פתיחת התפריט הראשי
סיכת כנפיים של מקלען אוויר בחיל האוויר הישראלי
סיכת כנפיים של מקלען אוויר בחיל האוויר של ארצות הברית בין השנים 1943-1953

מקלען אוויר היה איש צוות מטוס שהיה אחראי על תפעול מקלעים ותותחים במטוס.

עד שנות החמישים של המאה ה-20, במיוחד בתקופת מלחמת העולם השנייה, במטוסים גדולים שהיו חמושים במספר של מקלעים ותותחים היה צורך באנשי צוות שיתפעלו את המקלעים. למשל במטוס B-17 מבצר מעופף היו 13 מקלעי 0.5 בראונינג. חלקם הופעלו על ידי נווט, מטילן, מהנדס טיסה ואלחוטן, את השאר הפעילו ארבעה מקלענים.

לאחר שמקלעים הפכו לאוטומטיים והמטוסים מתקופת מלחמת העולם השנייה יצאו משירות, התבטל הצורך במקצוע מקלען אוויר.

בחיל האוויר הישראליעריכה

בחיל האוויר הישראלי מקלען אוויר היו בוגרי קורס טיס במסגרת טייסת נמ"א (נווטים, מקלענים/מטילנים, אלחוטנים). בסיום הקורס קיבלו החניכים דרגת סג"ם וכנפי טיסה שבמרכזן כוונת.

ערב מבצע קדש שירתו בחיל האוויר שישה מקלעני אוויר במטוסי B-17 ומקלען אחד במטוס תובלה אחר.[1]. ב-1958 יצא מטוס B-17 משרות חיל האוויר והמקצוע הזה בוטל בחיל.

מקלעני האוויר הידועים בתולדות חיל האוויר הם תת-אלוף שעיה לָזַרסון וצבי אבידרור מוותיקי טייסת הפטישים.

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא מקלען אוויר בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ יצחק שטייגמן, "תולדות חיל האוויר - מעצמאות לקדש 1949-1956"