פתיחת התפריט הראשי

מרדכי בנטוב (גוּטגֶלד) (28 במרץ 190018 בינואר 1985) היה פוליטיקאי ועיתונאי ישראלי, מראשי תנועת השומר הצעיר ומפ"ם, עורך ביטאון התנועה "על המשמר", חבר מנהלת העם, מחותמי מגילת העצמאות, חבר הכנסת הראשונה עד החמישית, שר השיכון ושר הפיתוח בממשלות ישראל.

מרדכי בנטוב
MordechaiBentov.jpg
מרדכי בנטוב, 1951
לידה 28 במרץ 1900
אדר ב' ה'תר"ס
גרודז'יסק מזובייצקי, פולין הרוסית
פטירה 18 בינואר 1985 (בגיל 84)
טבת ה'תשמ"ה
ישראל
מדינה ישראלישראל  ישראל
תאריך עלייה 1920
מקום קבורה בית העלמין, קיבוץ משמר העמק
השכלה בית הספר המנדטורי למשפטים
עיסוק עיתונאי, פוליטיקאי, סופר עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה מפ"ם עריכת הנתון בוויקינתונים
שר העבודה והבינוי ה־1
14 במאי 194810 במרץ 1949
(43 שבועות)
שר הפיתוח ה־2
3 בנובמבר 19552 בנובמבר 1961
(6 שנים)
שר השיכון ה־4
12 בינואר 196615 בדצמבר 1969
(4 שנים)
חבר הכנסת
14 במאי 194822 בנובמבר 1965
(17 שנים)
כנסות מועצת המדינה הזמנית, 1, 2, 3, 4, 5
יו"ר ועדת הכלכלה ה־2
18 בספטמבר 195115 באוגוסט 1955
(3 שנים ו-47 שבועות)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

תוכן עניינים

ביוגרפיהעריכה

מרדכי בנטוב נולד כמרדכי גוטגלד, בגרודז'יסק מזובייצקי שליד העיר ורשה שבפולין הרוסית, בנם של הלנה[1] ויוסף גוטגלד.

נמנה עם מקימי תנועת השומר הצעיר בפולין, ראש קן ורשה וחבר הנהגת התנועה בפולין. בפולין למד בגימנסיה בוורשה ואחר כך שנתיים בפקולטה למשפטים.

בשנת 1920 עלה לארץ ישראל. על פי עדותו, נתקל לראשונה ב"בעיה הערבית־היהודית" במאורעות 1921: "העמידו אותי, חמוש אקדח, להגן על שכונה יהודית ביפו. ראיתי מרחוק המון כפריים ערביים עם מקלות ואבנים, הצועדים כדי לפרוע ביהודים. אחריהם ראיתי נשים נושאות שקים - לאסוף את הביזה"[2].

בנטוב השלים את לימודי המשפטים בבית הספר המנדטורי למשפטים בירושלים. הוא נמנה עם מייסדי הקיבוץ הארצי וחבר קיבוץ משמר העמק, עם אחותו הצעירה אשת התיאטרון שולמית (מיתה) בת-דורי. היה חבר ההנהגה העליונה של תנועת השומר הצעיר ונציגה במוסדות ההסתדרות[3]. חבר הוועד הפועל הציוני מטעם השומר הצעיר משנת 1935. ממיסדי עיתון התנועה "משמר"[4]. (אחר כך - על המשמר) ועורכו בשנים 19431948. מחבר תזכיר בזכות מדינה דו-לאומית, שהוגש לועדת החקירה האנגלו-אמריקאית לענייני ארץ ישראל בשנת 1946. היה חבר מנהלת העם. הצביע בעד הכרזת המדינה והיה מחותמי מגילת העצמאות. היה בין מנסחי מגילת העצמאות והוסיף את הפסקה: "זוהי זכותו הטבעית של העם היהודי להיות ככל עם ועם."

שר העבודה והבינוי בממשלה הזמנית (19481949). בתוקף תפקידו הודיע על כוונתו לחוקק חוק שיבטיח מקומות עבודה מתאימים לנכים[5].

חבר הכנסת מראשיתה ועד הכנסת החמישית. לא הועמד לבחירה לכנסת השישית בעקבות החלטת מפ"ם כי השרים לא יהיו חברי כנסת. שר הפיתוח בתקופת הכנסת השלישית והכנסת הרביעית (19551961), שר השיכון בתקופת הכנסת השישית (19661969).

בתו, אורה רון עוסקת באמנות, הייתה נשואה לאמרי רון, חבר כנסת לשעבר ומראשי הקיבוץ הארצי.

פרסומיועריכה

  • תשובה לד. בן-גוריון, תל אביב: השומר הצעיר, 1944. (על אודות העמדה של השומר הצעיר בעניין החתירה להסכם עם הערבים)
  • כלכלת ישראל על פרשת דרכים, תל אביב: ספרית פועלים ומפלגת הפועלים המאוחדת, 1966.
  • ישראל, הפלשתינאים והשמאל; הביא לדפוס: ה[לל] פנימי, תל אביב: ספרית פועלים והמחלקות לתרבות ולהשכלה של הקיבוץ הארצי, תשל"ב 1971.
  • הקץ לקפאון חברתי: הדרך הישראלית – השלישית לסוציאליזם, תל אביב: ספרית פועלים, תשמ"א 1981.
  • ימים מספרים: זכרונות מהמאה המכרעת; רשם והביא לדפוס: רפל ברקן, תל אביב: ספרית פועלים, תשמ"ד 1984.

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ י. ג., הלנה גוטגלד, דבר, 25 באפריל 1958 (נקרולוג). וכן תערוכת ציורים של ה. גוטגלד-הוישפיגל, דבר, 22 במאי 1958; מ. מ., הציירת – אמו של שר, מעריב, 22 במאי 1958.
  2. ^ מרדכי בנטוב, ישראל, הפלשתינאים והשמאל, מבוא, עמ' 10.
  3. ^ רשימת "השומר הצעיר" לועידה הרביעית של ההסתדרות, דבר, 23 בדצמבר 1932 (מודעה)
  4. ^ ל. וילסון, בנטוב: אמריקה נדרשת לעזות, משמר, 26 בינואר 1945
  5. ^ דיוויד סלע, ‏עבודה נגישה: הממשלה משריינת משרות לנכים, באתר ישראל היום, 9 נובמבר 2018