פתיחת התפריט הראשי

הגן הלאומי ירקון

(הופנה מהדף מקורות הירקון)

הגן הלאומי ירקון הוא גן לאומי המשלב כיום שני אתרים: האחד הוא תל אפק, שהכניסה אליו היא מכביש 483, בין פתח-תקוה לראש העין והשני, מקורות נחל הירקון שהגישה אליו היא מכביש 5 או מכביש 40, דרך הכניסה אל כפר הבפטיסטים. בגן יש אתרים לביקור לצד מרחבי דשא, עצים ומים, לנופש ולבילוי.

הגן הלאומי ירקון
Mekorot HaYarkon 1.jpg
מקורות הירקון
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
שנת הכרזה 1972
גוף מנהל רשות הטבע והגנים
קואורדינטות 32°06′25″N 34°55′37″E / 32.10682444°N 34.92686749°E / 32.10682444; 34.92686749
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
מפת הגן הלאומי

אתרים בפארקעריכה

תל אפקעריכה

  ערך מורחב – תל אפק (אנטיפטריס)
 
צעירים רוחצים בבריכה שנוצרה באחד משיפולי הירקון

אפק הייתה עיר מיושבת למן התקופה הכלקוליתית בארץ ישראל ברציפות כ-5,000 שנה[1]. בתל אפק נמצאים גם שרידי אנטיפטריס, העיר שבנה הורדוס על שם אביו. את המבצר, הנקרא בטעות מבצר אנטיפטרוס, בנה הסולטאן סלים השני במאה השש-עשרה. גם שרידי הבניין שנותרו מרשימים עדיין למראה. בחלק זה של הגן גם מפעל המים, שהקימו כאן הבריטים בשנים 1934-35.המים נשאבו ממעיינות הירקון לירושלים באמצעות צינור שאורכו 60 ק"מ. לשם "דחיפת" המים במעלה ההר הוקמו מספר תחנות שאיבה: בראש העין, בעמק איילון ממערב ללטרון, בשער הגיא וסמוך לכפר הערבי סריס (שואבה). במלחמת העצמאות תפסו העיראקים את תחנת ראש העין והלגיון הערבי פוצץ את התחנה בלטרון. שתי התחנות במעלה ההר חוברו לקו חדש (קו השילוח) שהונח במהירות מאזור חולדה לאורך דרך בורמה.

מקורות הירקוןעריכה

שני חלקי הגן מתחברים בשביל מסומן, חלק משביל ישראל. בחלקו השני של הגן נמצאים האתרים הבאים:

  • בית הבטון - בית משאבות הראשון בארץ שנבנה מבטון.
  • ה"פילבוקס" - עמדת שמירה משנת 1937 בשביל "חיל נוטרי הרכבת", רובם יהודים.
  • בריכת הנופרים, בריכה חפורה של פרחי מים צהובים בתוך הירקון, בין עצים וצמחי גדת-נחל שונים.
  • טחנת קמח מן התקופה הרומית, פעלה עד סוף המאה ה-19.
  • מרכז חקר חינוכי אקולוגי "ירקון".
  • אתר של"ח המחוזי

לבד ממעיינות ראש העין, מקור נביעתו, ניזון הירקון משלושה יובלים הרריים הנובעים בשומרון ובהרי בנימין - נחל קנה, נחל רבה ונחל שילה, שלושתם נחלי אכזב.

עד להקמת מפעל ירקון-נגב (בסוף שנות ה-50), היה הירקון נהר שופע[2], שהיה בכוחו למנוע מעבר מגדתו הדרומית לצפונית (כפי שגילה הצבא הבריטי במלחמת העולם הראשונה). הקרב לצליחת מעברות הירקון מונצח בשלוש אנדרטאות זיכרון לגדותיו.

היסטוריהעריכה

במאי 1948 השתלט הצבא העיראקי על מחנה הצבא במקום, שזה עתה התפנה מהכוחות הבריטים שעזבו את הארץ. ב-30 במאי 1948 כבשו כוחות אצ"ל את ראש העין, אם כי לא עמדו בפני התקפות הנגד של לוחמי חסן סלאמה, שנעזרו בצבא העיראקי שחל להגיע לאזור ונהדפו באבידות כבדות[3]. 6 חיילי אצ"ל נפלו בקרב זה[4]. האזור נכבש שוב מבצע בתק בלילה שבין ה-11 ביולי ל-12 ביולי 1948. לאחר שגדוד 32 של חטיבת אלכסנדרוני כבש את מגדל אפק פינו העיראקים את ראש העין ללא קרב, לאחר שפיזרו מוקשים והניחו מטעני נפץ במכוני השאיבה של קו המים. הכוחות מנועו את הפעלת המטענים במכוני השאיבה ופינו את המוקשים[5][6]. בכניסה לפארק אפק יש אנדרטה ל-36 הלוחמים שנפלו בכל קרבות ראש העין ומגדל צדק במהלך מלחמת העצמאות.

לאחר הקמת המדינה האזור סופח לפתח תקווה וכבר בשנת 1951 הוצע להקים במקום פארק עירוני סביב המבצר ומקורות הירקון בשטח של 750 דונם[7]. במקביל החל תכנון פרויקט מפעל ירקון-נגב[8]. התוכנית להקמת הפארק לא יצא לפועל והמקום היה מוזנח במשך שנים רבות. אבנים מהמבצר, שנשמר שלם עד שנות ה-50, נלקחו לשימוש משני וחלק מקירותיו קרסו[9][10]. הקמת הפארק החלה לבסוף בשנת 1971 על ידי עיריית פתח תקווה ורשות הגנים הלאומיים, במקום תוכנן לבנות בריכת שחייה, אגם ומסעדה[11]. במקביל החלה הקמת פארק מגדל אפק הסמוך שבשטח המוניציפלי של ראש העין[12].

בשנת 2002 הוכפל שטח הגן עם תוספת של 1,900 דונם, מאזור טחנת אבו רבאח ועד כביש 5, לאורך גדות הירקון[13]. בשטח שהוסף לגן נכללות אדמות הכפר הערבי אל מיר[14], ששכן במקום עד מלחמת העצמאות, ותושביו, שברחו במהלך הקרבות, לא הורשו לחזור אליו.

פיתוח כפארק מטרופוליניעריכה

 
בריכת הנופרים

בשנת 2003 אישרה המועצה הארצית לתכנון ולבנייה את תוכנית המתאר המחוזית לנחל הירקון במחוז מרכז (תממ 3/10) ובמחוז תל אביב (תממ 5/2), לפיתוח לאורך הירקון כריאה ירוקה וציר מרכזי לפעילות פנאי ונופש[15].

בהתאם לתוכנית מפותח פארק מטרופוליני שנמשך לאורכו של הירקון עד למפגש עם פארק הירקון בתל אביב. התוכנית כוללת שטח של כ-29,000 דונמים לאורך הירקון ויובליו. במסגרת התוכנית גם יוקמו ארבעה פארקים עירוניים שונים בשטח כולל של 7,500 דונם (כולל גני יהושע). לאורכו של הירקון צפוים להיפתח מרכזי בילוי ופנאי באזורים הצמודים לערים ושמירת האופי החקלאי בחלקים האחרים. לאורכו של הגן יסללו דרכים להולכי רגל ושבילי אופניים. אתרים ארכאולוגיים והיסטוריים יפתחו מחדש וינגשו לקהל המבקרים. מטרת התוכנית להפוך את הירקון לפארק מטרופולני בדומה לפארק אריאל שרון בסמוך לנחל איילון. מטרה נוספת היא שיקום חלקיו המזוהמים והמוזנחים של הירקון והפיכתם ממפגע סביבתי ואקלוגי לריאה ירוקה. הגן יעבור דרך מועצה אזורית דרום השרון, פתח תקווה, הוד השרון, רמת השרון, בני ברק, רמת גן ותל אביב.[16].

בשנת 2006 אושרה תוכנית להקמת פארק בשטח של 2,000 דונם בסמוך למרכז הטניס ברמת השרון[17].

בשנת 2018, נחנך פארק ואגם אקולוגי מצפון לירקון וממערב לאזור התעשייה נווה נאמן שבהוד השרון[18].

ראו גםעריכה

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ משה כוכבי, אפק - אנטיפטריס חמשת אלפים שנות היסטוריה, רעננה, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1989
  2. ^ הירקון והספקת המים באזור תל־אביב, ידיעות עיריית תל אביב, 12 באפריל 1949
  3. ^ מרדכי בר-און, יחסי כוחות במציאות קרבית ומיתוס 'דוד מול גולית' במלחמת העצמאות, ישראל: כתב עת לחקר הציונות ומדינת ישראל, חוברת 20, אביב תשע"ב, 2012, עורך: מאיר חזן
    שוחררה ראש העין מכון המים לירושלים - בידינו, מעריב, 30 במאי 1948
  4. ^ ראש-העין נכבשה אך פונתה, הבוקר, 31 במאי 1948
  5. ^ נכבשה ראש העין - מכון המים ניצל, המשקיף, 14 ביולי 1948
  6. ^ שלמה רייך, "הך בתותח ויצאו מים" - ביקור בחזית ראש העין-מגדל צדק , על המשמר, 12 באוגוסט 1948
  7. ^ אושר תקציב הפיתוח של פ"ת, על המשמר, 7 באוגוסט 1951
  8. ^ מושלמות התכניות לניצול המים של מעינות הירקון, דבר, 10 במאי 1950
  9. ^ מי זוכר את מבצר אנטיפטרוס, מעריב, 18 בנובמבר 1966
  10. ^ צבי אילן, ההרס בקטע אחד נעצר במקום אחד - ומה במקומות אחרים, דבר, 24 ביוני 1973
  11. ^ שמעון פינס, פארק על שטח 800 דונם יוקם ליד פתח־תקוה, דבר, 20 בדצמבר 1971
  12. ^ עפרה אליגון, פארק אנטיפטרוס מחפש פרוטקציה, מעריב, 20 באוקטובר 1972
    עפרה אליגון, תל-אפק ומגדל אפק, מעריב, 27 באוקטובר 1972
  13. ^ רון פז, ‏הוכפל שטח הגן הלאומי ירקון, ובית הכנסת בעין גדי הוכרז כגן לאומי, באתר גלובס, 6 במאי 2002
  14. ^ הודעות רשמיות, הבוקר, 15 בינואר 1939
  15. ^ שרון קדמי, ‏אושרה תוכנית נחל הירקון, באתר גלובס, 25 במאי 2003
  16. ^ צפריר רינתשומרים את הירקון ירוק, באתר הארץ, 18 בנובמבר 2010
    צפריר רינתשם קוד: "גאולת הירקון", באתר הארץ, 15 באוקטובר 2007
  17. ^ גיא ימין, ‏"פארק הירקון" על שטח של 2,000 דונם צפוי לקום גם ברמת השרון, באתר גלובס, 4 ביולי 2006
  18. ^ אורי חודי, ‏הוד השרון: אזור תעסוקה חדש עם פארק וטיילת אושר להפקדה, באתר גלובס, 4 ביולי 2018