מצוות אנשים מלומדה

מצוות אנשים מלומדה הוא ביטוי שמתייחס למעשים אשר נעשים מתוך הרגל באופן אוטומטי, שלא מתוך מחשבה או כוונה (אנ') בעשיית המעשה.

מקור ופירוש הביטויעריכה

כינוי זה מקורו על פי הפסוק בספר ישעיהו כאשר הנביא ישעיה מוכיח את עם ישראל שבעבור עוון זה תלקח מהם החכמה והבינה: "וַיֹּאמֶר אֲדֹנָי יַעַן כִּי נִגַּשׁ הָעָם הַזֶּה בְּפִיו וּבִשְׂפָתָיו כִּבְּדוּנִי וְלִבּוֹ רִחַק מִמֶּנִּי וַתְּהִי יִרְאָתָם אֹתִי מִצְוַת אֲנָשִׁים מְלֻמָּדָה" (ספר ישעיהו, פרק כ"ט, פסוק י"ג.).

המילה 'מלומדה' נמצא גם בדברי הנביא: "וְאֶפְרַיִם עֶגְלָה מְלֻמָּדָה אֹהַבְתִּי לָדוּשׁ" (הושע, י', י"א).

שם מסביר המלבי"ם כך:

רצה לומר כי יש יעשה המצות רק מצד שכן הורגל מנעוריו והונהג עליהם, מבלי כונה ומחשבה ובכל זאת יודע שהם מצות ה', אבל הם לא יעשום מפני שצום ה' כלל רק מפני שכן צוום הוריהם ואבותיהם, וגם זאת מבלי דעת איזה טעם להמצוה רק מצד הלימוד וההרגל. כי על ידי טענות כאלה יתפקרו להכחיש בכלל שיצוה ה' לאדם מצות וחקים, ושיוכל האדם לעמוד על כונת המצות וטעמיהם הישרים

מלבי"ם

מצוות צריכות כוונהעריכה

  ערך מורחב – מצוות צריכות כוונה

כאשר קיום המצווה מתבצע כאשר כך שבכל פעם מחדש מכוון המקיים את מחשבותיו להתאחדות עם השכינה מחד, ומקפיד על שמירת כל פרטי ודקדוקי המצווה מאידך, מונע ממנו שקיעה בתוך שיגרה, ולא להגיע למצב של מצוות אנשים מלומדה.

ברש"י הביא בשם מדרש תנחומא בביאורו על הפסוק מספר דברים: "הַיּוֹם הַזֶּה, ה' אֱלֹהֶיךָ מְצַוְּךָ לַעֲשׂוֹת אֶת-הַחֻקִּים הָאֵלֶּה--וְאֶת-הַמִּשְׁפָּטִים; וְשָׁמַרְתָּ וְעָשִׂיתָ אוֹתָם, בְּכָל-לְבָבְךָ וּבְכָל-נַפְשֶׁךָ" - בכל יום יהיו בעיניך חדשים, כאילו בו-ביום נצטוית עליהם[1].

ראו גםעריכה

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ דברים, פרק כ"ו, פסוק ט"ז.