מרדכי הופמן
הרב מרדכי הופמן (28 בפברואר 1876, ג' באדר תרל"ו – 6 בינואר 1973, י"ב בטבת תשל"ד) היה פוסק ודיין של קהילת יהודי ברטיואויפאלו שבהונגריה. בתקופת השואה ניצל מהשמדה על ידי רכבת קסטנר, עלה לארץ ישראל ושימש כדיין בבני ברק שבישראל.
 | |
| לידה |
28 בפברואר 1876 ג' באדר תרל"ו  סנטה, האימפריה האוסטרו-הונגרית |
|---|---|
| פטירה |
6 בינואר 1973 (בגיל 96) י"ב בטבת תשל"ד  בני ברק, ישראל |
| מקום קבורה | בית הקברות שומרי שבת, בני ברק, ישראל |
| תאריך עלייה | 1948 |
| מקום פעילות |
האימפריה האוסטרו-הונגרית |
| תקופת הפעילות |
? – 6 בינואר 1973  |
| תחומי עיסוק | דיין ומורה הוראה |
| מעסיק | קהילת יהודי ברטיואויפאלו |
| רבותיו | משה פולק, זעקל פולק, יהודה גרינוולד |
| חיבוריו | אמרי מרדכי |
| בת זוג | ליבא רוזנברג |
| אב | חיים לייב הופמן |
| צאצאים | אברהם הופמן |
| מספר צאצאים | 10 |
  | |
ביוגרפיה
עריכהנולד ב-28 בפברואר 1876 (ג' באדר תרל"ו)[1] בעיר סנטה שהייתה תחת שליטת האימפריה האוסטרו-הונגרית לאביו חיים לייב תלמידו של יקותיאל יהודה טייטלבוים (ייטב לב). לאחר שהגיע לגיל בר מצווה נשלח ללמוד בישיבתו של הרב משה פולק בבונהאד[2]. אחרי פטירת רבו עבר ללמוד אצל הרב זעקל פולק תלמידו של החתם סופר[2][3] ולאחר מכן אצל הרב יהודה גרינוולד. בהמשך עבר ללמוד אצל האדמו"ר מסיגט חנניה יום טוב ליפא טייטלבוים במשך שש שנים[3]. כשרצה הופמן לעלות לארץ ישראל ביקש רשות מהאדמו"ר ונענה בסירוב ומשכך נשאר בהונגריה[4].
בשנת תר"ס התחתן עם ליבא רוזנברג בתו של יצחק רוזנברג אב בית הדין בהיידוהדהאז ונינתו של הלל ליכטנשטיין[1][3][5] שם קבע את מגוריו והחלו להתקהל סביבו תלמידים. בשנת תרע"ב מונה לדיין ומורה הוראה של קהילת יהודי ברטיואויפאלו. הוא מילא תפקיד זה במשך 36 שנה[3].
בתקופת השואה
עריכהביוני 1944[6] שלחו הנאצים אותו אשתו ושתי בנותיו הצעירות לאוראדיה[6][4], בעוד שבעת ילדיו נשלחו למחנה ההשמדה אושוויץ עם 21 מנכדיו[7][8]. כעבור תשעה עשר ימים חילקו הנאצים את 3,100 היהודים שקובצו באוראדיה לשתי קבוצות משום שהיו ביניהם חמש משפחות שהיו מיועדות לעלות על רכבת קסטנר. הפקיד הנאצי שהיה ממונה לחלוקת הקבוצות טעה וסבר כי על כל חמש המשפחות להיות משפחות רבנים, ומשום שארבע מתוך חמשת המשפחות שנכללו ברשימה לא היו משפחות רבנים הוא החליף אותם בשלוש משפחות רבנים אחרות, ביניהם משפחתו של מרדכי הופמן שכללה את אשתו ושתי בנותיו[4][9][10][11]. משם הם נסעו ברכבת לבודפשט שם מרדכי ואשתו נאלצו להיפרד מבנותיהם שעלו על הרכבת למחנה הריכוז ברגן-בלזן ומשם לשווייץ הנייטרלית[11][12][13].
לאחר השואה
עריכהלאחר סיום המלחמה חזרו מרדכי ואשתו לביתם[14][15] והתאחדו עם בניהם אברהם וחיים ששרדו את מחנה אושוויץ[14]. הם עלו לארץ ישראל בשנת 1948 והתיישבו בבני ברק[1][16] שם התיידד מרדכי עם החזון איש[17].
הוא נפטר בבני ברק ב-6 בינואר 1973 (י"ב בטבת תשל"ד), ונקבר בבית הקברות שומרי שבת שבעיר[1].
ספריו
עריכהבשנת תשנ"ט יצא לאור הספר "אמרי מרדכי" אשר קיבץ חלק מאמרותיו המתועדות על התורה, תהילים וספר קהלת, שקובצו על ידי נכדו מאיר זית[18].
משפחתו
עריכה- בנו, הלל הופמן, נרצח בשואה יחד עם אשתו מרים וששת ילדיהם[19]
- בנו, יוסף יוזפא, נרצח בשואה יחד עם אשתו לאה וחמשת ילדיהם[19]
- בתו, פייגא (פייגי), נרצחה בשואה יחד עם בעלה אשר וששת ילדיהם[20]
- בנו, ברוך בענדיט, נרצח בשואה יחד עם אשתו פראדל וארבעת ילדיהם[20]
- בנו, אברהם, שרד את מחנה ההשמדה אושוויץ[21]
- בתו, רבקה[20]
- בתו, רחל, נשאה לזאב ברנד[22]
| הלל ליכטנשטיין | רייזל | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ברוך בענדיט ליכטנשטיין | ? | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| יצחק רוזנברג | רייזל ליכטנשטיין | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מרדכי הופמן | ליבא רוזנברג | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| הלל הופמן | אברהם הופמן | יוסף הופמן | פייגי הופמן | ברוך הופמן | שיינדי הופמן | רבקה הופמן | רחל הופמן | זאב ברנד | חיה הופמן | חיים הופמן | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| יצחק ברנד | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
קישורים חיצוניים
עריכה- הופמן, מרדכי; אמרי מרדכי, באתר אוצר החכמה
הערות שוליים
עריכה- ^ 1 2 3 4 יצחק ברנד, סיפורו של הסבא הרב מרדכי הופמן זצ"ל, באתר מכון בריתי יצחק, 23/06/14
- ^ 1 2 מרדכי הופמן, אמרי מרדכי, עמ' קט"ז
- ^ 1 2 3 4 מרדכי הופמן, אמרי מרדכי, עמ' קי"ז
- ^ 1 2 3 מרדכי הופמן, אמרי מרדכי, עמ' צ"ז
- ^ יצחק ברנד, קונטרס היסטוריה של רחל ברנד, איך ניצלה מן השואה, עמ' 3
- ^ 1 2 יצחק ברנד, קונטרס היסטוריה של רחל ברנד, איך ניצלה מן השואה, 2013, עמ' 7
- ^ יצחק ברנד, קונטרס היסטוריה של רחל ברנד, איך ניצלה מן השואה, 2013, עמ' 4
- ^ מרדכי הופמן, אמרי מרדכי, עמ' ק'
- ^ מרדכי הופמן, אמרי מרדכי, עמ' צ"ח
- ^ יצחק ברנד, קונטרס היסטוריה של רחל ברנד, איך ניצלה מן השואה, עמ' 8
- ^ 1 2 יצחק ברנד, קונטרס היסטוריה של רחל ברנד, איך ניצלה מן השואה, עמ' 9
- ^ יצחק ברנד, קונטרס היסטוריה של רחל ברנד, איך ניצלה מן השואה, עמ' 10
- ^ יצחק ברנד, קונטרס היסטוריה של רחל ברנד, איך ניצלה מן השואה, עמ' 11
- ^ 1 2 יצחק ברנד, קונטרס היסטוריה של רחל ברנד, איך ניצלה מן השואה, עמ' 12
- ^ יצחק ברנד, קונטרס היסטוריה של רחל ברנד, איך ניצלה מן השואה, עמ' 13
- ^ יצחק ברנד, קונטרס היסטוריה של רחל ברנד, איך ניצלה מן השואה, עמ' 16
- ^ מרדכי הופמן, אמרי מרדכי, עמ' קי"ח
- ^ מרדכי הופמן, אמרי מרדכי, בני ברק, ישראל, תשנ"ט, עמ' 5-6
- ^ 1 2 מרדכי הופמן, אמרי מרדכי, בני ברק, ישראל, תשנ"ט, עמ' 10
- ^ 1 2 3 מרדכי הופמן, אמרי מרדכי, בני ברק, ישראל, תשנ"ט, עמ' 11
- ^ משה ויסברג, החסיד מקרית אתא ומגייס הכספים של ויז'ניץ, באתר בחדרי חרדים, 12 ביוני 2019
יוסף גרינבוים, החסיד מויז’ניץ שכיהן כיו”ר אגודת ישראל בקריית אתא נפטר בגיל 96, באתר חרדים10, 12 ביוני 2019 - ^ 1 2 יצחק ברנד, מעלת נושא ונותן באמונה וקביעות עתים לתורה, באתר בריתי יצחק