מפרץ באפין
ים
מפרץ באפין (באנגלית: Baffin Bay, בצרפתית: Baie de Baffin) הוא ים שולי של האוקיינוס הארקטי. אורכו של מפרץ באפין 1,130 ק"מ מצפון לדרום, והוא אינו נגיש לכלי שיט במשך רוב השנה בשל מעטה הקרח המכסה אותו.
![]() | |
קרחון בקצה ים הקרח של מפרץ באפין | |
מידע כללי | |
---|---|
על שם |
ויליאם באפין ![]() |
מיקום | צפונית לבאפין, מערבית לגרינלנד ודרומית לאלסמיר |
סוג | ים שולי |
ים של | אוקיינוס הקרח הצפוני |
מידות | |
שטח | 689,000 קמ"ר |
אורך מרבי | 1,130 ק"מ |
רוחב מרבי | 550 ק"מ |
רוחב ממוצע |
550 ק"מ ![]() |
עומק מרבי | 2905 מטר |
עומק ממוצע | 861 מטר |
מידע נוסף | |
נהר מזין |
Kuugaaluk ![]() |
מדינות באגן הניקוז |
קנדה, גרינלנד ![]() |
איים | אלסמיר ובאפין |
קואורדינטות | 74°00′05″N 67°59′47″W / 74.00135°N 67.996419444444°W |
![]() ![]() | |
![]() ![]() |
היסטוריה
עריכההאירופי הראשון שחקר את מפרץ באפין היה החוקר הבריטי ג'ון דייוויס בשנת 1585. ויליאם באפין ערך מספר מסעות מחקר לאוקיינוס הארקטי, והגיע אל המפרץ בשנת 1616. במהלך מסעות אלה הגיע למסקנה כי המעבר הצפון-מערבי אינו נמצא באזור מפרץ הדסון.
גאוגרפיה
עריכהמפרץ באפין הוא זרוע של האוקיינוס הארקטי. במערבו נמצא האי באפין, במזרחו גרינלנד ובצפונו האי אלסמיר. המפרץ מחובר לאוקיינוס האטלנטי דרך מצר דייוויס ולאוקיינוס הארקטי דרך מצרי נארס.
בעלי חיים
עריכהבמפרץ באפין מצויים כ-21,000 לווייתני בלוגה, המצויים בסכנת הכחדה[1]
קישורים חיצוניים
עריכהמפרץ באפין, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
עריכה