מקס כהן
נסים מקס כהן (נולד ב-1941) הוא מתאגרף עבר יהודי-מרוקאי. זכה בתואר אלוף מרוקו, אלוף המשחקים הפאן-ערביים ואלוף צרפת באיגרוף.
 | |
| לידה |
1941 (בן 83 בערך) קזבלנקה, מרוקו |
|---|---|
| מידע כללי | |
| שם לידה | נסים כהן |
| מדינה |
 מרוקו |
| גובה | 1.78 מטר |
| ספורט | |
| ענף ספורט | איגרוף |
| איגרוף | משקל בינוני |
| תקופת הפעילות | 1957–1976 (כ־19 שנים) |
| הישגים | |
| שיאים אישיים | אלוף מרוקו, אלוף צרפת במשקל בינוני |
  | |
קורות חיים עריכה
נולד ב-1 בדצמבר 1941 בקזבלנקה[1] שבמרוקו. בנערותו הרבה לשחק כדורגל, ובגיל 16 נרשם לראשונה לתחרות איגרוף שבה זכה במדליית זהב.
בגיל 18 זכה באליפות מרוקו באיגרוף, ולאחר הזכייה נבחר לייצג את מרוקו באולימפיאדת המשחקים הפאן-ערביים שנערכה בקזבלנקה. בתחרות, הביס כהן את מתחריו בשמונת הסיבובים המוקדמים, ועלה לגמר, להתחרות מול מתאגרף מצרי. האחרון הודיע כי הוא מסרב לעלות לזירה בשל יהדותו של מקס. לאחר הבהרה מצד שר הספורט של מרוקו לפיה אם לא יעלה לזירה, המתחרה כהן יוכרז כמנצח טכני, הסכים המתאגרף המצרי לעלות לזירה, והובס על ידי כהן. את מדליית הניצחון קיבל מחסן השני, מלך מרוקו.
לאחר הזכייה באליפות במשחקים הפאן-ערביים, החל לקבל הצעות ממפיקים שונים לעבור לזירה המקצוענית, והועמדו בפניו האפשרויות להגר לארצות הברית או לצרפת. לבסוף בחר להגר לצרפת, בעיקר בגלל השפה הצרפתית, שבה כבר שלט.
בגיל 20 הגיע לפריז שבצרפת, שם החל להתפרסם בתחומו, ולאחר תקופה זכה באליפות צרפת באיגרוף. בצרפת גם הפך לחברם של ידוענים כדוגמת ז'אן-פול בלמונדו, אלן דלון, אנריקו מסיאס ומוטל'ה שפיגלר. יחד עם ידוענים אלו היה עורך משחקי ראווה ברחבי צרפת. לאחר הזכייה באליפות צרפת יצא למסע בינלאומי כדי להתמודד בזירות נחשבות, בהן אצטדיון ומבלי הישן שבאנגליה ובמדיסון סקוור גארדן שבניו יורק בחודש יולי 1971 מול אמיל גריפית'.
בתחרויות מסביב לעולם נוצר סביבו עניין רב, שהורכב מאוהדיו מצד אחד וממתנגדיו בשל יהדותו מצד שני, ובמיוחד בלט במכנסיים שלבש בתחרויות, שעליהם הוטבע סמל המגן דוד. במרוקו לא היה יכול כהן ללבוש את המכנסיים האלו, אבל כשעבר לצרפת, התאפשר לו, והוא התעקש לעשות זאת בכל תחרות, כתנאי לעלייה לזירה.
ב-26 במרץ 1976 התמודד בפריז על תואר אלוף העולם במשקל בינוני מול המתאגרף הקולומביאני רודריגו ואלדס, אולם הובס בנוקאאוט בסיבוב הרביעי[2]. לאחר ההפסד פרש מהאגרוף. סך הכל השתתף ב-53 קרבות מהם ניצח ב-34, סיים בתיקו בתשעה והפסיד בתשעה[3].
מעולם האיגרוף עבר לעולם העסקים, ופתח חברה מצליחה לעמילות מכס בפריז. בשנת 1995 עבר לענף המסעדנות, והקים בפריז שתי מסעדות גדולות.
בחודש יוני 2011 עלה לישראל והשתכן באשדוד.
כהן נשוי ליפה ואב לחמישה ילדים.
קישורים חיצוניים עריכה
- מקס כהן, באתר BoxRec
- שי מלול, סגן אלוף העולם באיגרוף בעבר, ואשדודי גאה בהווה, 3 בינואר 2013 באתר אשדוד 10
- מפגש עם מקס כהן במועדון איגרוף באשדוד, באתר יוטיוב
- Nessim Max Cohen, באתר Boxerc
- Nessim Max Cohen, באתר Sport And Note
- Rodrigo Valdes - Nessim Max Cohen, באתר יוטיוב
- Max Cohen interview, באתר יוטיוב
- Al Harvin, Max Cohen: Boxer Bridges Suez Gulf, באתר הניו יורק טיימס, 21 ביולי 1971
הערות שוליים עריכה
- ^ לפי מקור אחר, נולד ב-12 בינואר 1942 ברבאט
- ^ Rodrigo Valdes v Nessim Max Cohen
- ^ Nessim Max Cohen
ערך זה הוא יתום, כלומר אין ערכים בוויקיפדיה שמקשרים אליו. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולקשר אליו מכמה מהערכים שמכילים את המונח "מקס כהן".