, סימנים מעידים - מחדל המודיעין בפיקוד הדרום במלחמת יום הכיפורים, ידיעות ספרים, 2022.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא פיקוד הדרום בוויקישיתוף

• נעמה זלצמן, צפו בתרגיל המשותף של חטיבות "עוצבת הפלדה", באתר צה"ל, 21 במרץ 2017
• מיכל דניאלי, ‏מבנה צה"ל: המדריך המלא, באתר ‏מאקו‏, 20 ביוני 2011
• אבן מספר 9: חה"נ 803 – מפקדת הנדסה פיקוד הדרום, באתר עמותת חיל ההנדסה הקרבית
• הכירו את ה"מוח" שחושף את מנהרות הטרור של חמאס, באתר צה"ל, 15 באפריל 2018
• ישראל, צה"ל. פיקוד דרום, דף שער בספרייה הלאומית