פתיחת התפריט הראשי

מרז'ו (Marajó או אי מרז'ו Ilha de Marajó) הוא האי הגדול ביותר הנמצא בשפך של נהר כלשהו בעולם, והאי ה-35 בגודלו בין איי העולם. שטחו, 47,573 קמ"ר, עולה במעט על שטחה של שווייץ (41,290 קמ"ר).

מרז'ו
Marajó
Mouths of amazon geocover 1990.png
נתונים גאוגרפיים
מיקום אמזונאס עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 0°58′43″S 49°34′54″W / 0.978611°S 49.581667°W / -0.978611; -49.581667
שטח 47,573 קמ"ר
אורך 297 קילומטר
רוחב 204 קילומטר
נתונים מדיניים
מדינה ברזיל עריכת הנתון בוויקינתונים
אוכלוסייה 250,000 תושבים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

תוכן עניינים

גאוגרפיהעריכה

האי נמצא במדינת פארה שבצפון ברזיל, לגדתו המערבית של שפך האמאזונאס (מפרץ פארה). במערב האי צומח יער גשם טרופי והוא נמוך וביצתי, ונחלים רבים זורמים בו. גם במזרח האי ניתן למצוא שרידים ליערות עברו.

ההתיישבות האנושיתעריכה

 
להקת מגלן שני (Eudocimus ruber) במרז'ו

מספר כפרי דייגים פזורים במזרח האי לגדת האמאזונאס, מספר שעות הפלגה במעבורת מהעיר הגדולה בלם. חוות (Fazenda) לגידול תאו המים ההודי (Bubalus bubalis) פזורות ברחבי מזרח האי, נצר לתאואים שהובאו על ידי קולוניאליסטים צרפתיים.

העיירה הגדולה באי, סווארה (Soure), מונה כעשרים אלף תושבים (21.270 תושבים נכון לשנת 2004) מתוך כמאתיים אלף תושבי האי. התושבים העניים יחסית מתפרנסים מדיג, רעיית תאואים, גידול אננס, ליקוט אסהי ועיבודו.[1] התיירות באי פנימית בעיקרה ומתנהלת בעיקר בסופי שבוע ובחגים. באי מסורת עתיקה ומפותחת של קליעת מלכודות חסילונים.

היסטוריהעריכה

ההתיישבות האנושית באי מתוארכת לאלף השני לפני הספירה הנוצרית.[2] התרבות המרז'וארית (Marajoara) הטרום-קולומביאנית של האי נודעת בסגנון הקדרות העשיר שלה. הסופר צ'ארלס מאן מתארך תרבות זו למאות התשיעית עד החמש עשרה לספירת הנוצרים,[3] בעוד שחוקרים אחרים מתארכים אותה למאות הרביעית עד ההשבע עשרה לספירת הנוצרים.[4]

האי מרז'ו הוא המקום היחיד בעולם בו לא תועדה מגפת השפעת הספרדית בשנים 19181919, בקרב אוכלוסייה אנושית משמעותית בצפיפותה.

טבעעריכה

באי מגוון גדול וייחודי של עופות. יערות האי, אף כי הופרעו על ידי האדם, עודם משמשים בית גידול לקופים רחבי אף, דובי נמלים בינוניים, עצלנים חומי-גרון (Bradypus variegatus) וחיוורי-גרון (Bradypus tridactylus) ויונקים נדירים נוספים. נהרות ונחלי האי שוקקי חיים, בהם דגי הפיררוקו והפיראניה.[5]

גדת שפך האמזונאסעריכה

חופי האי משנים את צורתם על בסיס יומי ועונתי בשל הגאות של האוקיינוס האטלנטי ועליית מפלס המים בנהר האמזונאס. דייגי הנהרות הסמוכים לגדה מתזמנים את צאתם ושובם מהדייג בהתאם למועדי הגאות והשפל, כדי לא לכלות כוחם בשיט נגד הזרם. בלב האי ישנה ימה גדולה. המליחות המשתנה בשפך הנהר קטלנית בכל רגע נתון לאוכלוסייה שונה של דגים, שגופותיהם נסחפות לחופי האי, למאכל להקות האורובו השחור. יערות מנגרובים גדלים על חלקים נרחבים מחופי האי ותוחמים מקטעים ארוכים של חופים חוליים נוחים לרחצה. עצי פרי כדוגמת הבקורי והתולענה גדלים בקרבת החוף ומזינים להקות קופי סנאי צהובי-מרפקים.

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא מרז'ו בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ על דקלי האסהי, פירותיהם ומוצריהם ניתן לקרוא עוד בוויקיפדיה האנגלית והפורטוגזית
  2. ^ מידע תיירותי על מרז'ו באתר המסחרי terra-brazil.com
  3. ^ Mann, Charles C. (2006) [2005]. 1491: New Revelations of the Americas Before Columbus. Vintage Books. עמ' 326–333. ISBN 1-4000-3205-9. 
  4. ^ Schaan, Denise. "Current Research". Marajó Island Archaeology and Precolonial History. Marajoara.com. בדיקה אחרונה ב-17 במאי 2007. 
  5. ^ מידע תיירותי על מרז'ו באתר המסחרי amazonadventures.com