מרדכי בלזר

משפטן ישראלי

מרדכי בלזר (14 באפריל 1931 - 23 באוגוסט 2012) היה סגן נשיא בית המשפט השלום בנתניה. בין השנים 1991 - 1992 היה נשיא גדול של הלשכה הגדולה של מסדר הבונים החופשיים בישראל.

ביוגרפיהעריכה

נולד בסלבדור דה-בהייה שבברזיל. אביו, יצחק בלזר, היה בנו של שלמה בלזר ונכדו של הרב יצחק בלזר. בשנות ה-20 היגר אביו מירושלים לברזיל, שם נישא ללאה גורסקי, ילידת סטולין שבבלרוס שהיגרה עם הוריה לברזיל. במשך מספר שנים הוא שימש מורה לעברית בבתי ספר יהודיים במדינות דרום אמריקה.

בשנת 1936 עלתה המשפחה לישראל. מרדכי בלזר למד בתלמוד תורה בירושלים, בבית ספר ברחובות, בבית הספר תחכמוני בתל אביב ובבית הספר חורב בירושלים. סיים לימודי משפטים באוניברסיטה העברית בירושלים.

היה חבר בלח"י. במלחמת העצמאות לחם בחטיבת ירושלים. לאחר הסמכתו כעורך דין שימש כתובע צבאי בפיקוד הדרום ובפיקוד המרכז.

בשנת 1952 נישא לרנה, בתו של צבי לבהרי, שהיה סגן יו"ר המועצה המקומית ברעננה במשך 40 שנה. אחיה הוא הכלכלן פרופ' דוד לבהרי.

בין השנים 1955 – 1981 היה עורך דין עצמאי בתל אביב. במשך כעשר שנים שימש כתובע בבית הדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין במחוז תל אביב.

בשנת 1981 התמנה כשופט בבית המשפט השלום בנתניה, ולימים התמנה לסגן נשיא בית משפט זה. עם מינויו לשופט התמנה גם כשופט צבאי ולאחר מכן שימש כאב בית דין בפיקוד מטכ"ל. את שירותו הצבאי סיים בדרגת סגן-אלוף במילואים.

בשנת 2001 פרש לגמלאות. בשנים שלאחר מכן כיהן כיו"ר ועדת השחרורים של שירות בתי הסוהר, כיו"ר ועדת בוררות של סוכני הנסיעות בארץ וכבורר מטעם לשכת עורכי הדין.

מאז שנות ה-60 היה חבר בכיר בבונים החופשיים בישראל. בשנים 1991 – 1992 היה נשיא הבונים החופשיים בישראל. לשכות רבות של בונים חופשיים העניקו לו תואר של נשיא כבוד לכל חייו. השתתף בכנסים של הבונים החופשיים ברחבי העולם.

קישורים חיצונייםעריכה