מקור חיים (שכונה)

שכונה בירושלים

מקור חיים היא שכונה קטנה בדרום העיר ירושלים על גדות נחל רפאים, לאורך מסילת הרכבת יפו ירושלים, באזור עמק רפאים. השכונה גובלת בשכונות בקעה וגוננים ובאזור התעשייה תלפיות.

מקור חיים
מידע
עיר ירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך ייסוד 1924[1]
קואורדינטות 31°45′15″N 35°12′45″E / 31.75404167°N 35.21255556°E / 31.75404167; 35.21255556
(למפת ירושלים רגילה)
 
מקור חיים
מקור חיים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קרקעות השכונה כונו בתחילה "אדמת עמוס",[2] ולאחר הקמת השכונה נקראה "מקור חיים" על שם חיים כהן מחרקוב אשר מכספו נרכשו חלק ניכר מקרקעותיה.[3] את הכסף תרמו בניו של חיים כהן לרגל חתונת הזהב של הוריהם. הם תרמו לחובבי ציון על מנת שתירכש בירושלים חלקת קרקע על שם אביהם.

היסטוריה

עריכה

הקמה והשנים הראשונות

עריכה

לאחר מלחמת העולם הראשונה פורקה חובבי ציון והכסף שנתרם על ידי בניו של חיים כהן הועבר על ידי מנחם אוסישקין לקרן קיימת לישראל,[4] שרכשה את קרקעות השכונה.

השכונה תוכננה על ידי האדריכל ריכרד קאופמן עם רחוב אחד מרכזי, וחלקות קרקע מאחורי הבתים אשר יועדו למשקי עזר. מקור חיים אמורה הייתה להיות שכונה דתית, והסתדרות "המזרחי" הייתה אחראית בשנים הראשונות על קבלת תושביה, והרב אברהם יצחק טיקוצ'ינסקי התמנה בה לרב השכונה. תושביה הראשונים היו בעיקר עולים מפולין בני העלייה הרביעית. למרות התכנון המקורי להקים שכונה שבה בתים מודרניים ומשוכללים, המתיישבים הראשונים של השכונה היו דלי אמצעים וחלקם אף בנו את בתיהם במו ידיהם. ישנם מוותיקי השכונה שטוענים שחלק מהמתיישבים קיבלו את הבתים בחינם.[4]

בין המתיישבים הראשונים והפעילים שהקימו את ביתם בשכונה ניתן למנות את בוכוייץ ישראל ששימש מזכיר השכונה עם הקמתה. מזכיר וועד השכונה מר ישראל בוכוייץ מסר דוח לחברים בחודש תמוז תרפ"ד והודיע כי :"עוד חודש ימים יסיימו את עשרת הבתים הראשונים".[דרוש מקור]

על פי ספרו של יונה כהן, בחודש אב תרפ"ד כבר הוקמו בשכונה בתים ורפתות. המיוחד בשכונה היה שהמתיישבים חשבו לנטוע בה עצי נוי אשר ישתלבו בסביבה בה קיים אוויר הרים צח ומקום שקט. אכן הוקם במקום פנסיון רוזנבוים.[5]

ב-17 באוגוסט 1924 נערך טקס חנוכת השכונה החדשה.[6] ב-14 בנובמבר 1926 נערך טקס הנחת אבן הפינה לבית הכנסת בשכונה.[7]

עד מלחמת העצמאות הייתה מקור חיים שכונה יהודית מבודדת, המוקפת בשכונות ערביות: בדרום בית צפאפא, במערב קטמון, בצפון בקעה, המושבה היוונית, והמושבה הגרמנית ובמזרח מחנה אל-עלמיין הבריטי, שהפריד אותה מתלפיות. במאורעות תרפ"ט סבלה השכונה מהתקפות מהכפר בית צפאפא שמדרום, ותושביה אף פונו באופן זמני. לאחר המאורעות הוגשו תלונות הדדיות ומשטרת המנדט עצרה אחדים מתושבי השכונה בטענה שהם היו אחראים למותו של ערבי במהלך המאורעות.[8] במקביל התנהלו משפטים נגד אחדים מתושבי בית צפאפא.[9] כשנה לאחר מאורעות תרפ"ט נעשו מאמצים לקשירת קשרים בין השכונות[10] ונחתם הסכם "ברית שלום" בין מנהיגי שתי השכונות.[11] הסכם זה ספג ביקורת רבה מהצד הערבי. במהלך המרד הערבי הגדול, בין 1936 ל-1939, צלפו הערבים על השכונה ולפעמים אף התקיפו את הבאים אליה.

 
בית הכנסת השכונתי נבנה בשנת תרפ"ט, עם עמדות השמירה שנוספו עליו והאנדרטה שנוספה בחזיתו

בשנת 1940 הוקמה בשכונה ישיבת "מקור חיים" על ידי רב השכונה השני - הרב ברוך יצחק לוין, והיא פעלה במקום עד 1962.

השכונה הייתה נתונה למצור במהלך השלב הראשון של מלחמת העצמאות מדצמבר 1947 ועד מאי 1948, במהלכו הותקפה השכונה כ-14 פעמים על ידי כוחות ערביים[1] בעקבות מסירת מחנה אל-עלמיין לידיים ערביות,[12] אך לוחמי "ההגנה" הצליחו להדוף התקפות אלו, וגם להוציא התקפות נגד.[13] הנשים והילדים פונו מהשכונה,[12] ונותרו בה רק צעירים פעילי ההגנה, ש-13 מהם נפלו על הגנת השכונה.[1] עם כיבוש קטמון במבצע יבוסי באביב 1948, חברו אליה כוחות "ההגנה" וחיברו אותה עם השכונות במרכז העיר. אנדרטה לזכר הלוחמים שנהרגו על הגנת השכונה נמצאת בסמוך לבית הכנסת הישן.

 
יד לנופלים. מגיני מקור חיים תש"ח

לאחר הקמת מדינת ישראל

עריכה

ב-1951 הוקמה בסמוך לשכונה מעברת מקור חיים. המעברה אכלסה בשיאה כ-5,000 איש, ונודעה בתנאי החיים הקשים שבה. המעברה הייתה המעברה הראשונה בירושלים שהוחל בפירוקה, שהושלם עד מחצית 1956.[1][14] תושבי המעברה עברו ברובם לשיכונים שנבנו בשכונת הקטמונים.[15]

בשנות ה-60 של המאה ה-20, במסגרת תוכנית המתאר של ירושלים הוחלט להרחיב את אזור התעשייה תלפיות על חשבון חלקה הדרומי של מקור חיים. לאחר מאבק ממושך של תושבי השכונה, החולט לייעד מחדש את השטח למגורים ולא לתעשייה והתוכנית בולטה.[16]

עד שנות השמונים נהרסו רבים מבתי השכונה המקורית, ובמקומם נבנו בתים גבוהים ומבני תעשייה ומסחר.[1]

החל מתחילת המאה העשרים ואחת עוברת השכונה תהליך של בינוי מואץ של בתי דירות במגרשים הפנויים שנותרו בה, בעיקר בחלקה הדרומי. בנוסף מתוכננת לעבור בסמוך שלוחה של הקו הכחול של הרכבת הקלה בירושלים,[17] ואושרה הקמתם של מגדלי מגורים בגובה של עד שלושים קומות.[18]

מיקום

עריכה

השכונה נמצאת מדרום למושבה הגרמנית, וסמוך למסילת הברזל הישנה.

השכונה כלולה במנהל הקהילתי בקעה רבתי.

רחובות ובניינים בעלי חשיבות

עריכה
 
רחוב מקור חיים

רחובה הראשי של השכונה נקרא "מקור חיים" ושני רחובותיה האחרים הם צרת ואביטל.

  • מקור חיים מס' 10: בית הכנסת החדש "בית יוסף" לפי מנהג בני תוניס.
  • מקור חיים מס' 21: בעבר פנסיון רוזנבוים-ורדי, בשנות ה-90 ישיבת מקור חיים של הרב עדין שטיינזלץ, וכיום בית הספר הדמוקרטי סאדברי.
     
    לוח זיכרון המוצב ברחוב מקור חיים 21, על יד בית ספר סאדברי, לציון העובדה שבעבר שכן במקום פנסיון רוזנבוים-ורדי
  • מקור חיים מס' 30 ומס' 32 הם בתים המצופים אבני סיליקט היוצרים חזית מרשימה, ואף מיועדים לשימור.
  • במקור חיים מס' 35 (המכונה "בית שיקגו") שכן בעבר ארכיון המדינה.
  • מקור חיים מס' 42: בית הכנסת הישן של שכונה, אשר נבנה בשנת תרפ"ט, הודות ליוזמתו של רב השכונה הראשון - הרב טיקוצ'ינסקי. על גג בית הכנסת נבנו בשנות ה-30 עמדות הגנה מבטון עם חרכי ירי. בחצר בית הכנסת הוקמה בשנות התשעים על ידי תושבי השכונה אנדרטה לזכר 12 לוחמים שנפלו בהגנה עליה במלחמת העצמאות.
 
שלט ליד הבית שבו שכן פנסיון רוזנבוים בשכונת מקור חיים המספר את קורותיו

לקריאה נוספת

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא מקור חיים בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ 1 2 3 4 5 ירושלים – מקור חיים, באתר המעברות - העמותה למורשת המעברות
  2. ^ מפת ירושלים עם סימון שטח השכונה 'אדמת עמוס'. בתוך חוברת בהוצאת חברת הכשרת הישוב "מגרשי בנין בירושלים". ירושלים, דפוס גולדברג, תרפ"ג. עמ' 6., באתר הספרייה הלאומית, אוסף המפות ע"ש ערן לאור
  3. ^ יצחק גור-אריה, קוים מפנקס-יומני, ד: מקור חיים, דואר היום, 4 בינואר 1925
  4. ^ 1 2 מקור חיים - סיפורה של שכונה בדרומה של ירושלים, יד יצחק בן צבי, 2015
  5. ^ "פנסיון רוזנבוים" מקור היים- ירושלים, הַבֹּקֶר, 30 באוגוסט 1946
  6. ^ חנוכת שכונה חדשה, דואר היום, 15 באוגוסט 1924
  7. ^ בשכונת מקור חיים, דואר היום, 16 בנובמבר 1926
  8. ^ מתעלולי המשטרה הערבית, דבר, 3 באוקטובר 1929
    מאסרי יהודים נמשכים, דבר, 28 באוקטובר 1929
    שוב נאסרו שני יהודים ממקור חיים, דבר, 30 באוקטובר 1929
  9. ^ המשך חקירת מתנפלי מקור חיים, דבר, 25 במרץ 1930
    מאחרוני משפטי המאורעות, דבר, 3 ביולי 1930
  10. ^ שלום בין יהודים וערבים רע להם, דבר, 5 ביוני 1930
  11. ^ הטירור של אנשי המופתי, דבר, 20 באוגוסט 1930
  12. ^ 1 2 אשר לזר, מקור חיים בירושלים, הארץ, 22 ביוני 1948
  13. ^ נהדפו התקפות חזקות על מקור חיים, דבר, 7 בינואר 1948
  14. ^ מעברת מקור חיים לפני חיסולה, דבר, 13 בינואר 1956
  15. ^ י גראגנשטיין, כאן הייתה מעברה, הצופה, 8 באוגוסט 1958
  16. ^ נדב שרגאי, הוקפא תיעוש מקור חיים, כל העיר, 9 במאי 1980
    נדב שרגאי, העירייה החליטה מקור־חיים — שכונת מגורים, כל העיר, 6 במרץ 1981
  17. ^ יעל דראל, למרות התנגדות תושבי השכונה: הקו הכחול בירושלים יקודם בתוואי של עמק רפאים, באתר TheMarker‏, 18 ביוני 2018
  18. ^ לקראת פרויקט גדול: הסכם קומבינציה נחתם בשכונת מקור חיים – בתוכנית מגדל בן 23 קומות, באתר כל העיר, 24 בנובמבר 2021
    נפרדים מהשיכונים: תוכניות הבנייה שאושרו בשכונות הוותיקות בירושלים, באתר כל העיר, 7 במרץ 2023