מצעד הגבורה

יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: סגנון פרסומי, ויקיזציה.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

מצעד הגבורה הוא פרויקט לאומי חינוכי להעברת זיכרון השואה מהפאסיבי לאקטיבי, והפיכת הזיכרון למנוע השראה ליצירת הווה ועתיד טוב יותר. הפעילות מבקשת להטמיע את זיכרון השואה בתוך העשייה החברתית, באמצעות אקוסיסטם שלם של פעילויות המזינות זה את זו, כאשר המכנה המשותף לכולן הוא שאיבת השראה מזיכרון השואה כדרך למצוא כוח ליזמות חברתית, ועשייה למען הקהילה. הפעילות המבוצעות הן כדלהלן:

  1. מצעדי גבורה - המצעדים מתקיימים ביום הזיכרון לשואה ולגבורה, ומאגדים אלפי אנשים ברחבי הארץ למצעדים מקומיים, המעבירים את המסר האקטיבי.
  2. התנדבויות במהלך השנה - שתי הפעילויות העיקריות הן: (1) חגיגות עם גיבורים (2) קהילות גיבורים. בעידן הקורונה קהילות גיבורים מהווה את הפעילות הראשית, מצעד הגבורה מבקש לייצר שכונות קהילתיות המחברות בין התושבים לבין הגיבורים והגיבורות החיים בקרבנו בתוך השכונות.
  3. קהילות יזמיות - הקהילות נוצרות פר פרויקט או באופן גאוגרפי ומסייעות להקמת מצעדים/ פעילויות התנדבות/ ויוזמות נוספות.
  4. האקתונים טכנולוגיים - ימים מרוכזים של פיתוח מוצרים טכנולוגיים בשלושה נושאים עיקריים: (1) התנדבות (2) חינוך והסברה למסר האקטיבי (3) קידום והפצת המסר האקטיבי.
  5. סיפורי גבורה - סיפורים של שורדים ושורדות נספים ונספות המופצים ברשתות החברתיות, ומסופרים מזווית של התגברות, והעצמת הגבורה היומיומית, על ידי כך יש רצון להזכיר שהגבורה קיימת ביתר שאת גם ביומיום, ולפיכך כולנו יכולים להיות גיבורים שמתגברים על קשיי היומיום למען האחר והאחרת.

הקמת הפרויקט עריכה

הפרויקט קם בעקבות קורס מפקדי פלוגות ומסע "עדים במדים" שהתקיים במסגרתו. ביקשו מחניכי הקורס לעשות למען זיכרון השואה. החניכים הבינו כי קיימת בעיה גדולה, וכי הסיפור הכי גדול של העם היהודי במאות ואלפי השנים האחרונות, מתפספס. למרות שכולם זוכרים שהייתה שואה, הזיכרון מתנקז לרוב ליום אחד ספציפי, ובכך אנו מבינים כי הזיכרון נמצא ברמת התודעה הנמוכה. על מנת להעצים את זיכרון השואה, ולהצליח להעבירו הלאה, מצעד הגבורה מבקש לא רק להמשיך ולספר את הסיפור, אלא להעביר את הזיכרון לרמת התודעה הגבוהה ביותר - "הזיכרון מלווה אותי ביומיום ואפילו רותם אותי לעשייה".

מצעד הגבורה אימץ את משפטו של שפינוזה ופעולותיו מגלמות את העקרונות הגלומים בו, כלהלן:

"נפש האדם מתרחקת מכל מה שמפחית מעוצמתה, ומחפשת את כל מה שמעצים את רוחה"

משכך נבחר זיכרון מעצים, המבקש לשנות פרספקטיבה, ובמקום להסתכל על מה שעשו להם, להתבונן דרך עוצמות הנפש הפנימיות שליוו כל אחד ואחת מהם, בעת התמודדותם עם הקושי - מסר גבורת החיים.

מצעד הגבורה מבקש לעשות את מה שעשו דורות לפנינו בקשר עם כל ניסיון השמדה של העם היהודי - להפוך את הזיכרון לאירוע חגיגי, החוגג את גבורת רוח האדם. כפי שדורות לפנינו עשו עם יצירת מצרים, פורים, וחנוכה - אירועים שגם בהם ניסו להשמיד ולשעבד את העם היהודי.

את המסר האקטיבי הזה, ביקשו מייסדי מצעד הגבורה, להטמיע בתוך העשייה החברתית - כלומר בדרך אקטיבית ולא רק כסיפורים פאסיביים - במיוחד לאור היותו של מסר זה כמסר אקטיבי.

הקמת הפרויקט החלה עם הקמת 2 מצעדי גבורה ביום הזיכרון לשואה ולגבורה בשנת 2018, מצעד מרכזי בלוחמי הגטאות, ומצעד נוסף (צבאי) בירושלים, משם הפרויקט צמח למצעדים המתקיימים כל שנה, במימד הפיזי והווירטואלי, מצעדים אלו משמשים ככר לרתימת מתנדבים ומתנדבות לפעילויות התנדבות אקטיביות במהלך השנה.

מסר גבורת החיים - המסר האקטיבי עריכה

מצעד הגבורה מבקש להעביר מסר אקטיבי ומעצים, הרואה את הגבורה כרלוונטית לכל חלקי היומיום. המסר האקטיבי נועד להעצים את הנפש, ולתת ערך יומיומי לכל מי שזוכר את זיכרון השואה. מתוך תפיסת עולם שכאשר שכאשר מסר מעצים את הנפש, אנשים יבקשו להתחבר אליו ולהיזכר בו יותר ויותר, לעומת מסר טראומטי ומרוחק. משכך במצעד הגבורה מבקשים לחזק מסר לפיו הגבורה מהווה חלק אינטגרלי מהיומיום שלנו, בעיקר במעשים קטנים - מעשים המאפשרים לנו ללכת בנתיב של גבורה (גם אם כל אחד בפני עצמו, אינו מגדיר אותנו כגיבורים).

לשיטת מצעד הגבורה, כל מעשה גבורה מוגדר על ידי שלושה מאפיינים הכרחיים:

  1. אופטימיות - ראיית הסיכויים לתוצאה חיובית בצורה אופטימית מכפי שהיא, ומשכך היווצרותו של תמריץ גדול יותר לבצע את מעשה הגבורה.
  2. אקטיביות - עשייה אקטיבית, אותה מוביל האדם כלפי עצמו, או כלפי אחרים. אקטיביות עשויה להתקיים גם במימד שאינו כולל עשייה חיצונית (כלומר אקטיביות נפשית) - "איזהו הגיבור הכובש את יצרו", אולם האקטיביות מחייבת מאמץ, סטייה מהסטטוס קוו, לטובת מעשה הגבורה.
  3. אחדות (סולידריות) - ראיית האחר/ת לנגד עיני מבצע/ת מעשה הגבורה. כאשר האחרים משוקללים במסגרת המעשה האקטיבי, אזי מתקיים אקט של גבורה.

כל שלושת המרכיבים מחויבים להתקיים, אולם מספיק כי כל מרכיב יתקיים גם במידה מועטה על מנת שהאקט ייחשב כאקט "גבורתי". כאשר כלל המרכיבים נמצאים במקסימום אנו חוזים באקט של "גבורה הירואית", וכאשר המרכיבים מתקיימים במינימום, אנו חוזים האקט של "גבורה יומיומית".

מצעד הגבורה מבקש לרתום אנשים לעשייה למען האחר (התנדבות), באמצעות השראה מזיכרון השואה, ובכך לתת משמעות חדשה להתנדבות. כלומר, איננו מתנדבים רק מאחר שחשוב להתנדב, אנו מתנדבים מאחר שכך אנו משמרים את זיכרון השואה. בצורה זו זיכרון השואה מוטמע בתוך העשייה החברתית, ומשכך ישתמר גם לאחר שלא יהיו עוד גיבורי וגיבורות שואה.

מצעדי הגבורה עריכה

כפי שצוין לעיל, המצעדים הפיזיים החלו בשנת 2018:

  1. לוחמי הגטאות - מצעד אזרחי מרכזי, אשר החל בחוף הים של מושב שבי ציון, והסתיים באמפי בית לוחמי הגטאות. המצעד עובר לאורכו של חוף הים, השדות, ואמת המים המפורסמת.
  2. ירושלים - מצעד צבאי שהתקיים לאורך חומות העיר העתיקה, החל ברחבה הסמוכה לשער יפו, והסתיים בכותל המערבי. בא"ח (בסיס האימונים החטיבתי) חטיבת כפיר, הוא זה שהוביל את המצעד הצבאי.

בשנת 2019 התקיימו כבר 6 מצעדים מקבילים:

  1. לוחמי הגטאות - בדומה למתכונת של שנת 2018.
  2. קריית מוצקין - בהובלת מרכז משמעו"ת, ד"ר לאה גנור, בסיס חיל הים חיפה.
  3. תל אביב - בהפקה עצמאית של מצעד הגבורה, בשיתוף עם עיריית תל אביב, עמותת עופות החול, ארגון יוצאי קרקוב, בית תפילה ישראלי, ובי"ס למדריכי חו"ל של הסוכנות היהודית.
  4. מועצה אזורית גזר - בהובלת בי"ס שדות אילון.
  5. ירושלים - בהובלת בא"ח כפיר, במתכונת דומה לשנת 2018.
  6. אילת - בהובלת שבט הצופים, המתנ"ס ותנועות הנוער העירוניות, לרבות מד"א וכיבוי אש.

בשנת 2020, תוכננו 10 מצעדים (אילת, באר שבע, אשדוד, חולון, תל אביב, מבשרת ציון, נתניה, חיפה, קריית מוצקין ולוחמי הגטאות) - המצעדים הומרו במצעד וירטואלי שהתקיים בכלל רחבי הארץ וכלל את הפעילויות הבאות:

  1. טקס פתיחה בהובלת תיכון ליאו באק ומועצת התלמידים והנוער הארצית, בהשתתפות הזמר שי גבסו, ושורד השואה מר צבי גיל, ממייסדי הטלוויזיה הישראלית.
  2. אתגרי גיבורים ברשתות החברתיות, אשר כללו העלאת תוכני גבורה, בפורמט כתוב, תמונה, וידאו.
  3. סדנאות, לרבות סדנת כתיבת סיפורי גבורה.
  4. מעגלי שיח וירטואליים בנושא גבורת החיים - מעגלי השיח שילבו עדויות של שורדים, ופורמט שיח במתכונת הבאה (מהי גבורת החיים, קיומה במהלך השואה, קיומה בחיים היומיום שלנו, ואיך כולנו יכולים להיות גיבורים).

קהילות גיבורים עריכה

קהילות הגיבורים מהווים פעילות דגל התנדבותית לשנת 2020-2021, ומטרתה יצירת שכונות קהילתיות המחברות בין התושבים לבין הגיבורים והגיבורות, מתוך תפיסת עולם שמחיבור שכזה יפתרו הרבה מהצרכים של הגיבורים והגיבורות, ולצד כך תושבי השכונה יקבלו חיבור שמעצים את היומיום שלהם.

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה