מארון א-ראס

כפר שיעי בדרום לבנון
(הופנה מהדף מרון א-ראס)

מַארוּ֫ן א-רַּאסערבית: مارون الراس) הוא כפר שיעי בדרום לבנון, הנמצא מצפון לאביבים ומדרום-מזרח לעיירה בינת ג'ביל. הכפר ממוקם על הר בגובה 900 מטר מעל פני הים והוא מהווה חלק ממחוז א-נבטיה. לפני מלחמת לבנון השנייה הוערך מספר תושביו ב-2,300 (אין מספר מדויק בשל בעיות בעריכת מפקד אוכלוסין בלבנון). הכפר נכבש על ידי צה"ל במלחמת לבנון השנייה והיה בשליטתו במשך חודש, עד לנסיגת הכוחות הישראלים משטח לבנון.

מארון א-ראס (כפר)
مارون الراس
דגם של כיפת הסלע במארון א-ראס
דגם של כיפת הסלע במארון א-ראס
מדינה לבנוןלבנון לבנון
מחוז א-נבטיה
נפה בינת ג'בייל
גובה 911 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בכפר 2,300 (2006)
קואורדינטות 33°06′04″N 35°26′38″E / 33.101°N 35.444°E / 33.101; 35.444
אזור זמן UTC +2

היסטוריה עריכה

זיהוי הכפר עם האתר המקראי "מי מרום" עריכה

הארכאולוג ג'ון גרסטנג זיהה את אזור מארון א-ראס כמקום הקרוי בתנ"ך מֵי מֵרוֹם, מקום המערכה בין יהושע בן נון לבין ברית מלכי כנען,[1] על סמך מיקומו של הכפר על פסגה שלרגליה אגן מישורי ושפע מעיינות.[2] זיהוי זה התקבל על רבים מחוקרי ארץ ישראל ופרשני המקרא, בהם יוסף ברסלבי, יחזקאל קויפמן ואחרים. על פי השערה זו, שם הכפר משמר את צליל השם המקראי.

עם זאת, מספר חוקרים ובראשם יצחק מייטליס לא מסכימים עם הזיהוי מפני שהיה שימוש במרכבות וסוסים בקרב[3] ואין אפשרות למרכבות לנוע בהרים שבאזור מארון א-ראס. חלקם מזהים את המקום בעמק החולה שהוא עמק גדול שמתאים למרכבות וצמוד לחצור. בנוסף, השם "מי מרום" מרמז על אתר עשיר במים, ועמק החולה אכן עונה על התיאור הזה.

התקופה העות'מאנית ותקופת המנדט עריכה

בשנת 1596 נרשם הכפר מארון א-ראס בתת-המחוז (נאחיה (אנ')) תבנין שבמחוז (ליוואא' (אנ')) צפת, עם אוכלוסייה של 97 משקי בית מוסלמים. תושבי הכפר שילמו מס קבוע בסך 25% עבור גידולים חקלאיים, כמו חיטה, שעורה, עצי זית, גפנים, עיזים וכוורות.

בשנת 1838 ציין אדוארד רובינסון את הכפר כממוקם על גבעה גבוהה יותר מזו של יארון.

בשנת 1881 תיאר סקר הקרן לחקר ארץ ישראל את הכפר כבנוי אבן וכולל כ-150 מוסלמים, וציין כי יש בו מספר משמעותי של אבנים מסותתות היטב ושרידים המצביעים על כך שהייתה בו פעם כנסייה דומה לזו שביארון. עוד ציין כי ישנה כותרת של עמוד עם עיטור מימי הביניים, וארכיטרב עם כתובת יוונית בשלושה חלקים.

בסקר הכפרים 1945 בארץ ישראל, נספרה אוכלוסיית הכפר יחד עם אוכלוסיות הכפרים צליחא (אנ') ויארון (אנ') ומספר התושבים הכולל היה 1,070 מוסלמים עם שטח אדמה כולל בסך 11,735 דונמים, מתוכם 58 דונמים של שטח בנוי.

פעילות צבאית ומבצעים בשטח הכפר בשנות ה-70 ואילך עריכה

במהלך שנות השבעים, כבש צה"ל בטנקים ונגמ"שים, בסיוע גדוד 51 של חטיבת גולני, את תל ש'ריפה ומארון א-ראס, במסגרת מבצע קואופרטיב – מבצע יום שבו סייע צה"ל לראשונה בגלוי ללחימה של אנשי סעד חדאד (בעיקר סיוע ארטילרי). לאחר הכיבוש ביצעו אנשי יחידת א-סאעקה הפלסטינית פעולת נגד מוצלחת והבריחו כוח נוצרי ששהה במקום והשאיר אחריו בשטח חללים, שני זחל"מים, טנק שרמן וג'יפ.[דרושה הבהרה]

הכפר היווה תחנה ראשונה לכוחות צה"ל במבצע ליטני במרץ 1978 ולאחר חיסול המחבלים בו נע הכוח לעיירה בינת ג'בייל.

במהלך מלחמת לבנון השנייה, התנהל בכפר קרב מארון א-ראס בין צה"ל לחזבאללה. במהלך יום ה-20 ביולי 2006 נכבש הכפר על ידי סיירת צנחנים בקרב גבורה. סיירת צנחנים זכתה בצל"ש יחידתי על חלקה בקרב. בקרב נהרגו 5 חיילי צה"ל מיחידת אגוז שבאה לסייע לצנחנים וכן עשרות מחבלי חזבאללה. במהלך המלחמה השתמש כוח של חיל ההנדסה הקרבית בצפע שריון כדי להחריב את הקסבה של מארון א-ראס.[4]

ב-28 באפריל 2023 ביקר בכפר שר החוץ של איראן, חוסיין אמיר עבדאללהיאן, במסגרת ביקורו בלבנון, והשקיף על הגבול עם ישראל.[5]

מלחמת חרבות ברזל עריכה

לאחר מתקפת הפתע על ישראל ב-7 באוקטובר 2023 ופריצת מלחמת חרבות ברזל, הצטרף חזבאללה ללחימה בחזית הצפון ושיגר עשרות רקטות לעבר שטח ישראל. במסגרת הלחימה בין צה"ל לחיזבאללה תקף חיל האוויר מדי פעם בכפר, מה שגרם למרבית תושבי הכפר להימלט ממנו.[דרוש מקור]

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא מארון א-ראס בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ ספר יהושע, פרק י"א, פסוק ה'.
  2. ^ John Garstang, The Foundation of Bible History: Joshua, Judges. London: Constable & Co. 1931, pp. 192-197
  3. ^ ספר יהושע, פרק י"א, פסוקים ד'ה': "וַיֵּצְאוּ הֵם, וְכָל-מַחֲנֵיהֶם עִמָּם--עַם-רָב, כַּחוֹל אֲשֶׁר עַל-שְׂפַת-הַיָּם לָרֹב; וְסוּס וָרֶכֶב, רַב-מְאֹד. וַיִּוָּעֲדוּ, כֹּל הַמְּלָכִים הָאֵלֶּה; וַיָּבֹאוּ וַיַּחֲנוּ יַחְדָּו, אֶל-מֵי מֵרוֹם, לְהִלָּחֵם, עִם-יִשְׂרָאֵל."
  4. ^ ירדן בן-צור, מרון הרוס, במחנה (מוצג בפורום צבא וביטחון בפרש).
  5. ^   ג'קי חורי, שר החוץ של איראן ביקר בגבול לבנון-ישראל: "רק בכוח נוכל להבטיח שקט", באתר הארץ, 28 באפריל 2023
 
מארון א-ראס, תצפית מאביבים