מקור חיים (שכונה)
מקור חיים היא שכונה קטנה בדרום העיר ירושלים על גדות נחל רפאים, לאורך מסילת הרכבת יפו ירושלים, באזור עמק רפאים. השכונה גובלת בשכונות בקעה וגוננים ובאזור התעשייה תלפיות.
שם עריכה
השכונה נקראת על שם חיים כהן מחרקוב אשר מכספו נרכשו חלק ניכר מקרקעותיה. את הכסף תרמו בניו של חיים כהן לרגל חתונת הזהב של הוריהם. הם תרמו לחובבי ציון על מנת שתירכש בירושלים חלקת קרקע על שם אביהם.
השם מקור חיים ניתן לשכונה בהשראת הפסוק בספר תהלים (תהלים, ל"ו, י'): ”כִּי עִמְּךָ מְקוֹר חַיִּים בְּאוֹרְךָ נִרְאֶה אוֹר.”
היסטוריה עריכה
הקמה והשנים הראשונות עריכה
לאחר מלחמת העולם הראשונה פורקה חובבי ציון והכסף שנתרם על ידי בניו של חיים כהן הועבר על ידי מנחם אוסישקין לקרן קיימת לישראל[1], שרכשה את קרקעות השכונה.
השכונה תוכננה על ידי האדריכל ריכרד קאופמן עם רחוב אחד מרכזי, וחלקות קרקע מאחורי הבתים אשר יועדו למשקי עזר[2]. מקור חיים אמורה הייתה להיות שכונה דתית, והסתדרות "המזרחי" הייתה אחראית בשנים הראשונות על קבלת תושביה, והרב אברהם יצחק טיקוצ'ינסקי התמנה בה לרב השכונה. תושביה הראשונים היו בעיקר עולים מפולין בני העלייה הרביעית. למרות התכנון המקורי להקים שכונה שבה בתים מודרניים ומשוכללים, המתיישבים הראשונים של השכונה היו דלי אמצעים וחלקם אף בנו את בתיהם במו ידיהם. ישנם מוותיקי השכונה שטוענים שחלק מהמתיישבים קיבלו את הבתים בחינם[1].
בין המתיישבים הראשונים והפעילים שהקימו את ביתם בשכונה ניתן למנות את בוכוייץ ישראל ששימש מזכיר השכונה עם הקמתה. בירחון "הפועל המזרחי" אייר תרפ"ד – 1924 גיליון חמישי, קוראים על התקדמות הבניה של שכונת מקור חיים. הירחון מציין כי בשכונה התכנסה אספה כללית של חברי השכונה.
מזכיר וועד השכונה מר ישראל בוכוייץ מסר דוח לחברים בחודש תמוז תרפ"ד והודיע כי :"עוד חודש ימים יסיימו את עשרת הבתים הראשונים".
על פי ספרו של יונה כהן, בחודש אב תרפ"ד כבר הוקמו בשכונה בתים ורפתות. המיוחד בשכונה היה שהמתיישבים חשבו לנטוע בה עצי נוי אשר ישתלבו בסביבה בה קיים אוויר הרים צח ומקום שקט. אכן הוקם במקום פנסיון רוזנבוים ועוד בתים ששמשו אחר כך לריפוי חולים.
בי"ז מנחם אב תרפ"ד נערכה חגיגה לחנוכת השכונה החדשה ונורתה אבן פינה לבנין בית הכנסת[3].
לחנוכה הגיעו הרבה נכבדים וגם שייכים מכפרי הסביבה.
עד מלחמת העצמאות הייתה זו שכונה יהודית מבודדת, המוקפת בשכונות ערביות; בקעה, בית צפאפא וקטמון, ומצפון לה המושבה הגרמנית. במאורעות תרפ"ט סבלה השכונה מהתקפות מהכפר בית צפאפא שמדרום, תושביה אף פונו באופן זמני, אך היא לא סבלה מהרוגים. לאחר המאורעות הוגשו תלונות הדדיות ומשטרת המנדט עצרה אחדים מתושבי השכונה בטענה שהם היו אחראים למותו של ערבי במהלך המאורעות[4]. במקביל התנהלו משפטים נגד אחדים מתושבי בית צפאפא[5]. כשנה לאחר מאורעות תרפ"ט נעשו מאמצים לקשירת קשרים בין השכונות[6] ונחתם הסכם "ברית שלום" בין מנהיגי שתי השכונות[7]. הסכם זה ספג ביקורת רבה מהצד הערבי. במאורעות 36–39 צלפו הערבים על השכונה ולפעמים אף התקיפו את הבאים אליה.
בשנת 1940 הוקמה בה ישיבת "מקור חיים" על ידי רב השכונה השני - הרב ברוך יצחק לוין, והיא פעלה במקום עד 1962. במלחמת העצמאות הותקפה השכונה פעמים רבות מכיוון הכפר בית צפאפא אך לוחמי "ההגנה" הצליחו להדוף התקפות אלו, וגם להוציא התקפות נגד הכפר[8]. עם כיבוש קטמון במבצע יבוסי באביב 1948, חברו אליה כוחות "ההגנה" וחיברו אותה עם השכונות במרכז העיר. אנדרטה לזכר הלוחמים שנהרגו על הגנת השכונה נמצאת בסמוך לבית הכנסת הישן.
לאחר הקמת מדינת ישראל עריכה
במהלך השנים מאז קום המדינה, ובעיקר בשנים האחרונות, נהרסו רבים מבתי השכונה המקורית, ובמקומם נבנו בתים בעלי סגנון מודרני.
מתחילת המאה העשרים ואחת הגיעו לשכונה עולים רבים מצרפת, צפון אמריקה ודרום אפריקה. בינוי מואץ משך לשכונה משפחות ישראליות ותיקות רבות והיא מורכבת מפסיפס ירושלמי עשיר.
השכונה כלולה כיום במנהל הקהילתי בקעה רבתי.
גאוגרפיה עריכה
השכונה נמצאת מדרום למושבה הגרמנית, וסמוך למסילת הברזל הישנה.
רחובות ובניינים בעלי חשיבות עריכה
רחובה הראשי של השכונה נקרא "מקור חיים" ושני רחובותיה האחרים הם צרת ואביטל.
- מקור חיים מס' 10: בית הכנסת החדש "בית יוסף" לפי מנהג בני תוניס.
- מקור חיים מס' 21: בעבר פנסיון רוזנבוים-ורדי, בשנות ה-90 ישיבת מקור חיים של הרב עדין שטיינזלץ, וכיום בית הספר הדמוקרטי סאדברי.
לוח זיכרון המוצב ברחוב מקור חיים 21, על יד בית ספר סאדברי, לציון העובדה שבעבר שכן במקום פנסיון רוזנבוים-ורדי - מקור חיים מס' 30 ומס' 32 הם בתים המצופים אבני סיליקט היוצרים חזית מרשימה, ואף מיועדים לשימור.
- במקור חיים מס' 35 (המכונה "בית שיקגו") שכן בעבר ארכיון המדינה.
- מקור חיים מס' 42: בית הכנסת הישן של שכונה, אשר נבנה בשנת תרפ"ט, הודות ליוזמתו של רב השכונה הראשון - הרב טיקוצ'ינסקי. על גג בית הכנסת נבנו בשנות ה-30 עמדות הגנה מבטון עם חרכי ירי. בחצר בית הכנסת הוקמה בשנות התשעים על ידי תושבי השכונה אנדרטה לזכר 12 לוחמים שנפלו בהגנה עליה במלחמת העצמאות.
לקריאה נוספת עריכה
- יוסי שפנייר, אייל מירון וראובן גפני, מקור חיים סיפורה של שכונה בדרומה של ירושלים, יד בן צבי, ירושלים, 2015
קישורים חיצוניים עריכה
- שכונת בקעה ומקור חיים באתר עיריית ירושלים
- שכונת מקור חיים(הקישור אינו פעיל) באתר המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל
- קרבות הגנה על השכונה במלחמת העצמאות באתר גדוד מוריה
- פריצת המצור על השכונה במלחמת העצמאות באתר גדוד מוריה
- דורון הרצוג, מקור חיים - סיפורה של שכונה, בתוך "חוברת טיולים, מקום שאני אוהב" בהוצאת מכון לנדר
- דוד אסף, צילומים: ברוך גיאן, רחוב שהוא שכונה: סיור ברחוב מקור חיים, בבלוג "עונג שבת", 24 ביולי 2020
הערות שוליים עריכה
- ^ 1 2 מקור חיים - סיפורה של שכונה בדרומה של ירושלים, יד יצחק בן צבי, 2015
- ^ ריכרד קאופמן, צילום מפת אדמת עמוס, באתר מתוך: תכניות בניה בשביל ארץ ישראל, אוסף המפות ע"ש לאור, הספרייה הלאומית, 1923
- ^ חנוכת שכונה חדשה, דואר היום, 15 באוגוסט 1924
- ^ מתעלולי המשטרה הערבית, דבר, 3 באוקטובר 1929
מאסרי יהודים נמשכים, דבר, 28 באוקטובר 1929
שוב נאסרו שני יהודים ממקור חיים, דבר, 30 באוקטובר 1929 - ^ המשך חקירת מתנפלי מקור חיים, דבר, 25 במרץ 1930
מאחרוני משפטי המאורעות, דבר, 3 ביולי 1930 - ^ שלום בין יהודים וערבים רע להם, דבר, 5 ביוני 1930
- ^ הטירור של אנשי המופתי, דבר, 20 באוגוסט 1930
- ^ נהדפו התקפות חזקות על מקור חיים, דבר, 7 בינואר 1948