מקדש דבוד
מקדש דבוד (ספרדית: Templo de Debod) הוא מקדש מצרי עתיק שהועתק למדריד, בירת ספרד.
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
מקדש מצרי, חורבות, אתר ארכאולוגי  |
| מיקום |
מונקלואה-ארבקה |
| מדינה |
ספרד |
| הקמה ובנייה | |
| סגנון אדריכלי |
אדריכלות מצרים העתיקה |
| קואורדינטות | 40°25′27″N 3°43′04″W / 40.424052777778°N 3.7177777777778°W |
| האתר הרשמי | |
|
(למפת מדריד רגילה)   מקדש דבוד | |
  | |
אודות המבנה עריכה
המקדש נבנה במקור כ-15 קילומטרים דרומה מאסואן, בדרום מצרים, סמוך לאשד הראשון של הנילוס ולמרכז הדתי הגדול בפילה המוקדש לאלה איזיס. בתחילת המאה ה-2 לפנה"ס החל אדיקלאמאני, המלך הכושי של מרואה, בבניית חדר תפילה קטן המוקדש לאל אמון. מאוחר יותר, בימי שושלת תלמי, הורחב חדר התפילה בכל צדדיו לכדי מקדש בגודל 12X15 מטרים, שהוקדש לאלה איזיס. הקיסרים הרומאים אוגוסטוס וטיבריוס השלימו את קישוט המקדש.
ההגעה למקדש התבצעה באמצעות דרך גישה ארוכה עד לקיר האבן החיצוני ודרך שלושה פילוני אבן, עד למקדש עצמו. היכל הכניסה למקדש שכלל ארבעה עמודים, התמוטט ב-1868 וגורלו אינו ידוע. מאחורי היכל הכניסה נמצאו אולם הקודש עצמו, חדר העלאת קורבנות ואולם קודש נוסף שהכיל מספר חדרים צדדיים ומדרגות שהובילו לגג המקדש.
ב-1960, בעקבות תחילת בנייתו של סכר אסואן והסכנה שנשקפה לאתרים ארכאולוגיים באזור, ביקש ארגון אונסק"ו עזרה בינלאומית בהצלת המורשת ההיסטורית העשירה. כהכרת תודה לספרד על סיועה בהצלת מקדשי אבו סימבל, תרמה מצרים את מקדש דבוד לספרד ב-1968.
המקדש נבנה מחדש בפארק ציבורי במדריד, בסמוך לארמון המלכותי, ונפתח לציבור ב-1972. בהשוואה לתמונה של האתר המקורי, השער שבראשו שמש עם נחש לא היה השער הקרוב ביותר למקדש עצמו. [1]
מקדש דבוד הוא אחד מדוגמאות ספורות של אדריכלות מצרים העתיקה שמוצגות מחוץ למצרים והוא יחיד מסוגו בספרד.
בעקבות התבטאויות של מספר אגיפטולוגים שביקרו את העובדה שבניגוד למקדשים אחרים שנתרמו, המבנה ממשיך להיות חשוף לפגעי מזג האוויר, [2] לכן, בפברואר 2020, קיבלה מועצת העיר החלטה להאיץ את התוכניות לבנות מחסה למקדש. [3]
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ "The Temple of Dabod, Nubia". NYPL Digital Collections (באנגלית). נבדק ב-2022-02-05.
- ^ Sanz, Juan Carlos (19 בפברואר 2020). ""Sería inconcebible que España no protegiese el templo de Debod"" (בספרדית). El País. נבדק ב-25 בפברואר 2020.
{{cite web}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: url-status (link) - ^ Hernández Riano, Peio (25 בפברואר 2020). "El Ayuntamiento de Madrid cambia de opinión y acelera el plan para cubrir el Templo de Debod" (בספרדית). El País. נבדק ב-25 בפברואר 2020.
{{cite web}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: url-status (link)