מקומות קדושים ליהודים בארץ ישראל

בארץ ישראל ישנם אתרים רבים הנחשבים כמקומות קדושים ליהודים. חלק מאתרים אלו מקודש גם לדתות אחרות. הר הבית הוא המקום הקדוש ביותר ליהודים ועל פי ההלכה לקדושתו של הר הבית משמעויות רבות גם כיום. על פי נתוני סקר, 23.5% מהיהודים בישראל ביקרו בהר הבית במהלך חייהם.[1]

לוח המקומות הקדושים (ראשית המאה ה-20) מאת משה בן יצחק מזרחי. סביב הר הבית (כיפת הסלע), מופיעים קבר שמואל, קבר רחל, מערת המכפלה והעיר ירושלים. לוח זכוכית צבוע, מעוטר בנייר מוזהב.
הר הבית (מכיוון דרום-מערב)
המבנה שעל מערת המכפלה
מתפללות בקבר רחל
איור של קבר יוסף מהמאה ה-19
תפילה בקבר דוד המלך
ריקודים בחצר קבר רבי שמעון בר יוחאי
מתפללות בקבר שמואל הנביא
קבר זכריה (מימין) וקבר בני חזיר (משמאל)
קברי הסנהדרין בשלהי המאה ה-19
קבר רבן גמליאל ביבנה
הבניין שעל קבר רבי מאיר בעל הנס

מקומות רבים מקודשים בשל האישיות הקבורה בהם, ולעיתים בזיהוי שונה של הקבור במקום. מרבית המקומות הקדושים הם קברי צדיקים הנמצאים בגליל. חלקם מיוחס לתקופת האבות, ומרביתם מתקופת התנאים. המאוחר שבאתרים אלה הוא קבר השל"ה.

אתר הכותל המערבי הוא האתר המתויר ביותר מתוך המקומות הקדושים בישראל. על פי הערכת הקרן למורשת הכותל המערבי, מספר המבקרים בכותל עומד על כ־12 מיליון מבקרים בשנה. על פי נתוני סקר, למעלה ממחצית מהציבור היהודי בישראל נוהגים לבקר בכותל המערבי לפחות פעם אחת בשנה.[2]

זיהוי המקומות הקדושים לאורך הדורות

עריכה

השמירה על המקומות הקדושים ליהודים בישראל

עריכה

חוק השמירה על המקומות הקדושים, התשכ"ז-1967, קובע עונש מאסר למי שמחלל מקום קדוש של אחת הדתות או פוגע בו, אך לא מגדיר מה נחשב מקום קדוש. תקנות השמירה על מקומות קדושים ליהודים, תשמ"א-1981, מגדירות את רחבת הכותל ועוד 15 אתרים יהודיים ברחבי הארץ "מקומות קדושים".

המשרד לשירותי דת מתקצב עמותה ממשלתית בשם "המרכז הארצי לפיתוח המקומות הקדושים" הממונה על ניהול ופיתוח המקומות הקדושים ליהודים בישראל.[3] בעמותה שני חברים:

המרכז עוסק בפיתוח של האתרים, שיקומם, טיפוחם, והרחבת השירותים עבור ציבור המבקרים, אחזקתם השוטפת ושמירה על הסדר, אך אינו רשאי להשתמש בסמכויות הנתונות מכח תקנות השמירה על המקומות הקדושים. המרכז מטפל בכ-130 מקומות קדושים ברחבי הארץ, מתוכם 30 אתרים מטופלים באופן אינטנסיבי, ברמה יום-יומית.[4]

על אתרים אלה כותב המרכז כך: ”ברחבי הארץ למעלה ממאה ועשרים מקומות קדושים. מקום קדוש הוא אתר או קבר שישנה מסורת הקושרת אותו לאירוע היסטורי בתולדות עם ישראל, או שלפי המסורת קבורה במקום אישיות תנכית או תורנית בעלת שם, דוגמת התנאים. אתרים אלה משמשים כמקום עלייה לרגל, תפילה וכינוס של הציבור הבא להתפלל שם במשך כל ימות השנה ובעיקר בחגים, בחודשי אלול ותשרי, בראשי חודשים ובימי הילולה.”[5]

המקומות הקדושים ביהודה ושומרון אינם באחריות מלאה של המרכז, כך גם הכותל המערבי, המנוהל על ידי הקרן למורשת הכותל המערבי הממונה מטעם משרד ראש הממשלה.[6]

רשימת מקומות קדושים ליהודים

עריכה

ברשימה מצוינים בעיקר מקומות שהוכרזו כמקומות קדושים בתקנות שמירה על מקומות קדושים ליהודים, תשמ"א-1981‏[7]

קבר אברהם אבינו
קבר יצחק אבינו
קבר יעקב אבינו
קבר שרה אמנו
קבר רבקה אמנו
קבר לאה אמנו

מקומות נוספים

עריכה

מקומות נוספים בארץ ישראל הקדושים ליהודים:

ראו גם

עריכה

לקריאה נוספת

עריכה
  • מרדכי הכהן, המקומות הקדושים בארץ-ישראל, ירושלים: הוצאת משרד הדתות, תשל"א.
  • דורון בר, לקדש ארץ: התפתחות המקומות הקדושים היהודיים במדינת ישראל, 1968-1948, יד יצחק בן-צבי, 2007
  • ליאור חן, עומר הקר ונורית שטדלר (עורכים), מקומות קדושים בארץ הקודש: מבט אתנוגרפי, הוצאת למדא, האוניברסיטה הפתוחה, 2022[11]
  • אריאל פינקלשטיין, אילה גולדברג, שלומית רביצקי טור־פז ויערי פדן, דו־שנתון דת ומדינה בישראל 2024, ערך: מקומות קדושים. המכון הישראלי לדמוקרטיה
קברי צדיקים בארץ ישראל

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ אריאל פינקלשטיין, אילה גולדברג, שלומית רביצקי טור-פז ויערי פדן, מקומות קדושים, דו-שנתון דת ומדינה בישראל 2024, המכון הישראלי לדמוקרטיה, 2024, עמ' 298
  2. ^ אריאל פינקלשטיין, אילה גולדברג, שלומית רביצקי טור-פז ויערי פדן, מקומות קדושים, דו-שנתון דת ומדינה בישראל 2024, המכון הישראלי לדמוקרטיה, 2024, עמ' 300-301
  3. ^ המרכז הארצי לפיתוח המקומות הקדושים
  4. ^ דוח כספי 2023 - המרכז הארצי לפתוח המקומות הקדושים (ע"ר).pdf, באתר www.guidestar.org.il
  5. ^ אתר המשרד לשירותי דת
  6. ^ הקרן למורשת הכותל, באתר האתר הרשמי של הכותל המערבי
  7. ^ תקנות שמירה על מקומות קדושים ליהודים, תשמ"א-1981, באתר המשרד לשירותי דת
  8. ^ משכן שילה וקבר עלי הכהן הם בשילה, בוודאות; מקומם המדויק, בתוך שילה- הוא משוער
  9. ^ ע"פ מגילת תענית והשו"ע
  10. ^ צבי אילן, שילה, 'קברי צדיקים בארץ ישראל', הוצאת כנה, 1997, עמ' 364
  11. ^   הגר שיזף, כך הפכו מקומות קדושים לזירה שוקקת של מאבקים ותמורות, באתר הארץ, 16 במרץ 2022