מקראות גדולות הכתר

ספרי 'מקראות גדולות הכתר'

מקראות גדולות הכתר, הוא פרויקט של אוניברסיטת בר-אילן שתכליתו ההדרה מדוקדקת של המקראות הגדולות על פי כתבי יד עתיקים, הנגשת הטקסטים לקורא באמצעות עזרי עיון, התקנתה של המהדורה בגרסה מודפסת שיצאה ב21 כרכים, ובגרסה מקוונת, וביסוסה ככלי לימוד ומחקר.

הפרויקט הוקם על ידי פרופסור מנחם כהן בשנות ה-80 של המאה ה-20, פרופסור כהן עומד בראש המפעל והוא המהדיר והעורך המדעי שלו.

בחודש סיון תש"ף הושלמה הוצאת כל ספרי המהדורה המודפסת.

טקסט התנ"ך והמסורהעריכה

טקסט התנ"ך והמסורה במקראות גדולות הכתר הוא על פי כתר ארם צובה שאת שמו נושאת המהדורה. חלקים חסרים בכתר ארם צובה שוחזרו ע”י פרופסור כהן ומוגשים לקורא במלואם. בנושא זה התפלמס כהן עם הרב מרדכי ברויאר, שאף הוא הוציא מהדורת תנ"ך המבוססת בעיקרה על הכתר, אך שינה ממנו קלות, בעיקר בתחום הגעיות והחטפים באותיות לא-גרוניות.

כמו כן שולב במהדורה ביאור להערות המסורה של כתר ארם צובא (בשם 'עין המסורה') המאפשר גם לקורא שאינו מומחה להתמצא ולעיין במסורה.

'עין המסורה'עריכה

פירוש 'עין המסורה' חובר על ידי פרופסור מנחם כהן ונועד לעשות את ה'מסורה' פשוטה להבנה. הערות המסורה ומונחיה כתובות בראשי תיבות, מונחיה קשים, ולקורא קשה להבינם. מעבר לכך, מי שמבקש להסתייע בהערות המסורה לצורך זיהוי המקומות הנמנים בהן יתקל במשימה קשה. במסורה הקטנה כמעט אין סימני עזר לצורך הזיהוי, ובמסורה הגדולה סימני העזר נועדו רק ליודעי התנ"ך בעל פה. בעיה זו הייתה גם בעייתם של רבים מהמסרנים עצמם בימי הביניים, שבגללה לא יכלו למצות עד תום את הערות המסורה, על מנת להשיג את המטרה לשמה נוצרו: דיוקו של המקרא.

האפראט 'עין המסורה' נועד לפתור את כל הבעיות הללו, ולתת את מרב הנוחות והמידע כדי להגיע למטרתו. האפראט מפשט את ראשי התיבות והנוטריקונים, מוסיף הערות קצרות בכל מקום הנצרך לכך, נותן מראי מקום מפורטים לכל ההיקרויות הכלולות במניינה של ההערה, ואם יש מסורה גדולה, מסמן את מקומה.

ההדרת התרגומיםעריכה

תרגומי אונקלוס ויהונתן הוהדרו על פי כתבי יד תימניים מדויקים. פרופ' מנחם כהן אימץ את שיטתם של כתבי יד אלו בין השאר גם בכך שסימן הניקוד 'שוא-נח' אינו מופיע בטקסט התרגום.

ההדרת הפירושיםעריכה

טקסט הפירושים מוהדר על פי כתבי יד מימי הביניים. במפעל הכתר מנסים, באמצעות בדיקה מדגמית של כתבי היד הקיימים כיום בעולם בכל פירוש ופירוש, לאתר את כתבי היד הטובים ביותר מבחינת קרבתם למקור, ולקבוע את הטקסט הסופי על פי כתבי יד אלו.

במקראות גדולות הכתר נכללו 20 פירושים שונים בכל התנ"ך. בכל הפירושים משולבים סימונים המסייעים לקורא בהתמצאות ובהבנת טקסט הפירוש, כגון: פיסוק, ניקוד מילים קשות, הדגשת לשון הפסוק, ציון מראי מקומות למובאות, פישוט ראשי תיבות וקיצורים, סימון תוספות פירוש מאוחרות שנוספו על ידי אחרים או תיקונים שתיקן המפרש עצמו את פירושו ועוד.

לסיוע בהבנת פירוש הרלב"ג המאופיין בשפה פילוסופית ייחודית מצורף מילון מונחים.

בין הפרשנים המופיעים במהדורה: רש"י, ר' יוסף קרא, רשב"ם, ראב"ע, רמב"ן, רד"ק, ר' יוסף בכור שור, ר' אליעזר מבלגנצי, ר' ישעיה מטראני, רלב"ג, ר' יוסף אבן כספי, ר' מנחם בן שמעון, ר' מנחם המאירי ועוד.

המהדורה המודפסת יוצאת ללא אפראט חילופי נוסח. מעקב אחר חילופי הנוסח יתאפשר במהדורה המקוונת באמצעות תוכנה מתקדמת שתפותח לצורך זה.

המהדורה המודפסתעריכה

בסדרה 21 כרכים:

אתר "מקראות גדולות הכתר"עריכה

 
דף הבית של האתר

פרופ' מנחם כהן, הקים במסגרת המפעל, אתר שמאפשר עיון בכל רכיבי מהדורת הכתר - תנ"ך, מסורה, תרגום ומפרשים.

באתר ניתן לבצע חיפושים מתקדמים בכל רכיבי הטקסט כולל הניקוד, חיפוש על פי שורשים, חיפוש עם "עלומי אותיות" ו"עלומי ניקוד", הופעת מילים בסדר שונה והגדרת מרחק או מרחק מקסימלי בין מילים. כמו כן באתר "תיקון קוראים" לנוחות הלומדים קריאה בתורה.

באתר ניתן לראות את צילומי כתב היד של 'כתר ארם צובא' אל מול נוסח המקרא של מהדורת הכתר.

באתר ניתן לקרוא גם חלק מהמבואות של מהדורת הכתר:

קישורים חיצונייםעריכה