מקס ורסטאפן

נהג מירוצים הולנדי

מקס אמיליאן ורסטאפןהולנדית: Max Emilian Verstappen, נולד ב-30 בספטמבר 1997) הוא נהג מרוצים הולנדי-בלגי המתחרה בפורמולה 1 עבור קבוצת רד בול. ורסטאפן ערך את הופעת הבכורה שלו בפורמולה במירוץ הפתיחה של עונת 2015, בגיל 17 שנים ו-166 ימים והפך לנהג הצעיר ביותר בתולדות האליפות. עונה לאחר מכן קבע שיא נוסף כשהפך לנהג הצעיר ביותר שניצח במרוץ. בעונת 2021 זכה באליפות הנהגים.

מקס ורסטאפן
ורסטאפן, 2017
ורסטאפן, 2017
לידה 30 בספטמבר 1997 (בן 24)
בלגיה
שם לידה מקס אמיליאן ורסטאפן
לאום הולנדהולנד הולנדי
מקום מגורים מונקו עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Kelly Piquet (ינואר 2021–הווה) עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • Talent of the year (2014)
  • Dutch Sportsman of the year (2016)
  • Lorenzo Bandini Trophy (2016) עריכת הנתון בוויקינתונים
קבוצה נוכחית רד בול
קריירת פורמולה 1
אליפויות 1 (2021)
מרוצים 149
ניצחונות 26
פודיומים 67
נקודות בקריירה 1,732.5
זינוקים מפול פוזישן 15
הקפות מהירות 18
קבוצות

טורו רוסו (2015‏-2016)

רד בול (2016-היום)
MaxVerstappenSignature.png עריכת הנתון בוויקינתונים
www.verstappen.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

משפחהעריכה

מקס נולד למשפחה בעלת מסורת מוטורית - אביו, יוס ורסטאפן, הוא נהג עבר בפורמולה 1, ואמו, סופי קומפן, התחרתה בקארטינג[1]. דודו, אנתוני קומפן, התחרה בעבר במרוצי אנדורו ואחר כך בסבב אליפות אירופה בנאסקאר. כבן לאב הולנדי ואם בלגית הוא מחזיק באזרחות כפולה. אף על פי שנולד בבלגיה הוא מתחרה תחת הדגל ההולנדי.

ורסטאפן החל להתחרות בפורמולה 1 עוד בטרם קיבל רישיון נהיגה אזרחי, אותו קיבל בגיל 18, כחצי שנה לאחר שהחל להתחרות בסבב[2].

קריירהעריכה

קארטינגעריכה

ורסטאפן החל להתחרות בקארטינג בגיל ארבע וחצי. בשנת 2006 התחרה בקטגוריית המינימקס וזכה באליפות בלגיה[3], שנה לאחר מכן זכה באליפות הולנד באותה קטגוריה[4]. בשנת 2008 החל להתחרות גם בקטגוריית הקדאט וזכה האליפות בקטגוריה, במקביל לזכייה בקטגוריית המינימקס[5][6]. בשנת 2009 זכה באליפות פלנדריה בקטגוריית המינימקס[7] ובאליפות בלגיה בקטגוריית KF5[8]. בשנת 2010 החל להתחרות בתחרויות בינלאומיות - הוא סיים במקום השני באליפות העולם בקטגוריית KF3[9] וזכה באליפות אירופה באותה קטגוריה[10]. הוא זכה שוב בתואר בעונה לאחר מכן[11] ובשנת 2012 זכה באליפות בקטגוריית ה-KF2[12]. בשנת 2013 התחרה באליפות אירופה בקטגוריית ה-KZ1 ובקטגוריית ה-KF וזכה בתואר האליפות הכפול.

בשנת 2014 התחרה במשך עונה אחת באליפות אירופה בפורמולה 3 אותה סיים במקום השלישי.

פורמולה 1עריכה

באוגוסט 2014 הצטרף ורסטאפן לתוכנית הפיתוח של רד בול, לאחר ששקל הצטרפות לקבוצת הפיתוח של מרצדס[13]. שישה ימים לאחר מכן הוכרז כי ורסטאפן ינהג בעונה הקרובה עבור קבוצת טורו רוסו[14]. ב-15 במרץ 2015 השתתף בגרנד פרי אוסטרליה שפתח את עונת 2015 והפך לנהג הצעיר ביותר בתולדות הפורמולה 1, כשהוא בן 17 שנים ו-166 ימים[15]. במהלך המרוץ הראשון נאלץ לפרוש בעקבות בעיות במנוע ואת הנקודות הראשונות צבר כשסיים במקום השביעי בגרנד פרי מלזיה, המרוץ השני של העונה. במהלך העונה הצליח לסיים פעמיים במקום הרביעי (הונגריה וארצות הברית) ובסיומה צבר 49 נקודות. לאחר סיום העונה זכה בשלושה תארים: רוקי העונה, אישיות העונה ופרס על המהלך של השנה, שניתן לו בעקבות עקיפה שביצע על פליפה נאסר במהלך גרנד פרי בלגיה[16].

את עונת 2016 פתח בקבוצת טורו רוסו, אך לאחר ארבעה מרוצים הועבר לקבוצת רד בול, במקומו של דניאיל קוויט[17]. בגרנד פרי ספרד השיג את ניצחונו הראשון בפורמולה 1 והפך לנהג הצעיר ביותר אי פעם שניצח במרוץ גרנד פרי[18]. לאחר הניצחון המשיך לבלוט בסגנון הנהיגה החזק שלו והשיג שישה פודיומים עד לסיום העונה, אותה סיים במקום החמישי עם 204 נקודות.

במהלך 14 המרוצים הראשונים של עונת 2017 פרש שבע פעמים: ארבע פעמים בשל בעיות מכניות[19] ושלוש פעמים נוספות בשל תאונות במהלך ההקפה הראשונה. במרוצים שהצליח לסיים הגיע לפודיום (סין) ובחמישה מרוצים נוספים סיים במקום הרביעי או החמישי. החלק האחרון של העונה היה מוצלח יותר. הוא השיג ניצחון שני בקריירה בגרנד פרי מלזיה, יום לאחר שחגג את יום הולדתו ה-20. במרוץ הבא, שנערך ביפן סיים שני ובארצות הברית חצה את קו הסיום שלישי, אך לבסוף הורד למקום הרביעי בשל עקיפה של קימי רייקונן שבוצעה מחוץ לגבולות המסלול[20]. שבוע לאחר מכן השיג את הניצחון השני בעונה בגרנד פרי מקסיקו לאחר שעקף את סבסטיאן פטל בהקפה הראשונה והוביל לאורך כל המרוץ[21].

 
ורסטאפן בגרנד פרי סין (2018)

עונת 2018 נפתחה עם שישה מרוצים בהם היה מעורב בהתנגשויות. באוסטרליה דורג רביעי, אך איבד מקום בזינוק לקווין מגנוסן. בניסיון לעקוף את הדני הסתחרר עם הרכב, שנפגע, ואיבד מספר מקומות. הוא הצליח לשפר את המיקום וסיים את המרוץ במקום השישי[22]. במרוץ הבא, שנערך בבחריין, התרסק במהלך מקצה הדירוג וזינק מהמקום ה-15[23]. בהקפה הראשונה הצליח לשפר את המיקום והגיע עד לטווח הנקודות. ניסיון לעקוף את לואיס המילטון בתחילת ההקפה השנייה הסתיים בהתנגשות בין השניים, התנגשות שגרמה לתקר בגלגל והכריחה אותו לפרוש[24]. בסין זינק חמישי ועלה למקום השלישי בסיום ההקפה הראשונה. ורסטאפן ודניאל ריקארדו עצרו להחלפת צמיגים לאחר יציאת מכונית בטיחות, דבר שהקנה להם יתרון על פני הנהגים שלפניהם. ניסיון לעקיפה של פטל הוביל להתנגשות בין השניים שהובילה לירידה זמנית למקום השמיני. הוא חצה את קו הסיום רביעי, אך עונש של 10 שניות בעקבות התאונה הוריד אותו מקום אחד למטה בדירוג הסופי[25]. בגרנד פרי אזרבייג'ן נאבקו ורסטאפן וריקארדו על המקום הרביעי. לאחר מספר החלפות מקום בין השניים במהלך המרוץ, התנגש ריקארדו מאחור ברכבו של ורסטאפן תוך כדי ניסיון עקיפה שלא צלח בהקפה ה-40 של המרוץ. שני הנהגים נאלצו לפרוש[26].

בגרנד פרי ספרד השיג את הפודיום הראשון בעונה לאחר שסיים שלישי אחרי צמד נהגי קבוצת מרצדס. גם במרוץ זה היה מעורב בתאונה לאחר שהתנגש ברכבו של לאנס סטרול, התנגשות שגרמה לנזק קל בכנף הקדמית. במקצה האימון השלישי של גרנד פרי מונקו ריסק את המכונית. טכנאי הקבוצה לא הספיקו לתקן את המכונית בזמן למקצה הדירוג והוא נאלץ לזנק מהמקום האחרון. למרות שמונקו נחשב למסלול בו קשה לבצע עקיפות הצליח לסיים במקום התשיעי, תוך שהוא עוקף שישה נהגים בדרך[27].

בחצי השני של העונה הפגין ביצועים טובים וסיים ארבע פעמים בפוודיום: בבלגיה, סינגפור, יפור וארצות הברית, מרוץ אותו סיים במקום השני לאחר שזינק מהמקום ה-18. במקסיקו השיג את הניצחון השני בעונה. בברזיל היה קרוב לרשום ניצחון נוסף לאחר שעקף את קימי רייקונן, ולטרי בוטאס ולואיס המילטון. התנגשות עם אסטבן אוקון, נהגה של קבוצת פורס אינדיה, גרמה לו לסיים את המרוץ שני אחרי המילטון. לאחר המרוץ התעמת ורסטאפן עם אוקון ודחף אותו. בעקבות המקרה נענש על ידי FIA ביומיים של עבודות לטובת הציבור[28]. את העונה סיים עם פודיום נוסף - מקום שלישי בגרנד פרי אבו דאבי.

מרוציםעריכה

פורמולה 1עריכה

שנה קבוצה 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 מיקום נקודות
2015 טורו רוסו אוסטרליה 
פרש
מלזיה 
7
הרפובליקה העממית של סין 
17
בחריין 
פרש
ספרד 
11
מונקו 
פרש
קנדה 
15
אוסטריה 
8
בריטניה 
פרש
הונגריה 
4
בלגיה 
8
איטליה 
12
סינגפור 
8
יפן 
9
רוסיה 
10
ארצות הברית 
4
מקסיקו 
9
ברזיל 
9
איחוד האמירויות הערביות 
16
12 49
2016 טורו רוסו אוסטרליה 
10
בחריין 
6
הרפובליקה העממית של סין 
8
רוסיה 
פרש
- - - - 5 204
רד בול - - - - ספרד 
1
מונקו 
פרש
קנדה 
4
אזרבייג'ן 
8
אוסטריה 
2
בריטניה 
2
הונגריה 
5
גרמניה 
3
בלגיה 
11
איטליה 
7
סינגפור 
6
מלזיה 
2
יפן 
2
ארצות הברית 
פרש
מקסיקו 
4
ברזיל 
3
איחוד האמירויות הערביות 
4
2017 רד בול אוסטרליה 
5
הרפובליקה העממית של סין 
3
בחריין 
פרש
רוסיה 
5
ספרד 
פרש
מונקו 
5
קנדה 
פרש
אזרבייג'ן 
פרש
אוסטריה 
פרש
בריטניה 
4
הונגריה 
5
בלגיה 
פרש
איטליה 
10
סינגפור 
פרש
מלזיה 
1
יפן 
2
ארצות הברית 
4
מקסיקו 
1
ברזיל 
5
איחוד האמירויות הערביות 
5
6 168
2018 רד בול אוסטרליה 
6
בחריין 
פרש
הרפובליקה העממית של סין 
5
אזרבייג'ן 
פרש
ספרד 
3
מונקו 
9
קנדה 
3
צרפת 
2
אוסטריה 
1
בריטניה 
15
גרמניה 
4
הונגריה 
פרש
בלגיה 
3
איטליה 
5
סינגפור 
2
רוסיה 
5
יפן 
3
ארצות הברית 
2
מקסיקו 
1
ברזיל 
2
איחוד האמירויות הערביות 
3
4 249
2019 רד בול אוסטרליה 
3
בחריין 
4
הרפובליקה העממית של סין 
4
אזרבייג'ן 
4
ספרד 
3
מונקו 
4
קנדה 
5
צרפת 
4
אוסטריה 
1
בריטניה 
5
גרמניה 
1
הונגריה 
2
בלגיה 
פרש
איטליה 
8
סינגפור 
3
רוסיה 
4
יפן 
פרש
מקסיקו 
6
ארצות הברית 
3
ברזיל 
1
איחוד האמירויות הערביות 
2
3 278
2020 רד בול אוסטריה 
פרש
אוסטריה 
3
הונגריה 
2
בריטניה 
2
בריטניה 
1
ספרד 
2
בלגיה 
3
איטליה 
פרש
איטליה 
פרש
רוסיה 
2
גרמניה 
2
פורטוגל 
3
איטליה 
פרש
טורקיה 
6
בחריין 
2
בחריין 
פרש
איחוד האמירויות הערביות 
1
3 214
2021 רד בול בחריין 
2
איטליה 
1
פורטוגל 
2
ספרד 
2
מונקו 
1
אזרבייג'ן 
18
צרפת 
1
אוסטריה 
1
אוסטריה 
1
בריטניה 
פרש1
הונגריה 
9
בלגיה 
1[א]
הולנד 
1
איטליה 
פרש2
רוסיה 
2
טורקיה 
2
ארצות הברית 
1
מקסיקו 
1
ברזיל 
22
קטר (מדינה) 
2
ערב הסעודית 
22
איחוד האמירויות הערביות 
1
1 395.5
2022 רד בול בחריין 
19
ערב הסעודית 
1
אוסטרליה 
פרש
איטליה 
11
ארצות הברית 
1
ספרד 
1
מונקו 
3
אזרבייג'ן 
1
קנדה 
1
בריטניה  אוסטריה  צרפת  הונגריה  בלגיה  הולנד  איטליה  סינגפור  יפן  ארצות הברית  מקסיקו  ברזיל  איחוד האמירויות הערביות  1 175[ב]
  • תוצאה בכתב מודגש מסמלת זינוק מפול פוזישן
  • תוצאה בכתב מוטה מסמלת את זמן ההקפה המהירה
  • תוצאה בכתב מוקטן מציינת את המקום אליו הגיע הנהג במרוץ הספרינט
  1. ^ בשל תנאי מזג האוויר המרוץ הופסק לאחר 2 הקפות. הוענקו רק מחצית מהנקודות
  2. ^ העונה טרם הסתיימה

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא מקס ורסטאפן בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ Previous class winner Jos Verstappen's son in F1 in 2015, 24h-lemans.com, 18 August 2014
  2. ^ Road legal at last! Verstappen passes driving test on 18th birthday, Formula1.com, 30 September 2015
  3. ^ Rotax Max Challenge Belgium Minimax 2006 standings
  4. ^ Rotax Max Challenge Belgium Minimax 2007 standings
  5. ^ Belgian Championship - Cadet 2008 standings
  6. ^ Rotax Max Challenge Belgium Minimax 2008 standings
  7. ^ VAS Championship - Rotax Minimax 2009 standings
  8. ^ Belgian Championship - KF5 2009 standings
  9. ^ CIK-FIA World Cup - KF3 2010 standings
  10. ^ WSK World Series - KF3 2010 standings
  11. ^ WSK Euro Series - KF3 2011 standings
  12. ^ WSK Master Series - KF2 2012 standings
  13. ^ Max Verstappen per direct opgenomen in opleiding Red Bull , Nu.nl, 12 August 2014
  14. ^ פורמולה 1: ילד הפלא מקס ורסטפן יתחרה ב-2015, וואלה, 19 באוגוסט 2014
  15. ^ פורמולה 1: לואיס המילטון ניצח באוסטרליה, וואלה, 15 במרץ 2015
  16. ^ Lewis Hamilton & Mercedes officially crowned 2015 world champions,Skysport.com, 7 December 2015
  17. ^ New line-up for Spain, Redbullracing.com, 5 May 2016
  18. ^ פורמולה 1: מקס פרסטאפן בן ה-18 עשה היסטוריה בגרנד פרי הספרדי, וואלה, 15 במאי 2016
  19. ^ Max Verstappen: Red Bull's reliability unacceptable, BBC, 27 August 2017
  20. ^ Lewis Hamilton wins US Grand Prix 2017 – as it happened, The Guardian, 22 October 2017
  21. ^ Lewis Hamilton wins fourth F1 title at Mexico Grand Prix 2017 – as it happened, The Guardian, 29 October 2017
  22. ^ Early damage a factor in Max Verstappen's Australian GP spin, autosport, 25 March 2018
  23. ^ Verstappen's right foot caused Bahrain crash, Eurosport, 13 April 2018
  24. ^ Bahrain GP: Sebastian Vettel holds off Valtteri Bottas for victory, Sky Sport, 30 March 2021
  25. ^ Chinese Grand Prix: Ricciardo wins, Verstappen and Vettel collide, Autosport, 15 April 2018
  26. ^ Max Verstappen, Daniel Ricciardo reprimanded for all-Red Bull Azerbaijan GP crash, Sky Sport, 12 November 2018
  27. ^ Monaco Grand Prix: Daniel Ricciardo wins despite car problem, Autosport, 27 May 2018
  28. ^ FIA gives Max Verstappen 'public service' for Esteban Ocon shove, Autosport, 11 November 2018