מרוקאית יהודית

שפה

ערבית-מרוקאית יהודית או מוגרבית היא שפה יהודית המדוברת בפי יהודי מרוקו ויוצאיה זה דורות רבים. לשון זו שונה מהערבית המרוקאית בהיותה כתובה באותיות עבריות, בתחביר וכן באוצר המילים שלה, המאופיין בשאילה מעברית, צרפתית, ספרדית, ערבית מדוברת ותמזיגית. בערבית-מרוקאית היהודית משולבים ביטויים ומונחים רבים בשפה העברית, ולעיתים שימש שילוב זה כמעין לשון סתרים של הסוחרים היהודיים בקרב קהילות היהודים בצפון אפריקה[1].

מרוקאית יהודית
מדינות מרוקו, ישראל
אזורים ישראל, מרוקו עריכת הנתון בוויקינתונים
כתב אלפבית עברי
משפחה
שפות שמיות
שפות שמיות מרכזיות
שפות ערביות
ערבית
מרוקאית יהודית
לאום יהודים
קוד ISO 639-3 aju עריכת הנתון בוויקינתונים
ראו גם שפהכתברשימת שפות
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
עיתון אלחוררייא (La Liberté) מ-4 באוגוסט 1922 בגרסתו המרוקאית-יהודית

היסטוריה של השפה

עריכה

קשה לקבוע מתי החלה הלשון היהודית להתפתח במרוקו. לשון זו מכונה במרוקו "אְל-יְ'הוּדִייָ'א" או "לְ-עָארְבִּייָ'א דְל-לִ-יהוּד".

לאחר הגירתם של רוב יהודי מרוקו לישראל ולצרפת התמעט השימוש בשפה ודובריה החלו לדבר בעברית וצרפתית (בהתאמה).

לאחרונה[דרושה הבהרה] החלו בישראל הדורות הצעירים של העדה המרוקאית ללמוד את השפה, להחיות אותה ולהפיץ אותה ברבים על מנת לשמור על התרבות המרוקאית. במסגרת זו החלו לכתוב ספרים בעברית בהם משולבים מילים בערבית מרוקאית כמו אצל המשורר ארז ביטון בספרו "מנחה מרוקאית", ואצל הרצל כהן בספרו "אבני שיש טהור". בשפה זו עוסקים כמה אתרי אינטרנט (ובהם "קוסקוס") וכן הוקם תיאטרון מרוקאי ראשון בישראל. בשנים האחרונות[דרושה הבהרה] נשמעים קולות של חוקרים הטוענים שמדובר בשפה עתיקה שבדומה ליידיש וללאדינו יש מקום להעניק לה מעמד של שפה לשימור. בקול ישראל היה מקריין רפאל בן שמחון בשפה המוגרבית.

בשנת 2009 יצא לראשונה לאור מילון מרוקאית יהודית-עברית בעריכת מרכוס חנונה.

ראו גם

עריכה

לקריאה נוספת

עריכה
  • מרכוס חנונה, מילון מרוקאית יהודית: מילון דו לשוני, הוצאת HDM מולטימדיה, 2008
  • יוסף שיטרית, לָשון ומַאֲגָרֶיהָ לָשון ומַאֲרָגֶיהָ; מחקרים סוציו–פרגמטיים בערבית היהודית בצפון אפריקה ובמרכיב העברי שבה: כתבות, שירים, סיפורים ופתגמים, ירושלים: מוסד ביאליק, תש"ע (2009).
  • יוסף שיטרית, השירה הערבית היהודית שבכתב בצפון-אפריקה — עיונים פואטיים, לשוניים ותרבותיים, ירושלים: משגב ירושלים, תשנ"ד.
  • יעקב בהט, המרכיב העברי בערבית הכתובה של יהודי מרוקו, ירושלים: מוסד ביאליק, 2002.
  • משה בר-אשר, מסורות ולשונות של יהודי צפון אפריקה, ירושלים: מוסד ביאליק, תשנ"ח; מהדורה שנייה מורחבת: תשנ"ט.
  • אהרון ממן, מרקם לשונות היהודים בצפון אפריקה, מוסד ביאליק, ירושלים, תשע"ד
  • Norman Stillman, The Language and Culture of the Jews of Sefrou, Morocco: An Ethnolinguistic Study, Manchester: Manchester University Press, 1988.

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ אהרון ממן, מרקם לשונות היהודים בצפון אפריקה ירושלים, מוסד ביאליק, ירושלים, תשע"ד, עמ' 22
  ערך זה הוא קצרמר בנושא שפות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.