מקומות קדושים ליהודים בארץ ישראל
בארץ ישראל ישנם אתרים רבים הנחשבים כמקומות קדושים ליהודים. חלק קטן ממקומות אלה נקבע בתקנות שהותקנו מכוח חוק השמירה על המקומות הקדושים ומטופל בהתאם לתקנות אלה. חלק מאתרים אלו מקודש גם לדתות אחרות. הר הבית הוא המקום הקדוש ביותר ליהודים ועל פי ההלכה לקדושתו של הר הבית משמעויות רבות גם כיום.
_B.JPG)
מקומות רבים מקודשים בשל האישיות הקבורה בהם, ולעיתים בזיהוי שונה של הקבור במקום. מרבית המקומות הקדושים הם קברי צדיקים הנמצאים בגליל. חלקם מיוחס לתקופת האבות, ומרביתם מתקופת התנאים. המאוחר שבאתרים אלה הוא קבר השל"ה.
זיהוי המקומות הקדושים לאורך הדורותעריכה
ארגונים לשמירה על המקומות הקדושיםעריכה
המשרד לשירותי דת מטפח כמאה ועשרים מקומות בהם הוא מכיר כקדושים, באמצעות עמותה ממשלתית בשם "המרכז הארצי לפיתוח המקומות הקדושים".[1] בעמותה שני חברים:
- מדינת ישראל, המיוצגת על ידי 15 נציגים של משרדי הממשלה.
- מרכז השלטון המקומי, המיוצג על ידי נציג אחד.
המרכז עוסק בפיתוח של האתרים, שיקומם, טיפוחם, והרחבת השירותים עבור ציבור המבקרים, אחזקתם השוטפת ושמירה על הסדר, אך אינו רשאי להשתמש בסמכויות הנתונות מכח תקנות השמירה על המקומות הקדושים.
על אתרים אלה כותב המרכז כך: "ברחבי הארץ למעלה ממאה ועשרים מקומות קדושים. מקום קדוש הוא אתר או קבר שישנה מסורת הקושרת אותו לאירוע היסטורי בתולדות עם ישראל, או שלפי המסורת קבורה במקום אישיות תנכית או תורנית בעלת שם, דוגמת התנאים. אתרים אלה משמשים כמקום עליה לרגל, תפילה וכינוס של הציבור הבא להתפלל שם במשך כל ימות השנה ובעיקר בחגים, בחודשי אלול ותשרי, בראשי חודשים ובימי הילולה."[2]
על תחום בתי העלמין העתיקים מופקד המרכז הארצי לפיתוח המקומות הקדושים תחת סמכות משרד התיירות, ואף הוא לוקח חלק בתחום האחזקה והפיתוח של אתרי המקומות הקדושים ליהודים בישראל ובפיתוח תשתיות תיירותיות במקומות דוגמת הר ציון, עיר דוד, טיילת החומות, מערת צדקיהו ואתרים נוספים[3].
רשימת מקומות קדושים ליהודיםעריכה
ברשימה מצוינים בעיקר מקומות שהוכרזו כמקומות קדושים בתקנות שמירה על מקומות קדושים ליהודים, תשמ"א-1981[4]
מקומות נוספיםעריכה
מקומות נוספים בארץ ישראל הקדושים ליהודים:
- שילה - מקומם של משכן שילה וקבר עלי הכהן[5]. יום פטירת עלי הכהן מצוינת בי' באייר[6] .
- כיפאל חארס - קבר יהושע בן נון, קבר נון (אביו) וקבר כלב בן יפונה.
- עוורתא - גבעת פינחס (עוורתא, דרומית לשכם, ליד היישוב איתמר) - קברי אלעזר בן אהרן, איתמר אחיו, פינחס בנו, אבישוע בן פינחס, ושבעים הזקנים מבית דינו של משה. (על פי מסורות שונות).
ראו גםעריכה
לקריאה נוספתעריכה
- מרדכי הכהן, המקומות הקדושים בארץ-ישראל, ירושלים: הוצאת משרד הדתות, תשל"א.
- דורון בר, לקדש ארץ: התפתחות המקומות הקדושים היהודיים במדינת ישראל, 1968-1948, יד יצחק בן-צבי, 2007
קישורים חיצונייםעריכה
- נורית ליסובסקי, כתוב בנוף: שימוש במקורות היסטוריים, בממצא הארכאולוגי ובמופע החזותי לשחזור התמורות שחלו במקומות קדושים בגליל, קתדרה 120, יוני 2006, עמ' 55–58, 78-76
- נורית ליסובסקי, יישום גישה מעין-ארכאולוגית לחקר מקומות קדושים בגליל, קתדרה 133, תשרי תש"ע, עמ' 45–76
- דורון בר, המקומות הקדושים ליהודים במדינת ישראל: בין מסורת לחידוש, זמנים 110, אביב 2010
- אהרון קורנפלד, הציבי לך ציונים, באתר בשבע - ערוץ 7, 23 בינואר 2003
- אלחנן ריינר, בעת תפילתם היו באים המים כהרף עין, באתר הארץ, 15 במאי 2009
- ניר חסון, המקומות הקדושים שהפכו להיסטוריה, באתר הארץ, 9 בפברואר 2018
- שמואל ברקוביץ, מלחמות המקומות הקדושים: המאבק על ירושלים והמקומות הקדושים בישראל, יהודה, שומרון וחבל עזה, אור יהודה, הד ארצי, תש"ס 2000
הערות שולייםעריכה
- ^ המרכז הארצי לפיתוח המקומות הקדושים
- ^ אתר המשרד לשירותי דת
- ^ משרד התיירות משקיע בשימור המקומות הקדושים
- ^ תקנות שמירה על מקומות קדושים ליהודים, תשמ"א-1981, באתר המשרד לשירותי דת
- ^ משכן שילה וקבר עלי הכהן הם בשילה, בוודאות; מקומם המדויק, בתוך שילה- הוא משוער
- ^ ע"פ מגילת תענית והשו"ע