מצה בריי

מצה מטוגנת

מצה בריַייידיש[1]: מצה מעוכה או מצה מבושלת) היא מאכל אשכנזי מטוגן האופייני לחג הפסח. המרכיבים העיקריים במצה בריי הם שברי מצה וביצים.

מצה בריי
מאכלים
מוצא אשכנזי
אופן הגשה עיקרית
מרכיבים עיקריים מצה, ביצה
ברכתו ראו למטה
מצה בריי משברים גדולים של מצה, טבולים קלות בביצה

שםעריכה

לשמה של המצה בריי גרסאות רבות, והיא קרויה לפעמים גם געפּרעגלט מצה או מצה בראן או מצה ברעך או מצה בריַיט. בחלק מקהילות מזרח אירופה, כגון יהדות אוקראינה, נקראת געפרישטע מצה, כלומר "מצה שעשו אותה טרייה".

בעברית היא נקראת מצה מטוגנת או מַצִּיָּה.

גרסאותעריכה

 
מצה בריי בהכנה

את המצה בריי עושים ממצה בסגנון דומה לפרנץ' טוסט או חביתה מקושקשת או חלקה. להכנת המאכל מרטיבים שברי מצות וטובלים אותם בביצה. את הבלילה מטגנים בחמאה או בשמן צמחי למעין לביבות או כופתאות. מגישים חם או קר.

יש המחליפים את המים בחלב או מוסיפים סוכר לקבלת מאכל מתוק, אשר ניתן לצפותו באבקת סוכר, ריבה וכדומה. הגרסה המתוקה נאכלת לארוחת בוקר או ארוחת ביניים. אחרים מוסיפים מלח ופלפל שחור לקבלת מאכל מלוח, שניתן לאכלו בפני עצמו או כתוספת לארוחה בשרית. ניתן להוסיף לבלילה גם בצל או פטריות לפי טעם.

על בסיס מצה בריי, ניתן גם להכין פיצת מצה.

מאכל דומה היו בקהילות צפון אפריקה. עם חתיכות מצות שנשארו, היו נוהגים לטבול בביצה לטגן בשמן עמוק ולהוסיף סוכר או כל תוספת אחרת.[דרוש מקור]

מאכל דומה הוא מצוקילס.

מצה גברנטעריכה

 
מצה גברנט עם קוטג'
 
מצה גברנט במחבת סוטאג'

מצה גברנט מיידיש געברענט ( שרוף, חרוך ) או מצה מקושקשת היא מאכל מצות וביצים מסורתי לחג הפסח שהיה נהוג במזרח אירופה. בעוד שמצה בריי קלאסי מוגש כלביבה או גרסה של חביתה. מצה גבראנט היא גרסה מקושקשת בדומה לביצה מקושקשת. מוגשת לרוב עם קוטג', שמנת חמוצה או לבן

בהלכהעריכה

הברכה על מצה ברייעריכה

דעת החזון איש שברכתה המוציא[2], אולם הערוך השולחן כתב שברכתה מזונות[3]. הרב דוב ליאור כתב שמצה היא בקושי לחם, לכן כשמשתנה צורתה - ברכתה מזונות[4].

הרב אליעזר מלמד כותב שיש ספק אם טיגון הוא כבישול או כאפייה, לכן יש לכתחילה לאכלה בתוך הסעודה[5][6].

אכילת מצה בריי בפסחעריכה

בקרב המקפידים שלא לאכול מצה שרויה בפסח חלוקים המנהגים: אלו המקפידים שלא לאכול גם מצה שרויה במי פירות - אינם אוכלים בפסח מצה בריי. אולם אלו המקפידים רק על הימנעות ממצה שרויה במים - אוכלים מצה בריי שטוגנה בשמן ובביצים אך ללא מים[7].

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ הערך "ברייע" במילון האנגלי-יידי של אלכסנדר הרכבי מפנה לערך "בראהע" (בגרמנית: Brau), שמשמעותו בישול. עם זאת, ייתכן כי המילה "ברייע" אינה קשורה למילה "בריי" שלפנינו, ושהמקור הוא אם כן המילה "Brei" בגרמנית שדומה יותר למילה היידית גם בהיגויה וגם במשמעותה - עיסה או מחית מעוכה.
  2. ^ מה מברכים על מצה בריי?. אחריו צידד כך גם הרב שמואל טל בספרו טל חיים (ברכות סימן כ), משום שיש לחתיכות המצות "צורת פת".
  3. ^ הרב יחיאל מיכל הלוי אפשטיין, ערוך השולחן, אורח חיים, סימן קס"ח, סעיף ל"ז
  4. ^ דוב ליאור, מה מברכים על מצה ברייט?, באתר "ישיבה", ז אייר תשס"ח.
  5. ^ יב – לחם מטוגן, קרוטונים, מצות מטוגנות, פניני הלכה
  6. ^ אמנם יש לחלק, אם מטגנים המצה בריי עם מעט שמן אין שינוי בברכה; הדיון בברכה כשמטגנים בהרבה שמן אם נחשב כמו בישול שמשנה הברכה ל"מזונות"
  7. ^ שולחן ערוך הרב תשובות או"ח ו ועוד


הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.