מצו"ק ('מרכז ציוני ויליאמפולה קובנה') היה ארגון-על של כל תנועות הנוער והמחתרות הציוניות בגטו קובנה בפרוור ויליאמפולה (הנקרא ביידיש "סלובודקה"). הוא נוסד מיד לאחר הכניסה לגטו באוגוסט 1941.

מבנה והרכב הארגון עריכה

מצו"ק היה ארגון-על של כל תנועות הנוער והמחתרות הציוניות בגטו קובנה, שהיה בפרוור ויליאמפולה, סלובודקה ביידיש. בתחילתו היה פירוש ראשי התיבות 'מרכז ציונים ותיקים קובנה', אולם לאחר מכו שונה השם למרכז ציוני ויליאמפולה קובנה

מצו"ק הוקם מיד לאחר שיכון היהודים בגטו, באוגוסט 1941. בתחילה עמד בראשו ד"ר אליהו סגל.

בין הגופים שפעלו בגטו ותואמו דרך מצו"ק היו "ארגון ברית ציון", ארץ ישראל העובדת, בית"ר והשומר הצעיר.

בראש מצו"ק עמדו ראשי מועצת הזקנים בגטו, בהם ראש המועצה אלחנן אלקס, סגנו לייב גרפונקל ומזכיר המועצה אברהם תורי.

פעילויות מרכזיות עריכה

מצו"ק עסק בתיאום פעילויות חברתיות ותרבותיות של התנועות השונות, ביצירת מגעים עם גטאות אחרים, בהכנות להתנגדות מזוינת בתוך הגטו, ובהמשך, בשיתוף פעולה עם המחתרת הקומוניסטית בגטו בהוצאת לוחמים חמושים ליערות הפרטיזנים.

קשר עם גטאות אחרים עריכה

שלטונות הכיבוש הגרמני אסרו על כל מגע או תקשורת עם גטאות אחרים במזרח אירופה. מצו"ק ניסה לקיים קשרים כאלה עם גטאות אחרים ובמיוחד גטו שאוולי וגטו וילנה.

פגישה חשובה במיוחד הייתה עם אשת המחתרת הפולניה אירנה אדמוביץ'. בפגישות עם אירנה השתתפו אישים מרכזיים בהנהלת הגטו, כולל יושב-ראש האֶלטסטנראט (יודנראט) ד"ר אלחנן אֶלקֶס וסגנו – עו"ד לייב גאַרפוּנקל המזכיר אברהם תורי ואחרים. הם למדו מפיה על החיים הפנימיים בגטאות ועל השיטות השונות של הדיכּוי, ההשפַּלה והפֵּירוּד שהגרמנים נוקטים במקומות שונים. סיפורה עשה על ראשי מצו"ק רושם עז. זו הייתה הפעם ראשונה ששמעו על קיום מחתרת ענפה בגטאות פולין ואף על קשר בלתי ישיר עם ארץ-ישראל ועם מוסדות יהודיים בעולם. כדברי אחד המשתתפים בפגישות: "היא גאלה אותנו מבדידותנו. עד כה היינו כסגורים בשק. מעתה ראינו עצמנו כחלק של גוף גדול, שביום מן הימים יתעורר להצלה..."[1]

הקונצרט הציוני בכ"א תמוז תש"ג עריכה

בליל כ"א בתמוז תש"ג, ה-24 ביולי 1943, יום הזיכרון למותו של חיים נחמן ביאליק, ויום לאחר כ' בתמוז, יום הזיכרון לבנימין זאב הרצל, קיים מצו"ק קונצרט חשאי חגיגי שבו השתתפו כל חברי התנועות הציוניות בגטו.

בקונצרט, שמעטים כדוגמתו התקיימו בגטו כלשהו, ניגנה תזמורת המשטרה היהודית של הגטו. תזמורת המשטרה של גטו קובנה הוקמה בקיץ 1942. חבריה היו מוזיקאים יהודים מהגטו, שלפחות "על הנייר" היו גם שוטרים. הם ניגנו תחת שרביט המנצח של המוזיקאי מישה הופמקלר ונגנים אחרים, שהיו מוזיקאים ידועי שם בליטא טרום המלחמה. הקונצרטים של התזמורת התקיימו בבית המשטרה, שהוקם בבניין ששימש לפני כן את ישיבת סלובודקה.

בקונצרט נוגנו שירי ארץ ישראל, דוקלמו שירי ביאליק והושמעו מנגינות יהודיות ידועות. בסיומו שרו המשתתפים את "התקווה".

לקריאה נוספת עריכה

  • יוסף גאר, אומקום פון יידישער קאוונע, מינכען: פארבאנד פון ליטווישע יידן אין דער אמעריקאנער זאנע אין דייטשלאנד, 1948
  • אברהם תורי, ודינה פורת (עורכת), 'גיטו יום-יום: יומן ומסמכים מגיטו קובנה, תל אביב: מוסד ביאליק, אוניברסיטת תל אביב, 1988
  • לייב גרפונקל, קובנה היהודית בחורבנה, הוצאת יד ושם, 1959.
  • זאב מנקוביץ (עורך), היכון לקראת חירות! רשימות מגטו קובנה וממחנה קאופרינג: אלמנך גדוד מעפילים והביטאון ניצוץ, ירושלים: הוצאת יד ושם, 2011.
  • רמי נוידרפר - המשטרה היהודית בגטו קובנה - אורות וצללים, אוניברסיטת תל אביב, 2015.
  • אריה סגלסון - בלב העופל, כיליונה של קובנה היהודית, ירושלים: הוצאת יד ושם, 2003.
  • דליה עופר (עורכת) - משטרת הגטו היהודית בוויליאמפולה: מסמך מגטו קובנה, ירושלים: יד ושם, תשע"ו 2016.
  • אברהם בראון ודב לוין, תולדותיה של מחתרת: הארגון הלוחם של יהודי קובנא במלחמת העולם השנייה, ירושלים: יד ושם, 1962.
  • חיים ילין - מנהיג המחתרת הקומוניסטית בגטו קובנה, שפעלה בשיתוף פעולה עם מצו"ק
  • דב לוין, הנהגת הגטו והמחתרת, טיב היחסים, בתוך: בתפוצות הגולה, שנה י"ז, גל' 74-73, (1975), עמ' 143-139.

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה