מרדכי תנורי

כדורסלן עבר ישראלי, ששיחק במכבי ירושלים ובהפועל ירושלים בשנות ה-50 ובשנות ה-60

מרדכי תנורי (נולד ב-5 בספטמבר 1934) הוא כדורסלן עבר ישראלי, ששיחק במכבי ירושלים ובהפועל ירושלים בשנות ה-50 ובשנות ה-60. הוא היה כדורסלן מצטיין בקבוצת מכבי ירושלים, וחמישיית הקבוצה, שכללה את תנורי, ישראל טוויל, יעקב שרם, אברהם הופמן ומשה שרם, כונתה "נבחרת החלומות". הקבוצה זכתה בגביעים רבים.

מרדכי תנורי
תמונה מרדכי תנורי.jpg
לידה 5 בספטמבר 1934 (בן 87)
ירושלים, פלשתינה (א"י)
קבוצות כשחקן
19541967 מכבי ירושלים
הפועל ירושלים
קבוצות כמאמן
1967–1973 הפועל ירושלים (כדורסל גברים)
הפועל ירושלים (כדורסל נשים)

שימש כמאמן קבוצת הגברים והנשים של הפועל ירושלים בכדורסל.

כיהן כסמנכ"ל רכישות בעלות ורישום ברשות מקרקעי ישראל. לאחר פרישתו שימש כפרויקטור בקק"ל לקידום נושאים שונים הנוגעים לגאולת הקרקע והגדלת מלאי הקרקע לטובת התיישבות בהימנותא, וקק"ל. כיהן בוועדה לנכסי נפקדים במשרד ראש הממשלה[1].

ביוגרפיהעריכה

מרדכי תנורי נולד ב-5 בספטמבר 1934 בירושלים, דור שישי בארץ, לאסתר ויוסף, ולו 2 אחיות.

תנורי שירת בצה"ל, בחטיבה הירושלמית.

בשנת 1970 התחתן עם אהובה, לבית כהן, ולהם 3 ילדים: יוסי, בתיה ויובל. הוא מתגורר בירושלים.

קריירה כשחקןעריכה

 
מרדכי תנורי בן 17 מקבל פרס שחקן מצטיין לעונת המשחקים 1950–1951

תנורי החל לשחק כדורסל בגיל 15, לאחר שבמהלך שיעורי התעמלות בהם השתתף באגודת ימק"א. צד את עינו של המתעמל ומאמן הכדורסל הנודע זאב לבנטל, וזאת בשל זריזותו ועינו החדה. לבנטל צירף את תנורי לקבוצת הנוער של האגודה, ומשם נסללה דרכו לקבוצת הנוער של מכבי ירושלים ולקריירה מקצועית שניהל.

תנורי היה כדורסלן מצטיין ומוערך[2] בקבוצת "מכבי ירושלים" בשנות ה-50 של המאה הקודמת, שכונתה נבחרת החלומות, שבה שיחקו אז בין היתר ישראל טויל, אברהם הופמן והאחים יעקב ומשה שרם, הוא שיחק בקבוצה זו בין השנים 1951–1964. שיחק בתפקיד רכז בקבוצה והיה אחד השחקנים חדי העין והדומיננטיים בה[3]. לאחר מכן, שיחק שתי עונות בקבוצת הפועל ירושלים.

בסך הכל, רשם תנורי 11 עונות בליגה הבכירה, שיחק 165 משחקים בהם קלע אלפי נקודות[4].

מכבי ירושליםעריכה

 
תמונה ממשחק של מרדכי תנורי
 
מרדכי תנורי ושחקני מכבי ירושלים על אוניית "ירושלים" בדרכם לסדרת משחקים בצרפת בשנת 1959 מצולמים עם צמד הדודאים (אמדורסקי וגוריון).

בשנת 1953 הוקמה "ועדת הכדורסל" (שלימים הוחלפה על ידי איגוד הכדורסל בישראל), שהודיעה על פתיחת שתי ליגות מבחן. שני המרכזים (הפועל ומכבי) התבקשו לשלוח ארבע קבוצות לליגה הראשונה ושש לשנייה. בניגוד לנציגות הפועל שערכה טורניר לקביעת קבוצתיה, הדרך של נציגות "מכבי" הייתה פשוטה יותר – נבחרו באופן שרירותי מכבי תל אביב, מכבי חיפה, מכבי דרום ת"א ומכבי צפון ת"א. הליגה השנייה חולקה לשני אזורים: צפון ודרום. מכבי ירושלים, שבה שיחק תנורי, שובצה בדרום יחד עם הפועל גבעת השלושה, הפועל כפר ויתקין, הפועל ירושלים, ברית מכבים עתיד ומכבי יפו.

אברהם פסח היה המאמן של מכבי ירושלים, וחמישיית הקבוצה, שכללה את מרדכי תנורי, ישראל טוויל, יעקב שרם, אברהם הופמן ומשה שרם, כונתה "נבחרת החלומות". את העונה הראשונה של הקבוצה בליגה השנייה דרום, סיימה הקבוצה במקום ה-5[5].

בעונה השנייה של הליגה הלאומית, עונת 1954/1955, גדלה הליגה הראשונה ל-12 קבוצות, שש מכל מרכז. מעין ברוך וגבע התפרקו. לליגה הראשונה הצטרפו מכבי ירושלים של תנורי וכן הפועל חיפה, הפועל אשדות יעקב, הפועל משמר העמק, הפועל ירושלים, ברית מכבים עתיד. למיקום הקבוצות בשתי הליגות בעונה הראשונה לא הייתה שום השפעה על רשימת המשתתפות[6].

בעונת 1955/1956 לא התקיימו משחקי ליגה עקב מלחמת סיני[7]. תנורי המשיך במכבי ירושלים למשך שבע העונות הבאות.

ב-1960 קבוצת מכבי ירושלים ניצחה במפתיע 67:72 את מכבי תל אביב שנחשבה באותה עת כקבוצה החזקה בישראל[8][9].

בשנים בהן שיחק תנורי במכבי ירושלים, בלטו משחקי הדרבי הירושלמי מול הפועל. מכבי ירושלים הייתה נחשבת הקבוצה הבכירה בעיר. משחק הדרבי השני בעונת 1961/1962 הופסק לאחר פגיעת שחקן בתנורי והתפרצות של צופים למגרש.

קבוצת מכבי ירושלים שיחקה את משחקיה באולם הכדורסל של אגודת י.מ.ק.א. בירושלים, שהוא היה אז האולם המקורה היחידי בארץ, ורוב הקבוצות שהיו מתחרות איתה באולם זה הפסידו את משחקיהן, כולל קבוצת מכבי תל אביב בה שיחקו באותה עת אברהם שניאור, זכריה עופרי, יהודה וינר, רלף קליין ותנחום כהן-מינץ.

לאורך כל השנים (1954–1963), קבוצת מכבי ירושלים בה שיחק תנורי, הייתה אחת הקבוצות החזקות בארץ והייתה בין ארבע הקבוצות הראשונות בליגת הכדורסל.

במסגרת מכבי ירושלים, תנורי שיחק 150 משחקים וקלע בממוצע של 8.5 נקודות למשחק[4].

בעונת 1963/64, תנורי פרש מקבוצת מכבי ירושלים.

הפועל ירושליםעריכה

בשנים 1965/66 עבר תנורי לשחק בקבוצת הפועל ירושלים והיה אחד השחקנים הבולטים בקבוצה, בה שיחקו אז ישראל אמיר (ברלינסקי), יצחק נוימן, משה גור, שמואל בודין ויואל שטיינברג[10].

במסגרת הפועל ירושלים, תנורי שיחק 15 משחקים וקלע ממוצע של 4.9 נקודות למשחק[4].

קריירה כמאמןעריכה

תנורי כיהן כמאמן של קבוצות הכדורסל של הפועל ירושלים (גברים ונשים).

הפועל ירושלים (גברים)עריכה

לאחר פרישתו כשחקן בקבוצת הפועל ירושלים, בשנת 1967, החל תנורי לאמן את קבוצת הגברים של הפועל ירושלים בכדור סל, לאחר שהחליף את המאמן עמוס קופר, שלא הצליח לקדם את הקבוצה ושנגררה למקום אחרון בטבלת הליגה והייתה מיועדת לירידה לליגה הנמוכה.

תנורי הצליח להציל את הקבוצה מירידה, לאחר מספר ניצחונות שהיא השיגה בהמשך העונה[11].

הפועל ירושלים (נשים)עריכה

 
מרדכי תנורי מאמן של נבחרת הבנות של הפועל ירושלים

תנורי שימש כמאמן קבוצת הנשים של הפועל ירושלים בכדורסל.

בשנת 1972 אימן את קבוצת הנשים של הפועל ירושלים, באותה שנה היא השתתפה לראשונה בתולדותיה בגביע אירפה למחזיקות גביע. בעונה זו היא החזיקה באחת מהמקומות הנכבדים בטבלת הליגה, השחקניות הבולטות בקבוצה היו אז אורנה אוסטפילד, שרה דניאל- בראון, אליה פנטורין, רחל בכר ואפרת לויתן.

בינואר 1972 השתתפה הקבוצה לראשונה בתולדותיה בגביע אירופה למחזיקות גביע, מול "ווז'דובאץ' בלגרד" מחזיקת הגביע היוגוסלבית[12]. הקבוצה הגיעה עד לשלב רבע הגמר[13][14].

קריירה ציבוריתעריכה

במקביל לקריירה שלו כספורטאי, שירת תנורי כסמנכ"ל רכישות בעלות ורישום ברשות מקרקעי ישראל.

במסגרת תפקידו היה אחראי בין היתר על כל נושא הפקעות הקרקע מטעם מדינת ישראל, בעיקר בגליל ובירושלים, שעליהן הוקמו יישובים ושכונות חדשות רבים ושבהם נבנו אלפי יחידות דיור ומרכזי מסחר ותעשייה,

בשנת 1992 טיפל בהפקעת הקרקעות מסביב לשדה התעופה בן-גוריון, דבר שאיפשר הרחבת שדה התעופה והקמת "נתב"ג 2000", ראייתו את צורכי התעופה העתידיים של ישראל הייתה פורצת דרך, וברבות הימים זכה על כך לשבחים רבים ולהערכה.

בתחום אחריותו, עסק גם באיתור ורכישת קרקעות באזור הגליל, שעליהן הוקמו לאחר מכן ה"מצפים בגליל", והורחבו היישובים הקיימים בצפון הארץ. ביישובים ובמצפים הללו מתגוררים עשרות אלפי תושבים והם נדבך חשוב במפעל ההתיישבות.

בשנת 1992, הקים תנורי במסגרת רשות מקרקעי ישראל את "המרכז לרישום עירוני", שבו מרוכזים נתונים על כל השיכונים הציבוריים ברחבי הארץ שנבנו על ידי החברות המשכנות על מקרקעין שבניהול הרשות (מקרקעי מדינה, רשות הפיתוח וקק"ל). מרכז זה ביצע מעקב אחר הכנת מפות לצורכי רישום מאושרות והכנת צווי בתים משותפים, כדי לחסל פיגור ברישום של מאות אלפי יחידות דיור באותם שיכונים ע"ש הרוכשים, בלשכות מרשם המקרקעין (טאבו), במשרד המשפטים, במסגרת הליך מזורז על פי חוק רישום ציבוריים (הוראת שעה) תשכ"ד- 1964[15].

תנורי ריכז ועדה למתן פיצוי בגין הפקעת קרקעות לכביש חוצה ישראל[16].

במסגרת תפקידו, כיהן בוועדה לנכסי נפקדים[1].

עם פרישתו ממינהל מקרקעי ישראל, תנורי התבקש על ידי יו"ר דירקטוריון קק"ל לתרום מניסיונו הרב בתחום המקרקעין באמצעות הימנותא, וקק"ל ולכהן כפרויקטור לקידום נושאים שונים הנוגעים לגאולת הקרקע, על מנת להגדיל מלאי הקרקע לטובת התיישבות.

על פעולותיו אלו בקק"ל הוא זכה לתשבחות רבות מדירקטוריון והנהלת קק"ל. פרש לגמלאות מקק"ל בהיותו בגיל 82.

פעילותו כמומחה רכישות בעלות ורישוםעריכה

עם פרישתו מכדורסל החל תנורי בקרירה גם בחייו הציבוריים וכיהן כסמנכ"ל רכישות בעלות ורישום ברשות מקרקעי ישראל, ועם פרישתו מהרשות, כפרויקטור לקידום נושאים שונים הנוגעים לגאולת הקרקע והגדלת מלאי הקרקע לטובת התיישבות בהימנותא, וקק"ל.

תנורי נחשב למומחה בעל שם בתחום הבעלות ורישום המקרקעין ועל בסיס חוות הדעת שלו התבססו החלטות ותקדימים חשובים בתחום זה. נהגו לאמר עליו כי "העביר בהצלחה מרובה את יכולותיו ממגרש הכדורסל – חוכמת משחק ייחודית ורוח לחימה בלתי נלאית, למגרש המקרקעין והנדל"ן".

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1 2 יועץ ראש הממשלה מונה לראש הוועדה לנכסי נפקדים, באתר הארץ, 25 בספטמבר 2002
  2. ^ מ. גבאי, "מרדכי כדורי – כדורסלן למופת", מעריב, 9/3/60
  3. ^ מ.ג., מרדכי תנורי – שר האוצר של כדורסלני הבירה, חדשות הספורט, 8/6/58
  4. ^ 1 2 3 כרטיס השחקן של מרדכי תנורי, באתר מנהלת ליגת העל בכדורסל
  5. ^ מכבי ירושלים עונת 1954/55, אתר מנהלת הליגה
  6. ^ אריה לבנת, כמעט 60 שנה וכלום לא השתנה, הארץ, 25 באפריל 2012
  7. ^ אור שקדי, יצירת מצרים, אתר וואלה, 9 באפריל 2009
  8. ^ ישראל פז, תנורי ושות' בישלו אכזבה לאלוף
  9. ^ דן עומר, האיש שניצח את מכבי תל אביב
  10. ^ סופר "ספורט הארץ", תנורי – הגורם לניצחון", הארץ, 6 בפברואר 1966
  11. ^ תולדות המועדון, באתר הפועל ירושלים
  12. ^ כדורסלניות הפועל ירושלים יוצאות ליוגוסלוויה, בעיתון מעריב 31 בדצמבר 1971
  13. ^ הרבה תחבולות במגרש והמון רוח לחימה, בעיתון דבר 4 בינואר 1972
  14. ^ הפועל ירושלים מקווה לניצחון על הצרפתיות, מעריב⁩⁩, 9 פברואר 1972
  15. ^ מרדכי תנורי, המרכז לרישום עירוני במינהל מקרקעי ישראל, קרקע - גיליון 38 - ספטמבר 1994
  16. ^ מאת נעה ווסרמן- עמיר, ‏המינהל איתר מאות דונמים למתן פיצוי בגין הפקעת קרקעות לכביש חוצה ישראל, באתר גלובס, 16 ביולי 1998