פתיחת התפריט הראשי

מרדכי (מוטי) רביד (נולד ב-1938) הוא רופא ישראלי, פרופסור אמריטוס לרפואה באוניברסיטת תל אביב. משמש כמנהל הרפואי של המרכז הרפואי מעיני הישועה וכן פרשן לענייני בריאות ב"ידיעות אחרונות".

מרדכי רביד
Moti Ravid DSC0088.jpg
לידה 1938 (בן 81 בערך)
ביאליסטוק, פולין
תאריך עלייה 1947
לימודי רפואה אוניברסיטה העברית בירושלים
התמחות רפואה פנימית

ביוגרפיהעריכה

רביד נולד בביאליסטוק שבפולין ב-1938. את תקופת מלחמת העולם השנייה ושואת יהודי אירופה חווה בגטו לבוב, במחנה הריכוז ינובסקה ובמילוט מתמיד באזורים שונים בדרום פולין. עלה לארץ ישראל מעט לפני קום המדינה. למד בבית הספר היסודי ברעננה (כיתות ה' עד ח') ולאחר מכן בתיכון עירוני א' בתל אביב. בצה"ל שירת בחטיבה 35 (הצנחנים). למד רפואה באוניברסיטה העברית בירושלים ובהדסה. הוא התמחה ברפואה פנימית בבית החולים שיבא. רביד היה המורה של המחזור הראשון של הסטודנטים מהפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב שהגיעו להתנסות קלינית בבית החולים שיבא (אז תל השומר). מאז העמיד דורות רבים של רופאים שעשרות מהם משמשים מנהלי מחלקות ויחידות בבתי החולים ברחבי ישראל ורבים מהם מורים וחוקרים. בשנים אלה עסק במחקר של קדחת ים תיכונית משפחתית (יחד עם פרופ' יגאל קדר) והיה הראשון אשר הוכיח כי טיפול בתרופה בשם כולכיצין יכול למנוע את הסיבוך העיקרי של מחלה זו, הצטברות של חלבון (עמילואיד) בכליות ובאיברים אחרים הגורם לאי ספיקת כליות ולמוות.

בין השנים 1972 ל-1974 שימש כמנהל בית החולים רבקה זיו. זמן קצר לאחר השלמת בניית בית החולים פרצה מלחמת יום הכיפורים. בית החולים היה, בתחילת המלחמה המוקד הרפואי הקדמי ביותר וקלט את כל פצועי הקרבות ברמת הגולן. בסך הכל טופלו במהלך המלחמה כ-2700 פצועים, כאשר רביד מנהל את הפינוי והטיפול בפצועים ובו זמנית את בית החולים הנמצא בשלבי הרצה. ביום הרביעי למלחמה נודע לרביד כי אחיו הצעיר שרגא נהרג בקרב בסיני, ליד תעלת סואץ. רק במוצאי השבת, בעת ההודעה הראשונה למשפחות ששכלו את בניהן נסע רביד למספר שעות לחלוק את האבל עם הוריו ברעננה ומיד חזר לצפת להמשך המלחמה.

בין השנים 1974 ל-1978 שימש כמנהל בית החולים הממשלתי ביפו (לימים, בית החולים וולפסון). עם סיום בניית בית החולים, המעבר לבניין החדש וההרצה, ביקש לסיים את פרק ניהול בתי החולים ולחזור לרפואה ולאקדמיה.

בין השנים 1978 ל-1994 שימש כמנהל מחלקה פנימית א' בבית החולים מאיר. בתקופה זו עסק בעיקר במחקר סיבוכי מחלת הסוכרת ויתר לחץ דם והיה מחלוצי הטיפול ביתר לחץ דם ומניעת מחלת הכליות בחולי סכרת. מחקריו הקנו לו שם בינלאומי.

בין השנים 1994 ל-1995 שימש סגן מנהל רפואי של קופת חולים מכבי. בין השנים 1993 ל-1998 שימש כיו"ר האיגוד לרפואה פנימית. ביוזמתו האיגוד הישראלי התקבל כחבר מן המניין באיגוד האירופי לרפואה פנימית.

בין השנים 1995 ל-2004 שימש כמנהל מחלקה פנימית ד' בבית החולים מאיר. בתקופה זו שימש, במקביל ביו"ר וועדת התרופות המרכזית של שירותי בריאות כללית.

בין השנים 1994 1998, שימש כנשיא האיגוד האירופי לחקר יתר לחץ דם בסכרת. ובין השנים 11–2007 שימש כיו"ר האגודה הישראלית לסכרת.

לאחר פרישתו מבית החולים מאיר החל לנהל את בית החולים מעיני הישועה בבני ברק. תחת הנהלתו בית החולים התבסס, הגדיל את היקף עבודתו פי שלושה כיום הוא בית חולים קהילתי מבוסס המוכר להתמחות ומסונף לאוניברסיטה.

פרסם חמישה ספרים ולמעלה מ-200 פרסומים מקצועיים, ומאות מאמרים בעיתונות, תחילה ב"הארץ" ולאחר מכן ב"ידיעות אחרונות". ידוע בהתנגדותו החריפה לרפואה אלטרנטיבית ותזונה אורגנית.

רביד משמש כרופא הראשי בחברה "המרכז למימוש זכויות רפואיות".

קישורים חיצונייםעריכה