מקומות קדושים ליהודים בארץ ישראל
בארץ ישראל ישנם אתרים רבים הנחשבים כמקומות קדושים ליהודים. חלק מאתרים אלו מקודש גם לדתות אחרות. הר הבית הוא המקום הקדוש ביותר ליהודים ועל פי ההלכה לקדושתו של הר הבית משמעויות רבות גם כיום. על פי נתוני סקר, 23.5% מהיהודים בישראל ביקרו בהר הבית במהלך חייהם.[1]









מקומות רבים מקודשים בשל האישיות הקבורה בהם, ולעיתים בזיהוי שונה של הקבור במקום. מרבית המקומות הקדושים הם קברי צדיקים הנמצאים בגליל. חלקם מיוחס לתקופת האבות, ומרביתם מתקופת התנאים. המאוחר שבאתרים אלה הוא קבר השל"ה.
אתר הכותל המערבי הוא האתר המתויר ביותר מתוך המקומות הקדושים בישראל. על פי הערכת הקרן למורשת הכותל המערבי, מספר המבקרים בכותל עומד על כ־12 מיליון מבקרים בשנה. על פי נתוני סקר, למעלה ממחצית מהציבור היהודי בישראל נוהגים לבקר בכותל המערבי לפחות פעם אחת בשנה.[2]
זיהוי המקומות הקדושים לאורך הדורות
עריכההשמירה על המקומות הקדושים ליהודים בישראל
עריכהחוק השמירה על המקומות הקדושים, התשכ"ז-1967, קובע עונש מאסר למי שמחלל מקום קדוש של אחת הדתות או פוגע בו, אך לא מגדיר מה נחשב מקום קדוש. תקנות השמירה על מקומות קדושים ליהודים, תשמ"א-1981, מגדירות את רחבת הכותל ועוד 15 אתרים יהודיים ברחבי הארץ "מקומות קדושים".
המשרד לשירותי דת מתקצב עמותה ממשלתית בשם "המרכז הארצי לפיתוח המקומות הקדושים" הממונה על ניהול ופיתוח המקומות הקדושים ליהודים בישראל.[3] בעמותה שני חברים:
- מדינת ישראל, המיוצגת על ידי 15 נציגים של משרדי הממשלה.
- מרכז השלטון המקומי, המיוצג על ידי נציג אחד.
המרכז עוסק בפיתוח של האתרים, שיקומם, טיפוחם, והרחבת השירותים עבור ציבור המבקרים, אחזקתם השוטפת ושמירה על הסדר, אך אינו רשאי להשתמש בסמכויות הנתונות מכח תקנות השמירה על המקומות הקדושים. המרכז מטפל בכ-130 מקומות קדושים ברחבי הארץ, מתוכם 30 אתרים מטופלים באופן אינטנסיבי, ברמה יום-יומית.[4]
על אתרים אלה כותב המרכז כך: ”ברחבי הארץ למעלה ממאה ועשרים מקומות קדושים. מקום קדוש הוא אתר או קבר שישנה מסורת הקושרת אותו לאירוע היסטורי בתולדות עם ישראל, או שלפי המסורת קבורה במקום אישיות תנכית או תורנית בעלת שם, דוגמת התנאים. אתרים אלה משמשים כמקום עלייה לרגל, תפילה וכינוס של הציבור הבא להתפלל שם במשך כל ימות השנה ובעיקר בחגים, בחודשי אלול ותשרי, בראשי חודשים ובימי הילולה.”[5]
המקומות הקדושים ביהודה ושומרון אינם באחריות מלאה של המרכז, כך גם הכותל המערבי, המנוהל על ידי הקרן למורשת הכותל המערבי הממונה מטעם משרד ראש הממשלה.[6]
רשימת מקומות קדושים ליהודים
עריכהברשימה מצוינים בעיקר מקומות שהוכרזו כמקומות קדושים בתקנות שמירה על מקומות קדושים ליהודים, תשמ"א-1981[7]
מקומות נוספים
עריכהמקומות נוספים בארץ ישראל הקדושים ליהודים:
- שילה - מקומם של משכן שילה וקבר עלי הכהן[8]. יום פטירת עלי הכהן מצוינת בי' באייר[9]. יש המציינים בשילה גם את קבריהם של חפני ופינחס, אשת פינחס, אם אי כבוד (אנ'), אחיה השילוני ובעשא, מלך ישראל.[10]
- חארס - קבר יהושע בן נון, קבר נון (אביו) וקבר כלב בן יפונה.
- עוורתא - גבעת פינחס (עוורתא, דרומית לשכם, ליד היישוב איתמר) - קברי אלעזר בן אהרן, איתמר אחיו, פינחס בנו, אבישוע בן פינחס, ושבעים הזקנים מבית דינו של משה. (על פי מסורות שונות).
ראו גם
עריכהלקריאה נוספת
עריכה- מרדכי הכהן, המקומות הקדושים בארץ-ישראל, ירושלים: הוצאת משרד הדתות, תשל"א.
- דורון בר, לקדש ארץ: התפתחות המקומות הקדושים היהודיים במדינת ישראל, 1968-1948, יד יצחק בן-צבי, 2007
- ליאור חן, עומר הקר ונורית שטדלר (עורכים), מקומות קדושים בארץ הקודש: מבט אתנוגרפי, הוצאת למדא, האוניברסיטה הפתוחה, 2022[11]
- אריאל פינקלשטיין, אילה גולדברג, שלומית רביצקי טור־פז ויערי פדן, דו־שנתון דת ומדינה בישראל 2024, ערך: מקומות קדושים. המכון הישראלי לדמוקרטיה
- קברי צדיקים בארץ ישראל
- צבי אילן, קברי צדיקים בארץ ישראל, הוצאת כנה, 1997.
- ישראל גליס, מדריך כרטא - קברי צדיקים בארץ ישראל : תהלים, סגולות, תפילות, הוצאת כרטא, 2005.
- צבי גילת, קברי צדיקים - האנשים, המקומות, הסיפורים, האגדות, הוצאת מפה, 2005.
- צבי גילת, מדריך מפה לקברי צדיקים, הוצאת מפה, 2008.
קישורים חיצוניים
עריכה- נורית ליסובסקי, כתוב בנוף: שימוש במקורות היסטוריים, בממצא הארכאולוגי ובמופע החזותי לשחזור התמורות שחלו במקומות קדושים בגליל, קתדרה 120, יוני 2006, עמ' 55–58, 78-76
- נורית ליסובסקי, יישום גישה מעין-ארכאולוגית לחקר מקומות קדושים בגליל, קתדרה 133, תשרי תש"ע, עמ' 45–76
- דורון בר, המקומות הקדושים ליהודים במדינת ישראל: בין מסורת לחידוש, זמנים 110, אביב 2010
- אהרון קורנפלד, הציבי לך ציונים, באתר ערוץ 7, 23 בינואר 2003
- אלחנן ריינר, בעת תפילתם היו באים המים כהרף עין, באתר הארץ, 15 במאי 2009
- ניר חסון, המקומות הקדושים שהפכו להיסטוריה, באתר הארץ, 9 בפברואר 2018
- שמואל ברקוביץ, מלחמות המקומות הקדושים: המאבק על ירושלים והמקומות הקדושים בישראל, יהודה, שומרון וחבל עזה, אור יהודה, הד ארצי, תש"ס 2000
הערות שוליים
עריכה- ^ אריאל פינקלשטיין, אילה גולדברג, שלומית רביצקי טור-פז ויערי פדן, מקומות קדושים, דו-שנתון דת ומדינה בישראל 2024, המכון הישראלי לדמוקרטיה, 2024, עמ' 298
- ^ אריאל פינקלשטיין, אילה גולדברג, שלומית רביצקי טור-פז ויערי פדן, מקומות קדושים, דו-שנתון דת ומדינה בישראל 2024, המכון הישראלי לדמוקרטיה, 2024, עמ' 300-301
- ^ המרכז הארצי לפיתוח המקומות הקדושים
- ^ דוח כספי 2023 - המרכז הארצי לפתוח המקומות הקדושים (ע"ר).pdf, באתר www.guidestar.org.il
- ^ אתר המשרד לשירותי דת
- ^ הקרן למורשת הכותל, באתר האתר הרשמי של הכותל המערבי
- ^ תקנות שמירה על מקומות קדושים ליהודים, תשמ"א-1981, באתר המשרד לשירותי דת
- ^ משכן שילה וקבר עלי הכהן הם בשילה, בוודאות; מקומם המדויק, בתוך שילה- הוא משוער
- ^ ע"פ מגילת תענית והשו"ע
- ^ צבי אילן, שילה, 'קברי צדיקים בארץ ישראל', הוצאת כנה, 1997, עמ' 364
- ^ הגר שיזף, כך הפכו מקומות קדושים לזירה שוקקת של מאבקים ותמורות, באתר הארץ, 16 במרץ 2022