מקדמה

תשלום הניתן מראש, על-חשבון סכום שיגיע בעתיד למקבל התשלום

מקדמה היא תשלום הניתן מראש, על-חשבון סכום שיגיע בעתיד למקבל התשלום.

דוגמאות למקדמות:

  • בהתקשרות בחוזה לרכישת מוצר או שירות שיסופקו בעתיד נהוג לפעמים שהקונה משלם במעמד ההתקשרות מקדמה על חשבון המחיר המלא של המוצר או השירות, והשלמת התשלום תתבצע עם קבלת המוצר או השירות.[1] תשלום כזה קרוי גם דמי קדימה. דוגמה: בעת התקשרות עם נגר לרכישת רהיט שיסופק כעבור חודש, תשלום מקדמה מעיד על רצינות כוונתו של הרוכש, ומעניק לנגר מימון לרכישת חומר הגלם הנחוץ לעבודתו. לעיתים נקבעים בחוזה כללים להחזר המקדמה במקרה שהקונה יתחרט על העסקה ויודיע על ביטולה.[2] דוגמה: בהתקשרות לשיט באוניית תענוגות משולמת מקדמה בגובה 20% ממחיר השיט; בביטול ההזמנה עד חודש לפני מועד השיט תוחזר המקדמה במלואה, בביטול ההזמנה עד שבועיים לפני מועד השיט יוחזרו 50% מהמקדמה, ובמקרה של ביטול במועד מאוחר יותר לא תוחזר המקדמה.
  • שכיר המקבל משכורת חודשית וזקוק למזומנים יכול לבקש ממעסיקו מקדמה על חשבון המשכורת שהוא צפוי לקבל לאחר סוף החודש. ההיענות לבקשה זו תלויה בהחלטה של המעסיק, ולעיתים נקבעים מראש כללים לגובה המקדמה ולמועד שבו תאושר.
  • עצמאי נדרש לשלם לרשות המיסים מדי חודש מקדמה על חשבון מס ההכנסה המגיע ממנו, שגובהו המדויק יתברר רק בסוף שנת המס, עם הגשת הדו"ח השנתי לפקיד השומה. בניגוד לשתי הדוגמאות הקודמות, שבהן ברור שהמקדמה היא תשלום חלקי, שאותו יש להשלים בעתיד, מקדמות למס הכנסה עלולות להתגלות כגבוהות מהמס הנדרש, ובמקרה זה משלם המקדמה זכאי להחזר מס. חובה דומה קיימת ביחס לתשלום דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות.

בתשלום מקדמה לרכישת מוצר או שירות יש סיכון אשראי מבחינתו של הקונה, משום שייתכן שהספק לא יעמוד בהתחייבותו לספק את המוצר או השירות. לעיתים ניתן לבטח מפני סיכון זה.[3] מענה למקרה מיוחד מסוג זה ניתן בחוק החזר מקדמה בשל ביטול אירוע (נגיף הקורונה החדש), שנחקק במהלך מגפת הקורונה ובא לטפל במצב שבו שולמה מקדמה לשם קיומו של אירוע באולם אירועים, והאירוע לא התקיים במועד שנקבע לו מחמת הגבלות נגיף הקורונה.

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ מדוע חובה לדרוש מקדמה?, באתר "עוסק קטן"
  2. ^ דוגמה: מקדמה וביטולים באתר "בקתה בקדיתא"
  3. ^ ביטוח מקדמה, באתר "בססח - החברה הישראלית לביטוח אשראי"