מריאן נורת'

מאיירת בוטנית ונוף בריטית

מריאן נורת'אנגלית: Marianne North‏; 24 באוקטובר 1830 - 30 באוגוסט 1890) הייתה ביולוגית ואמנית בוטנית ויקטוריאנית אנגלית. היא בלטה בציורי הצומח והנוף שלה, במסעות הנרחבים שלה, בכתביה, בתגליות הצמחים שלה וביצירת הגלריה שלה בגנים הבוטניים המלכותיים - גני קיו.

מריאן נורת'
Marianne North
Marianne North01.jpg
לידה 24 באוקטובר 1830
הייסטינגס, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 30 באוגוסט 1890 (בגיל 59)
הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה גלוסטרשייר עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ? – 30 באוגוסט 1890 עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות ידועות Marianne North Gallery, Royal Botanic Gardens, Kew עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ראשית חייהעריכה

נורת' נולדה בהייסטינגס שבאנגליה, בת בכורה למשפחה בעלת נכסים רבים. אביה היה פרידריך נורת', שופט שלום בנורפוק, ומנכ"ל בהייסטינגס. אמה, ג'נט, הייתה בתו של חבר הפרלמנט סר ג'ון מרג'ורי בנקס, הברון הראשון של ליס במחוז ברוויק.[1] היא הייתה הבכורה מבין שלושה ילדים. [2]

נורת' השתלמה כזמרת אצל שרלוט הלן סנטון-דולבי, אך קולה לא התפתח, והיא התמסרה לציור פרחים. לאחר מות אמה בשנת 1855, נסעה עם אביה, שהיה אז חבר פרלמנט של הייסטינגס ובמותו בשנת 1869 החליטה להמשיך בשאיפתה לצייר את הצומח במדינות רחוקות.

התעניינותה בבוטניקה נבעה אולי מהיכרותו של אביה עם סר ג'וזף דלטון הוקר, מנהל הגנים הבוטניים המלכותיים- גני קיו.

הנופים הראשונים שלה בצבעי מים בוצעו בטיול באירופה עם אחותה ואביה.

קריירהעריכה

לאחר שאחותה נישאה בשנת 1864 ואביה איבד את מקום מושבו בפרלמנט, השניים בילו זמן רב בטיולים, בביקור בשווייץ ובדרום טירול. הם טיילו בסוריה ולאורך הנילוס בשנים 1865–1867. אביה חלה בהרי האלפים בשנת 1869, והיא החזירה אותו להייסטינגס, שם הוא מת.

לאחר מות אביה בשנת 1869, היא נסעה וציירה בסיציליה.[3] בשנים 1871–1872 נסעה לקנדה, ארצות הברית וג'מייקה, ובילתה שנה בברזיל, שם עשתה חלק ניכר מעבודתה בביקתה במעמקי יער.

נורת' שוכנעה לבקר בדרום אמריקה על ידי פרדריק אדווין צ'רץ', שאותו ראתה כ"אחד מציירי הנוף הגדולים ביותר" ושבביתו בניו יורק, היא ביקרה פעמיים. בשנת 1875, לאחר כמה חודשים בטנריף, החלה במסע נוסף ברחבי העולם, ובמשך שנתיים ציירה את הצומח של קליפורניה, יפן, בורניאו, ג'אווה וציילון. היא בילתה את כל שנת 1878 באזורים שונים של הודו.

בשנת 1878 נערכה תערוכה של עבודותיה של מריאן נורת' בקנזינגטון, בה הוצגו 512 ציורי שמן שלה. במאמר ארוך, שיבחו את נורת' על "יכולותיה האמנותיות, טוהר וזוהר הצבע והניסוח המדויק של אמן מושלם". [4]

בשובה לבריטניה הציגה נורת' מספר רישומים שלה בלונדון. היא הציעה לתת את אוסף ציוריה לגני קיו ולהקים גלריה שתאכלס אותם. הצעתה התקבלה, והבניינים החדשים, שתוכננו על ידי ג'יימס פרגוסון, נבנו באותה שנה.[1]

 
הגלריה של מריאן נורת' בגני קיו

לפי הצעתו של צ'ארלס דרווין, נורת' נסעה לאוסטרליה בשנת 1880, ובמשך שנה ציירה שם ובניו זילנד. בשובה הציגה לדרווין את תמונותיה האוסטרליות. [5] הציורים החדשים שלה זכו להערכה רבה. הגלריה שלה בגני קיו נפתחה בשנת 1882. בתצוגת הפתיחה הוצגו 800 שמן על ציורים, שייצגו עשרים שנות חייה ומסעותיה.[6]

בשנת 1883, לאחר ביקור בדרום אפריקה, נפתח חדר נוסף בגלריית קיו, ובשנים 1884–1885 עבדה נורת' באיי סיישל ובצ'ילה.

כשבריאותה התדרדרה, היא צמצמה את נסיעותיה, ועברה לאלדרלי שבגלוסטשייר שם מתה ב -30 באוגוסט 1890 ונקברת בחצר הכנסייה המקומית.

מורשתעריכה

הדיוק המדעי שבו תיעדה את חיי הצמחים בכל חלקי העולם, לפני שהצילום, הפך לערך נוסף שעניקה ליצירתה חשיבות גדולה.[7] מספר מיני צמחים נקראו על שמה.

בשנת 2008 קיבלו גני קיו מענק משמעותי מהלוטו הלאומי, שאפשר להם לשקם את הגלריה והציורים באופן משמעותי.

ב־26 בספטמבר 2016 שידרה תחנת הטלוויזיה BBC 4 את הסרט התיעודי "המלכה הנשכחת של קיו", שסיפר את סיפור חייו של נורת'. [8]

גלריהעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא מריאן נורת' בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1 2 Chisholm, Hugh, North, Marianne, 1911 Encyclopædia Britannica Volume 19
  2. ^ Marianne North, biography.yourdictionary.com (באנגלית)
  3. ^ "The Late Miss Marianne North. Her travels and paintings", www.britishnewspaperarchive.co.uk
  4. ^ "Paintings of Tropical Vegetation", galeapps.gale.com
  5. ^ "Letter 13269A: Darwin, C. R. to North, Marianne (2 August 1881)"
  6. ^ Duncan, Joyce (2002). Ahead of their time: a biographical dictionary of risk-taking women. Westport, CT: Greenwood Press
  7. ^ Darwin Correspondence Project » Women and Science, web.archive.org, ‏2013-03-30
  8. ^ O'Donovan, Gerard (2016-09-26). "Kew's Forgotten Queen: Emilia Fox saves look at adventurer Marianne North: review". The Telegraph (באנגלית בריטית). ISSN 0307-1235. נבדק ב-2021-10-10.