פתיחת התפריט הראשי

רבי מרדכי בן הלל הכהן (ידוע בכינויו 'המרדכי') (ה'י', 1250כ"ב באב ה'נ"ח, 8 באוגוסט 1298) היה מחשובי הפוסקים באשכנז בדור שאחרי בעלי התוספות, תלמיד רבי מאיר בן ברוך מרוטנברג ומחבר ספר 'המרדכי', ספר פסיקה מרכזי ביהדות אשכנז. נרצח במהלך פרעות רינדפלייש.

רבי מרדכי בן הלל
לידה 1250
ה'י'
פטירה 1 באוגוסט 1298 (בגיל 48 בערך)
ה'נ"ח
נירנברג, דוכסות בוואריה עריכת הנתון בוויקינתונים
כינוי המרדכי
השתייכות רבני אשכנז, ראשונים
תחומי עיסוק תלמוד, הלכה ופסיקה
רבותיו רב משה הכהן ממגנצא, מהר"ם מרוטנבורג, רבנו פרץ
חיבוריו "המרדכי" על הש"ס (פסקי ההלכה של סוגיות הש"ס)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

תוכן עניינים

ביוגרפיהעריכה

המרדכי היה מחכמי אוסטריה מצאצאי הראב"ן[1]. סבו מצד אביו של המרדכי היה בן בתו של הראבי"ה[2]. הרב מרדכי היה חתנו של ר' יחיאל מפריז וגיסו של ר' יצחק מקורביל, בעל הסמ"ק. כמו כן היה גם גיסו של רבי מאיר הכהן מרוטנבורג (מחבר הספר הגהות מימוניות).

המרדכי היה תלמיד מובהק של המהר"ם מרוטנברג, ממנו קיבל את רוב תורתו. בנוסף היה תלמידו של רבינו פרץ מקורביל[2]. מעט מאוד ידוע על חייו של הרב מרדכי. החל מ-1291 היה רבה של נירנברג וראש הישיבה בה. הרב מרדכי מת על קידוש השם עם אשתו וחמשת ילדיו, בכ"ב באב ה'נ"ח בפרעות רינדפלייש.

אגדה ירושלמית מהמאה ה-17, המובאת בידי דוד קונפורטי ומשה בן חביב, מספרת כי הרב מרדכי הועלה לקבורה בארץ ישראל, ונקבר במערה בשולי בית הקברות בהר הזיתים, במערת רבי עובדיה מברטנורא.

המרדכי מסמן את שיטת הלימוד באשכנז שאחרי בעלי התוספות, כאשר היצירה החלה להתמקד בבניית ספרי פסיקה. ספרו "המרדכי" על הש"ס - פסקי ההלכה של סוגיות הש"ס, מתמקד בליקוט תשובות הלכתיות מחכמי אשכנז, החל מתשובות קדומות, לעיתים אף מרבנו גרשום, רבי קלונימוס ממגנצא, ועוד חכמים מראשוני אשכנז, חכמים מבעלי התוספות, הראבי"ה והאור זרוע, ועד לחכמים הקרובים לתקופתו, כגון רבו, המהר"ם מרוטנבורג. בשל החשיבות הרבה של ספרו, חכמים רבים אחרי מרדכי שלקטו תשובות, לא כתבו אותן בספר נפרד, אלא הוסיפו אותן לספרו, שהפך להיות למעשה הליקוט החשוב ביותר של תשובות חכמי אשכנז.

ספר ה'מרדכי'עריכה

הספר 'מרדכי' קיים בשתי מהדורות: מהדורת בני אושטרייך (אוסטריה) ובני ריינוס (גרמניה), שהן ה"מרדכי הארוך" וה"מרדכי הקצר". הוספות רבות מתוך המהדורה הארוכה נכנסו לתוך המהדורה הקצרה על גיליון הספר כ"הגהות מרדכי", וכך נדפסו.

לפי דעה מקובלת בגלל מותו על קידוש ה' לא השלים את ספרו, ותלמידיו הם שהשלימוהו וקראו את הספר על שמו, אם כי לאחרונה יש שהוכיחו כי המרדכי השלים את חיבורו לגמרי[3].

רבי שמואל שלטשטט, כתב הגהות שנקראות "הגהות מרדכי", ודבריו הובאו רבות על ידי גדולי הפוסקים. כמו כן הוא חיבר את ה"הלכות קטנות" על הלכות ציצית, תפילין וכו' שנדפסו כחלק מה"מרדכי".

בתקופות מסוימות, בעיקר במאה ה-15, היה ספרו ספר הפסיקה המרכזי באשכנז. הרמ"א כתב הגהות לספרו (נדפסו לראשונה בש"ס וילנא), והסתמך עליו רבות בספריו, ובפסיקות ההלכתיות שלו בהגהותיו על השולחן ערוך. ואף היה משמונת הרבנים המוערכים ביותר על ידי רבי יוסף קארו על פי הקדמתו לספרו בית יוסף.

על המרדכי לפרק ערבי פסחים ניכר שאינו שייך לחיבור המרדכי, אלא הוא קובץ תוספות לתלמוד, ומשערים שבהיותו תלמיד רבינו פרץ מקורביל ערך גם הוא קובצי תוספות לפניו, והוא שנכנס לתוך חיבורו בפרק ערבי פסחים.


תקופת חייו של הרב מרדכי בן הלל על ציר הזמן
תקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרונים 


לקריאה נוספתעריכה

  • הרב ד"ר שמואל כהן, ר' מרדכי בן הלל האשכנזי, סיני שנה ז' כרך י"ד, כסלו - אייר תש"ד, עמ' לח-מז, שיד-שכג. (עמודים מא-מג בקישור הזה)
  • א' הלפרין, מבוא לספר מרדכי השלם בבא קמא, מכון ירושלים, תשנ"ב

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ "מרדכי בן הלל", יהודה דוד אייזנשטיין (עורך), אנציקלופדיה אוצר ישראל, ניו יורק: פרדס, תשי"ב, חלק ו, עמוד 291, באתר HebrewBooks
  2. ^ 2.0 2.1 מרדכי מרגליות (עורך כללי), "מרדכי בן הלל", אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל, תל אביב: י' צ'צ'יק, תש"ו, עמ' 1067-1065, באתר HebrewBooks
  3. ^ הרב יצחק שלמה סופר, הלכות ציצית מתוך ספר מרדכי קטן לרבי שמואל משליצטאט  , קובץ חצי גבורים ט, ניסן תשע"ו, עמ' קכח-קעד


  ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.