מקור חיים (שכונה)
מקור חיים היא שכונה בדרום העיר ירושלים על גדות נחל רפאים, מדרום למושבה הגרמנית, ולאורך מסילת הרכבת יפו ירושלים, הגובלת בשכונות בקעה, גוננים ובאזור התעשייה תלפיות מדרומה ומזרחה.
| מידע | |
|---|---|
| עיר |
ירושלים  |
| תאריך ייסוד | 1924[1] |
| קואורדינטות | 31°45′15″N 35°12′45″E / 31.75404167°N 35.21255556°E |
|
(למפת ירושלים רגילה)   מקור חיים | |
  | |
השכונה כלולה במנהל הקהילתי בקעה רבתי.
שם השכונה
עריכהקרקעות השכונה כונו בתחילה "אדמת עמוס",[2] ולאחר הקמת השכונה נקראה "מקור חיים" על שם חיים כהן מחרקוב אשר מכספו ומכספי בניו נרכשו חלק ניכר מקרקעותיה.[3] את הכסף תרמו בניו של חיים כהן לרגל חתונת הזהב של הוריהם לתנועת חובבי ציון, על מנת שתירכש בירושלים חלקת קרקע על שם אביהם.
היסטוריה
עריכההקמה והשנים הראשונות
עריכהלאחר מלחמת העולם הראשונה פורקה תנועת חובבי ציון והכסף שנתרם על ידי בניו של חיים כהן הועבר על ידי מנחם אוסישקין לקרן קיימת לישראל,[4] שרכשה את קרקעות השכונה.
השכונה תוכננה על ידי האדריכל ריכרד קאופמן עם רחוב אחד מרכזי, וחלקות קרקע מאחורי הבתים אשר יועדו למשקי עזר. מקור חיים אמורה הייתה להיות שכונה דתית. והסתדרות "המזרחי" הייתה אחראית בשנים הראשונות על רישום וקליטת תושביה. הרב אברהם יצחק טיקוצ'ינסקי התמנה בה לרב השכונה. תושביה הראשונים היו בעיקר עולים מפולין אנשי העלייה הרביעית.
התכנון המקורי היה להקים שכונה שבה בתים מודרניים ומשוכללים. אולם המתיישבים הראשונים של השכונה היו דלי-אמצעים וחלקם אף בנו את בתיהם במו ידיהם. ישנם מוותיקי השכונה שטוענים שחלק מהמתיישבים קיבלו את הבתים בחינם.[4]
בין המתיישבים הראשונים והפעילים שהקימו את ביתם בשכונה ניתן למנות את ישראל בוכוייץ ששימש מזכיר השכונה עם הקמתה. מזכיר ועד השכונה מר ישראל בוכוייץ מסר דו"ח לחברים בחודש תמוז תרפ"ד, והודיע כי :"עוד חודש ימים יסיימו את עשרת הבתים הראשונים".[דרוש מקור]
על פי ספרו של יונה כהן, התאפיינה השכונה בתחילתה בפעילות חקלאית של המתיישבים. בחודש אב תרפ"ד (1924) הוקמו בשכונה בתים ולצידן רפתות. המיוחד בשכונה היה שהמתיישבים חשבו לנטוע בה עצי נוי, אשר ישתלבו בסביבה בה קיים אוויר הרים צח ומקום שקט. וכך, הוקם בשכונה פנסיון רוזנבוים.[5]
ב-17 באוגוסט 1924 נערך טקס חנוכת השכונה החדשה.[6] ב-14 בנובמבר 1926 נערך טקס הנחת אבן הפינה לבית הכנסת בשכונה.[7]
עד מלחמת העצמאות הייתה מקור חיים שכונה יהודית מבודדת, המוקפת בשכונות ערביות: בדרום בית צפאפא, במערב קטמון, בצפון בקעה, המושבה היוונית, והמושבה הגרמנית ובמזרח מחנה אל-עלמיין הבריטי, שהפריד אותה מהשכונה תלפיות. במאורעות תרפ"ט סבלה השכונה מהתקפות מהכפר בית צפאפא שמדרום, ותושביה אף פונו באופן זמני. לאחר המאורעות הוגשו תלונות הדדיות ומשטרת המנדט עצרה אחדים מתושבי השכונה, בטענה שהם היו אחראים למותו של ערבי במהלך המאורעות.[8] במקביל התנהלו משפטים נגד אחדים מתושבי בית צפאפא.[9] כשנה לאחר מאורעות תרפ"ט נעשו מאמצים לקשירת קשרים בין השכונות[10] ונחתם הסכם "ברית שלום" בין מנהיגי שתי השכונות.[11] הסכם זה ספג ביקורת רבה מהצד הערבי. במהלך המרד הערבי הגדול, בין השנים 1936 ל-1939, צלפו הערבים על השכונה ולפעמים אף התקיפו את הבאים אליה.
בשנת 1940 הוקמה בשכונה ישיבת "מקור חיים" על ידי רב השכונה השני - הרב ברוך יצחק לוין, והיא פעלה במקום עד 1962.
השכונה הייתה נתונה למצור במהלך השלב הראשון של מלחמת העצמאות מדצמבר 1947 ועד מאי 1948, במהלכו הותקפה השכונה כ-14 פעמים על ידי כוחות ערביים[1] בעקבות מסירת מחנה אל-עלמיין לידיים ערביות,[12] אך לוחמי "ההגנה" הצליחו להדוף התקפות אלו, וגם להוציא התקפות נגד.[13] הנשים והילדים פונו מהשכונה,[12] ונותרו בה רק צעירים פעילי ההגנה, ש-13 מהם נפלו על הגנת השכונה.[1] עם כיבוש קטמון במבצע יבוסי באביב 1948, חברו אליה כוחות "ההגנה" וחיברו אותה עם השכונות במרכז העיר. אנדרטה לזכר הלוחמים שנהרגו על הגנת השכונה נמצאת בסמוך לבית הכנסת הישן.
לאחר הקמת מדינת ישראל
עריכהב-1951 הוקמה בסמוך לשכונה מעברת מקור חיים. המעברה אכלסה בשיאה כ-5,000 איש, ונודעה בתנאי החיים הקשים שבה. המעברה הייתה המעברה הראשונה בירושלים שהוחל בפירוקה, והושלם עד מחצית 1956.[1][14] תושבי המעברה עברו ברובם לשיכונים שנבנו בשכונת הקטמונים.[15]
בשנות ה-60 של המאה ה-20, במסגרת תוכנית המתאר של ירושלים הוחלט להרחיב את אזור התעשייה תלפיות על חשבון חלקה הדרומי של מקור חיים. לאחר מאבק ממושך של תושבי השכונה, הוחלט לייעד מחדש את השטח למגורים ולא לתעשייה והתוכנית בוטלה.[16]
עד שנות השמונים של המאה ה-20 נהרסו רבים מבתי השכונה המקוריים, ובמקומם נבנו בתים גבוהים ומבני תעשייה ומסחר.[1]
החל מתחילת המאה העשרים ואחת עוברת השכונה תהליך בינוי מואץ. בתי דירות גבוהים נבנו במגרשים הפנויים שנותרו בה, בעיקר בחלקה הדרומי, וכן נמשכה הריסת הבתים המקוריים ובנית בתי דירות גבוהים במקומם.
בסמוך לשכונה מתוכננת לעבור שלוחה של הקו הכחול של הרכבת הקלה בירושלים,[17] ואושרה הקמתם של מגדלי מגורים בגובה של עד שלושים קומות.[18]
רחובות ובניינים בשכונה
עריכה
רחובה הראשי של השכונה נקרא "מקור חיים" ושני רחובותיה האחרים הם צֶרֶת ואביטל.
- ברחוב מקור חיים בבית מס' 10: בית הכנסת החדש "בית יוסף" לפי מנהג יוצאי תוניס.
- ברחוב מקור חיים בבית מס' 21: לאחר הקמת השכונה, פעל בו פנסיון רוזנבוים-ורדי, בשנות ה-80 של המאה ה-20 פעלה בו ישיבת מקור חיים של הרב עדין שטיינזלץ, ובהמשך פעל בו בית הספר הדמוקרטי סאדברי.
- ברחוב מקור חיים בית מס' 30 ומס' 32: הבתים מצופים אבני סיליקט בסדר גאומטרי ייחודי היוצר חזית מרשימה, ואף מיועדים לשימור.
- ברחוב מקור חיים בית מס' 35 (המכונה "בית שיקגו"): שכן בשנים 1992–2014 ארכיון המדינה, שעבר בהמשך להר חוצבים.
- ברחוב מקור חיים בית מס' 42: בית הכנסת הישן של השכונה, אשר נבנה בשנת תרפ"ט (1929), הודות ליוזמתו של רב השכונה הראשון - הרב טיקוצ'ינסקי. על גג בית הכנסת נבנו בשנות ה-30 של המאה ה-20 עמדות הגנה מבטון עם חרכי ירי. בחצר בית הכנסת הוקמה בשנות התשעים של המאה ה-20 על ידי תושבי השכונה אנדרטה לזכר 12 לוחמים שנפלו בהגנה עליה במלחמת העצמאות.
לקריאה נוספת
עריכה- יוסי שפנייר, אייל מירון וראובן גפני, מקור חיים סיפורה של שכונה בדרומה של ירושלים, יד בן צבי, ירושלים, 2015
קישורים חיצוניים
עריכה
- שכונת בקעה ומקור חיים באתר עיריית ירושלים
- שכונת מקור חיים באתר המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל
- קרבות הגנה על השכונה במלחמת העצמאות באתר גדוד מוריה
- פריצת המצור על השכונה במלחמת העצמאות באתר גדוד מוריה
- דורון הרצוג, מקור חיים - סיפורה של שכונה, בתוך "חוברת טיולים, מקום שאני אוהב" בהוצאת מכון לנדר
- דוד אסף, צילומים: ברוך גיאן, רחוב שהוא שכונה: סיור ברחוב מקור חיים, בבלוג "עונג שבת", 24 ביולי 2020
הערות שוליים
עריכה- ^ 1 2 3 4 5 ירושלים – מקור חיים, באתר המעברות - העמותה למורשת המעברות
- ^ מפת ירושלים עם סימון שטח השכונה 'אדמת עמוס'. בתוך חוברת בהוצאת חברת הכשרת הישוב "מגרשי בנין בירושלים". ירושלים, דפוס גולדברג, תרפ"ג. עמ' 6., באתר הספרייה הלאומית, אוסף המפות ע"ש ערן לאור
- ^ יצחק גור-אריה, קוים מפנקס-יומני, ד: מקור חיים, דואר היום, 4 בינואר 1925
- ^ 1 2 מקור חיים - סיפורה של שכונה בדרומה של ירושלים, יד יצחק בן צבי, 2015
- ^ "פנסיון רוזנבוים" מקור היים- ירושלים, הַבֹּקֶר, 30 באוגוסט 1946
- ^ חנוכת שכונה חדשה, דואר היום, 15 באוגוסט 1924
- ^ בשכונת מקור חיים, דואר היום, 16 בנובמבר 1926
- ^ מתעלולי המשטרה הערבית, דבר, 3 באוקטובר 1929
מאסרי יהודים נמשכים, דבר, 28 באוקטובר 1929
שוב נאסרו שני יהודים ממקור חיים, דבר, 30 באוקטובר 1929 - ^ המשך חקירת מתנפלי מקור חיים, דבר, 25 במרץ 1930
מאחרוני משפטי המאורעות, דבר, 3 ביולי 1930 - ^ שלום בין יהודים וערבים רע להם, דבר, 5 ביוני 1930
- ^ הטירור של אנשי המופתי, דבר, 20 באוגוסט 1930
- ^ 1 2 אשר לזר, מקור חיים בירושלים, הארץ, 22 ביוני 1948
- ^ נהדפו התקפות חזקות על מקור חיים, דבר, 7 בינואר 1948
- ^ מעברת מקור חיים לפני חיסולה, דבר, 13 בינואר 1956
- ^ י גראגנשטיין, כאן הייתה מעברה, הצופה, 8 באוגוסט 1958
- ^ נדב שרגאי, הוקפא תיעוש מקור חיים, כל העיר, 9 במאי 1980
נדב שרגאי, העירייה החליטה מקור־חיים — שכונת מגורים, כל העיר, 6 במרץ 1981 - ^ יעל דראל, למרות התנגדות תושבי השכונה: הקו הכחול בירושלים יקודם בתוואי של עמק רפאים, באתר TheMarker, 18 ביוני 2018
- ^ לקראת פרויקט גדול: הסכם קומבינציה נחתם בשכונת מקור חיים – בתוכנית מגדל בן 23 קומות, באתר כל העיר, 24 בנובמבר 2021
נפרדים מהשיכונים: תוכניות הבנייה שאושרו בשכונות הוותיקות בירושלים, באתר כל העיר, 7 במרץ 2023