מרגרט אנייס רופ
מרגרט אנייס רופ (באנגלית: Margaret Agnes Rope; 20 ביוני 1882 – 6 בדצמבר 1953) הייתה אמנית ויטראז'ים בריטית פעילה בארבעת העשורים הראשונים של המאה ה-20. עבודתה בולטת בעוצמתה ובמיומנות הציור והלהט הדתי העומד בבסיסו, היא שיתפה פעולה עם בת דודתה מרגרט אדית רופ, שגם הייתה אמנית ויטראז'ים.
 | |
| לידה |
20 ביוני 1882 שרוסברי, הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד  |
|---|---|
| פטירה |
6 בדצמבר 1953 (בגיל 71) Quidenham, הממלכה המאוחדת |
| תחום יצירה |
ויטראז' |
| הושפעה על ידי |
כריסטופר וואל |
  | |
ביוגרפיה עריכה
שתי האמניות היו בנות דודות ראשונות, נכדות של ג'ורג' רופ מחוות גרוב, בלקסהול, סאפוק (1814–1912) ואשתו אן (1821–1882). הגדולה בהן הייתה מרגרט אנייס רופ, הייתה ילדם השני של הנרי ג'ון רופ, (1847–1899) ואנייס מוד (1857–1948). "מרגה" היה הכינוי שלה. היא נולדה ב-20 ביוני 1882 והוטבלה בכנסיית סנט מרי, שרסבורי ב-7 ביולי.
זו הייתה משפחה אנגליקנית, אך זמן קצר לאחר מותו המוקדם של בעלה בשנת 1899, אמה הפכה לקתולית (יחד עם 5 מתוך 6 ילדיה). היא גידלה את ילדיה בעוני, שהוחמר בגלל רצון אביה, ששלל כסף מכל צאצא דתי. מבין הילדים, שתיים הפכו לנזירות (היא ומוניקה) ואחד לכומר (הארי רופ). שני אחים נוספים היו איירין ווהן, היא הייתה בוטנאית, ומייקל רופ, היה מהנדס אווירונאוטיקה, שמת באסון ספינת האוויר R101. רק אח אחד, דני, היה רופא והמשיך כאנגליקני בעקבות אביו.[1]
היא התחנכה בבית עד שהלכה בשנת 1900 לבית הספר העירוני לאמנות בברמינגהאם. הלימודים כללו ציור וכתיבה. משנת 1901 למדה אמנות ויטראז' אצל הנרי פיין. הייתה לה קריירה מפוארת בבית הספר, והיא קבלה מספר מלגות, בתוספת פרסים רבים בתחרות הלאומית לבתי ספר לאמנות.
בשנת 1909 היא עזבה את בית הספר ועבדה מהבית במיוחד על החלון המערבי הגדול של קתדרלת שרסברי. העבודה הראשונה מבין שבע שעשתה שם. משנת 1911 עבדה עם אמנים אחרים [3]) בבית מלאכה לויטרז'ים בלונדון (פולהאם) עד שנת 1923, כאשר ב־14 בספטמבר הפכה לנזירה כרמליתית.[2]
כנזירה הייתה תחילה בוודברידג' בסופוק, אחר כך ברושמיר, ליד איפסוויץ', ואחרי מלחמת העולם השנייה בקווידנהאם, נורפוק. בוודברידג' היא הצליחה להמשיך בעבודתה, לשלוח עבודות לבית המלאכה בפולהאם לצורך חיתוך, והרכבה. התהליך הזה נמשך עד 1939. לאחר המלחמה והמעבר לקווידנהאם, היא לא הספיקה לעשות יותר מאשר לעזור בתכנון החלונות לכנסיית המנזר, שנעשו מאוחר יותר על ידי בת דודה.
היא נפטרה ב-6 בדצמבר 1953 בגיל 71.
אף שהיא קבורה בקווידנהאם, ניתן למצוא חלון זיכרון שלה בכנסיית המשפחה הקדושה ובסנט מייקל בקזגרב, ליד איפסוויץ', וכן אנדרטה לאחיה מייקל רופ. אנדרטה זו הייתה חלון שהותאם על ידי בת דודתה מיצירה לא שלמה שלה. הארכיון שלה נמצא במוזיאון ברמינגהם ובגלריה לאמנות.
לפני שהפכה לנזירה, היא נחשבת לדמות חזקה, הייתה מעשנת ורכבה על אופנוע. גם עבודות הזכוכית הצבעונית שלה מציגות את חוזק אופייה, כמו גם יכולות האומנות העיצוב וביצועה ברמה גבוהה. הרבה מעבודותיה הטובות ביותר מאופיינות בצבעים חזקים, בעוצמת תכשיטים ובמיומנויות ציור על זכוכית. תחושת האישיות האינדיבידואלית מובעת מרבים מהדמויות העוצמתיות שהציגה.[3]
יצירתה עריכה
מלבד עבודות סטודנטים בנושאים חילוניים, תפוקתה האמנותית הייתה מיועדת אך ורק לכנסיות, כמעט כולן קתוליות. הנושאים הנפוצים של חלונותיה היו בחללים האנגלים הקתולים, הבשורה וחיי הקדושים. בקריירה קצרה יותר מבת דודתה, רק 30 שנים, היא ייצרה בהכרח פחות חלונות - סך הכל בסביבות 60 חלונות. רב החלונות הן בבריטניה, אך ישנם ויטראז'ים גם במדינות אחרות- איטליה, דרום אפריקה, ארצות הברית ועוד.[4]
גלריה עריכה
.jpg)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ Life of Margaret Agnes Rope (Marga), www.arthur.rope.clara.net
- ^ "Margaret Rope: The 'genius' stained glass artist who became a nun". BBC News (באנגלית בריטית). 2016-09-24. נבדק ב-2020-11-09.
- ^ Life of Margaret Agnes Rope (Marga), www.arthur.rope.clara.net
- ^ List of works of Margaret Agnes Rope (Marga), www.arthur.rope.clara.net