פתיחת התפריט הראשי
מפרץ חיפה במבט מדרום לצפון, 2007

מפרץ חיפה הוא מפרץ בצפון מישור החוף היחידי הגדול בחוף הים התיכון של ארץ ישראל. אורכו (בציר צפון-דרום) הוא כ-12 קילומטר והנחל העיקרי הנשפך אליו הוא הקישון.

רובע מפרץ חיפה הוא אחד מרובעי העיר חיפה.

תוכן עניינים

גאוגרפיהעריכה

 
תמונת לווין של המפרץ וסביבתו, 2003

גבולותיו של מפרץ חיפה הם:

בדרום, הכרמל ובקצהו כף הכרמל וחיפה
בצפון, עכו ומפרץ עכו
במזרח, עמק זבולון
במערב, הים התיכון

ככל שמתקדמים ממזרח למערב במפרץ חיפה המפרץ מעמיק וחלקו המזרחי הוא למעשה חלק מעמק זבולון ששקע לאחר תקופת הקרח האחרונה מתחת לפני המים.

למפרץ חיפה נשפכים שני נחלי איתן גדולים: נחל קישון ונחל נעמן. ספיקתם של שני הנחלים הללו הצטמצמה מאז קום המדינה בשל שאיבת מים ממקורותיהם, ובעשורים האחרונים מימי שני הנחלים הזדהמו בשל הזרמת שפכים מבסיסים צבאיים, מפעלים ועוד. בשפכו של נחל קישון למפרץ הוקם נמל הקישון - נמל משנה לנמל חיפה. למפרץ נשפכים עוד כמה נחלי אכזב הנובעים בכרמל.

השמירה על איכות הסביבה בנחלי מפרץ חיפה בידי שתי רשויות ניקוז נחלים: בדרום המפרץ - רשות ניקוז ונחלים קישון, ובצפון המפרץ - רשות ניקוז ונחלים גליל מערבי (תחום אחריותן של שתי הרשויות משתרע גם מעבר למפרץ חיפה).

התעשייה במפרץעריכה

המפרץ שנוצל במתכונת מצומצמת כבר בשלהי התקופה העות'מאנית זכה לפיתוח מואץ בתקופת המנדט הבריטי. הבריטים הניחו את צינור הנפט כירכוכ-חיפה, שהוליך נפט גולמי בין 1935 ל-1948 לבתי הזיקוק בחיפה וממנו לנמל חיפה וליעדים באירופה, וכך עיצבו את עתידו כאזור עתיר תעשיות נפט ותזקיקיו, גז ופטרוכימיה.

בשנות ה-30 ועד לשנות ה-50 של המאה ה-20 היה המפרץ מרכז של תעשיית הקרמיקה בישראל. באזור היו רוכזו מפעלים כ"פלקרמיק", "קדר" ואחרים.

בשנות האלפיים, התעשייה במפרץ חיפה כוללת מפעלים מהתעשייה הכימית והפטרוכימית, בתי זיקוק, תעשייה כבדה, מפעלי דשנים.

מפרץ חיפה כשדה תעופה ימי בימי המנדט הבריטיעריכה

בתקופת המנדט הבריטי בארץ ישראל, התקיימה באזור תנועה של מטוסים אמפיביים ששימשו לטיסות מסחריות. חברת התעופה הבריטית אימפריאל איירווייז המוכרת כיום יותר כבריטיש איירווייז, הפעילה קו טיסות בינלאומי שיצא מלונדון, עצר במעגן טבריה והמשיך למדינות במזרח הרחוק שהיו תחת שלטון בריטי. במקביל, היו טיסות שהגיעו מהדרום ועצרו בחוף ים המלח[1]. כאשר התרסק אחד המטוסים הימיים בכנרת, בשנת 1942 בגלל סופה עזה פסקו הנחיתות הימיות בכנרת[2]. אחרי שהנחיתות הימיות בכנרת פסקו, הועברו ה"שדות הימיים" אל ים המלח ומפרץ חיפה. לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה, עם הצטרפותן של בריטניה ואיטליה ללחימה, הופסק השימוש האזרחי במטוסים אמפיביים בארץ ישראל[3]

נמל חיפה כגורם לזיהום אווירעריכה

גם לנמל חיפה תרומה משמעותית לזיהום האוויר במפרץ חיפה, על פי דוח שפרסמה הקואליציה לבריאות הציבור ונערך על ידי אבי מושל (2012) נמצא כי אלפי טונות של חומרים אורגנים נדיפים נפלטים בשנה מכלי השיט בנמל חיפה[4].

על מנת למנוע את זיהום האוויר מכלי השיט אישרה מדינת ישראל בשנת 2005 את הנספח השישי לאמנת מרפול שעניינה מניעת זיהום מכלי שיט, אך נכון לשנת 2019, טרם הוסדרו הליכי החקיקה המתאימים לצורך אכיפת הנספח.

זיהום קרקע מים ואווירעריכה

אזור מפרץ חיפה נחשב לאחד ממוקדי זיהום הסביבה, קרקע, מים ואוויר במדינת ישראל על הסיכון הבריאותי הכרוך בזיהום לאדם, לחי ולצומח בשל ריכוז גדול של מפעלי תעשייה מזהמים, שגם מונעים באנרגיה מזהמת בהתעכב המעבר לשימוש בגז טבעי, לצד ריכוזי אוכלוסייה וזאת למרות ירידה שחלה בחלוף השנים בפליטת מזהמים עקב שינויים טכנולוגיים במפעלים ומעבר לשימוש בדלקים פחות מזהמים ובמנועים מתקדמים בתחבורה.

הגוף שאחראי על ניטור איכות האוויר במפרץ חיפה, ובישראל בכלל הוא המשרד להגנת הסביבה. התאגדות של רשויות מקומיות מהאזור יצרה איגוד ערים, המקדם את איכות הסביבה באזור המפרץ.

באזור חיפה פועלות 25 תחנות לניטור איכות אוויר, מתוכן 23 תחנות כלליות/תחנות לניטור מקורות פליטה נייחים ו- 3 תחנות תחבורתיות. תחנת אחוזה משמשת כתחנה כללית עבור ניטור המזהמים גופרית דו-חמצנית (SO2), תחמוצות חנקן (NOx), פחמן חד-חמצני CO וחלקיקים נשימים עדינים ותחנה תחבורתית עבור ניטור המזהמים: תחמוצות חנקן בנזן, טולואן, קסילן ואתיל בנזן. בחיפה יש את מספר תחנות לניטור אוויר הגדול ביותר בישראל. לשם השוואה, באזור גוש דן ישנן רק 15 תחנות ניטור אוויר ובירושלים 5 תחנות בלבד[5].

קשר זיהום-תחלואהעריכה

בשנת 2015 שב לדיון ציבורי ביתר שאת מצב התחלואה בחיפה, והקשר בין מחלות סרטן, מחלות לב, נזקים לעוברים ולילדים ואסתמה אצל ילדים ומבוגרים לנוכחות מזהמים במרחב העיר.

בספטמבר 2015 הכריזה ממשלת ישראל שבאזור חיפה יש זיהום אוויר חריג ונתוני תחלואה עודפת. לאור ממצאים אלו החליטה ממשלת ישראל לקדם תוכנית לאומית להפחתת הזיהום ממפעלים וכלי רכב בחיפה. התוכנית מאמצת המלצות של המשרד להגנת הסביבה להשגת הפחתה משמעותית של מזהמי אוויר שונים, כולל תרכובות אורגניות נדיפות וחומר חלקיקי עד שנת 2018. צעדי התוכנית כוללים צוותים לקידום תוכניות לשינוי מתקני תעשייה, הסבת מתקנים שונים וכלי רכב לגז טבעי, הגבלת תנועה והתקנת מסננים על רכבי דיזל מזהמים, קידום מוניות חשמליות, הקטנת הזיהום הנפלט מאוניות בנמל, הרחבת מערך הניטור, קידום תוכנית מחקר אפדימיולוגית, הפחתת הסכנה של אחסון חומרים מסוכנים והגברת השקיפות[6].

בד בבד מתחולל מאבק אזרחי למנוע את הרחבת בתי הזיקוק, הנמל ומפעלים מזהמים נוספים בחיפה[7][8].

ביולי 2017, על אף המאבק הציבורי בוטל המחקר האפידימיולוגי שהיה אמור לבדוק את הקשר בין הזיהום לתחלואה, על אף התנגדותם של ארגוני הסביבה ואנשי האקדמיה העוסקים בנושא.[9] כשנתיים וחצי לאחר מכן, בינואר 2019, הכריז המשרד להגנת הסביבה על מספר מחקרים חדשים שיצאו לדרך באזור זה:

  • ארבעה מחקרים אפידמיולוגיים במפרץ חיפה, בתמיכה תקציבית של המשרד להגנת הסביבה בהיקף שלושה מיליון ש"ח: חשיפה לזיהום אוויר במהלך היריון; הקשר בין חשיפה כרונית לזיהום אוויר ולאי ספיקה לבבית; ניטור ביולוגי אנושי; וקשר בין זיהום אוויר לבין סיכונים בריאותיים.
  • חמישה מחקרים שבוחנים היבטים סביבתיים של תחליפי נפט לתחבורה (כגון חשמל, גז או הנעה היברידית), בתמיכה תקציבית של המשרד להגנת הסביבה בהיקף שני מיליון ש"ח[10].

סכנת אפר"ןעריכה

דו"ח מיוחד של מבקר המדינה פורסם ביוני 2019 והתמקד בזיהום האוויר והסביבה במפרץ והיבטים בפעולות הממשלה בנושא. הדו"ח אישש את ממצאי וטענות ארגוני החברה האזרחית הסביבתיים בשנים שחלפו אל מול חולשת המאסדר - המשרד להגנת הסביבה והרחיב את קשת הסיכונים באיזור גם לאירוע פתע רב נפגעים (להלן: אפר"ן) שמקורו בריבוי חומרים מסוכנים (להלן: חומ"ס) המרוכזים בתא שטח קטן. הדו"ח מתריע בפני המועדות של חיפה ובנותיה לאפר"ן בהינתן מעורר התחלי כתקלה, תאונה, אסון טבע (חיפה, הקריות ומתקני התעשייה והתשתית במפרץ נבנו על העתק הכרמל, ומשום כך תתרחש שם רעידת אדמה במועד בלתי ידוע בעתיד), או פגיעה מכוונת מחימוש או בפיגוע שיתניעו שרשרת מחוללי נזק שתחילתם באירוע חומ"ס נקודתי שיתפתח לאירוע חומ"ס מצרפי הרה אסון משום ריכוז החומרים בתא שטח קטן הנושק לריכוזי אוכלוסיה. סקר סיכונים לאירוע חומ"ס מצרפי של המשרד להגנת הסביבה יושלם רק ב-2020, באיחור של ארבע שנים מהתוכנית המקורית. על פי דו"ח המבקר רשות הכבאות וההצלה לא ערוכה להתמודד עם אירוע רב נפגעים ועליה להביא עובדה זאת ללא דיחוי לידיעת כל הגורמים הרלוונטיים, לרבות ממשלת ישראל והמשרד להגנת הסביבה.

ראו גםעריכה

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה