מרגרט וודרו וילסון
מרגרט וודרו וילסון (באנגלית: Margaret Woodrow Wilson; 16 באפריל 1886 – 12 בפברואר 1944) הייתה הבכורה מבין שלוש בנותיהם של נשיא ארצות הברית וודרו וילסון ושל אשתו הראשונה אלן לואיז וילסון, בנוסף לג'סי ואלינור. לאחר מות אמה באוגוסט 1914 שימשה מרגרט כמארחת של הבית הלבן (הגברת הראשונה של ארצות הברית) עד לנישואיו השניים של אביה בדצמבר 1915.
 | |||||
| מרגרט וודרו וילסון | |||||
| לידה |
16 באפריל 1886 גיינסוויל, ג'ורג'יה, ארצות הברית | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
12 בפברואר 1944 (בגיל 57) פונדיצ'רי, הודו הצרפתית | ||||
| מדינה |
 ארצות הברית | ||||
| מקום קבורה | בית הקברות של אשרם סרי אורובינדו, פונדיצ'רי, הודו הצרפתית | ||||
| מפלגה |
המפלגה הדמוקרטית  | ||||
| |||||
  | |||||
ראשית חייה עריכה
מרגרט וודרו וילסון (שמה האמצעי היה שם משפחתה של סבתה מצד אביה ושמו האמצעי של אביה שבו הוא היה מוכר יותר מאשר שמו הראשון, תומאס) נולדה בגיינסוויל, ג'ורג'יה. לשני הוריה היו שורשים חזקים בדרום ארצות הברית, ושני סביה היו כמרים פרוטסטנטים. הוריה של מרגרט חיו בצפון ארצות הברית, שם אביה עסק בהוראה, אך אימה לא רצתה שילדיה ייוולדו כיאנקים, ולפיכך היא דאגה לשהות אצל משפחתה בגיינסוויל לקראת הלידות של שתי בנותיה הגדולות. מרגרט למדה בבתי ספר מקומיים, שלעיתים היו קשורים לקולג'ים בהם לימד אביה בשנות נעוריה.
חייה הבוגרים עריכה
במרץ 1913 הושבע וודרו וילסון כנשיא ארצות הברית. ב-6 באוגוסט 1914 נפטרה רעייתו אלן ממחלת כליות ונקברה בעיר הולדתה רום. על ערש דווי היא ביקשה מבעלה שלא יישאר ערירי ויישא אישה, ואכן, ב-18 בדצמבר 1915 הוא נשא לאישה את אדית בולינג וילסון. במשך הזמן שחלף בין פטירת אמה לבין נישואיו השניים של אביה, שימשה מרגרט כמארחת הרשמית של הבית הלבן, תפקיד שכיום קרוי הגברת הראשונה של ארצות הברית.[1]
וילסון הייתה זמרת והקליטה כמה שירים. ב-1914 הוציאה חברת קולומביה רקורדס את השיר "נערי" (My Laddie) בביצועה.[2]
בצוואתו הוריש הנשיא וילסון לבתו אנונה בסך 2,500 דולר, מעל 37,000 דולר בערכים של 2020.[3] סכום זה שולם לה כל עוד הוא לא עלה על שליש מההכנסה השנתית של אחוזתו וכל עוד מרגרט נותרה רווקה.[4]
ב-1938 נסעה וילסון לאשרם של הגורו סרי אורובינדו (אנ') שבפונדיצ'רי, הודו, שם היא חיה עד יומה האחרון. היא הייתה חברה וחסידה באשרם ושם ניתן לה השם "ניסתה" (Nistha), שמשמעותו בסנסקריט הוא "מסירות". יחד עם החוקר ג'וזף קמפבל היא ערכה את התרגום האנגלי של יצירתו הקלאסית של ראמאקרישנה "בשורתו של סרי ראמאקרישנה" (The Gospel of Sri Ramakrishna), שיצא לאור ב-1942 על ידי "מרכז ראמאקרישנה-ויקננדה" (Ramakrishna-Vivekananda Center) שבניו יורק.[5]
מרגרט וודרו וילסון נפטרה מאורמיה בפונדיצ'רי (אז בתחומי הודו הצרפתית), ב-12 בפברואר 1944, בגיל 57, ושם היא נטמנה.
קישורים חיצוניים עריכה
- מכתב מהנשיא וילסון לבתו, 13 באוגוסט 1915
|
מרגרט וודרו וילסון שרה את המנון ארצות הברית (1915) |
| לעזרה בהפעלת הקובץ |
- מרגרט וודרו וילסון, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים עריכה
- ^ "First Lady - Ellen Wilson". C-SPAN
- ^ "W. A. Thayer (composer) - Discography of American Historical Recordings". adp.library.ucsb.edu
- ^ Calculate the value of $2,500 in 1924 - dollartimes.com
- ^ First Lady Biography: Ellen Wilson
- ^ Nikhilananda, Swami (1942). "Preface". The Gospel of Ramakrishna. Chennai: Sri Ramakrishna Math