מריה קז'ימייז'ה
מריה קז'ימייז'ה (בפולנית: Maria Kazimiera; 28 ביוני 1641 - 1 בינואר 1716) הייתה רעייתו של מלך פולין יאן סובייסקי משנת 1674 עד 1696.
_-_Google_Art_Project.jpg) | |||||||||
| לידה |
28 ביוני 1641 נוור, ממלכת צרפת   | ||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
30 בינואר 1716 (בגיל 74) בלואה, ממלכת צרפת | ||||||||
| מדינה |
צרפת, האיחוד הפולני-ליטאי | ||||||||
| מקום קבורה |
קריפטת לאונרד הקדוש | ||||||||
| בן זוג | יאן סובייסקי | ||||||||
| שושלת משפחת זמויסקי | |||||||||
| |||||||||
| |||||||||
| פרסים והוקרה | |||||||||
|
הוורד המוזהב | |||||||||
| חתימה |
 | ||||||||
  | |||||||||
חייה עריכה
מארי קזימיר לואיז דה לה גראנז' ד'ארקין נולדה בנוור שבצרפת והגיעה לפולין בגיל חמש כבת לוויה למארי לואיז גונזאגה, מלכת פולין הצרפתייה במוצאה, שישבה על כס המלוכה משנת 1645 עד 1672 כרעיה לשני מלכים פולניים - ולדיסלב הרביעי ואזה ובהמשך אחיו, יאן השני קז'ימייז', מלך פולין.
בשנת 1658, נשאה קז'ימייז'ה ליאן זאמויסקי, אך הוא מת בשנת 1665, וב-14 ביולי באותה שנה נשאה בשנית ליאן סובייסקי. לבני זוג נולדו ארבעה-עשר ילדים, אבל רק ארבעה מהם הגיעו לבגרות - יאקוב, אלכסנדר, קונסטנטי ותרזה (שהייתה בהמשך לרעייתו של מקסימיליאן השני עמנואל, הנסיך הבוחר מבוואריה ולאמו של קרל השביעי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה.
יאן סובייסקי נבחר למלך פולין, לא בלי השפעת אשתו. כמלכת פולין, תמכה מריה קז'ימייז'ה בהצעת הברית בין פולין לצרפת, ובה בעת חתרה להשיג חסדים למשפחתה ממלך צרפת לואי הארבעה-עשר.
הזוג המלכותי התפרסם במכתבי האהבה שהוחלפו ביניהם, רובם בשנים 1665 ל-1683, כאשר הפרידו ביניהם מסעותיו הצבאיים של יאן השלישי סובייסקי או מסעותיה של מריה לפריז. המכתבים שופכים אור לא רק על הרגשות האותנטיים של הזוג המאוהב, אלא גם על השקפותיהם על הבעיות והקשיים של תקופתם, כמו גם על דעותיהם בעניינים ארציים של ניהול בית המלוכה והחלטות זוטא של חיי היום-יום שקיבל המלך, במקרים רבים לאחר התייעצות עם אשתו. למכתבים אלה, שיצאו לאור זמן רב אחרי מות השניים, אפשר לייחס את הפופולריות שזכה לה שם החיבה שנתן המלך למלכה, "מרישנקה". זה השם שדבק בה בפולין ובשם זה מרבים להזכירה שם.
שנותיה האחרונות עריכה
מריה קז'ימייז'ה הייתה אישה קשה, יהירה ומרוכזת בעצמה. עם כל אהבתם, הרבו המלך והמלכה במריבות, ולאחר מות המלך, שלח בנם את אמו לגלות מכובדת ברומא, שם ציפתה להתקבל באותה מידה של כבוד ויקר שזכתה לה כריסטינה, מלכת שוודיה, פטרונית אמנות ידועת שם וממייסדות האקדמיה של ארקדיה, שהלכה לעולמה לפני בואה לרומא.
אלא שמריה קז'ימייז'ה לא ניחנה בסגולותיה של המלכה כריסטינה, לא באצילותה, לא בתבונתה ולא באינטלקט שלה. היא סברה, שתמיכתה המסורה בקתוליות אל מול הטורקים תקנה לה קבלת פנים נלהבת מצד הכנסייה ברומא, אלא שגם כאן גברה עליה המלכה השוודית, שהמרת הדת שלה מן הפרוטסטנטיות השוודית לקתוליות רוממה את מעמדה פי כמה בעיני הוותיקן.[1]
אף על פי כן, גם מריה קז'ימייז'ה התקבלה בעין יפה וביצרה את מעמדה כפטרונית מוזיקה, שפרשה את חסותה בעיקר על דומניקו סקרלטי. בתפקידו כמאסטרו די קאפלה בחצרה חיבר והפיק שבע אופרות, בבחינת המשך לאופרות שחיבר אביו, אלסנדרו, בחצר כריסטינה, מלכת שוודיה.
קישורים חיצוניים עריכה
- מריה קז'ימייז'ה, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים עריכה
- ^ ראלף קירקפטריק, ביוגרפיה של דומניקו סקרלטי בגוגלבוקס, עמ' 45